מי פה הקורבן?

אמילי עמרוסי , כ"ז בטבת תשע"ד

אמילי עמרוסי
אמילי עמרוסי
מירי צחי

1 לאחר שפורסם שבת 12 היתה מטרה למעשי מין קבוצתיים, נעו יסודות ארץ, ובצדק. שבועיים לפני כן התאבד בן 12 מבאר שבע לאחר שסבל מהצקות ומנידויים. לפני שנה נמנע ניסיון התאבדות כפול של שתי נערות באשדוד, שחוו התעללות חברתית בפייסבוק. נהיה מפחיד להיות ילדים. להיות הורים. חלקנו חוששים שהילד ייפול קורבן.

מחמשים אותו: צריך לדבר, לשתף. אסור להסכים. מותר להלשין. מלבישים שריון קשקשים: אתה טוב, העוצמה שלך לא תלויה בילדים אחרים. חלקנו חוששים מתמונת הראי: שהאוצר שלנו, שחונך לאהבת אדם ולכבוד האדם, יהפוך חלילה לתוקפן (או ייגרר ויהיה שותף סביל). אני לוחשת וצועקת: שלעולם לא יהא חלקך, בן, בצד הפוגעים. קח חרב ומגן ועמוד תמיד לצד החלש. יש בי איזו ודאות שיוצאי חלציי לא יהפכו לשק האיגרוף של החבר'ה: הם חזקים, יודעים את כוחם.

ודווקא משום כך חלום הבלהות שלי הוא שיצטרפו למאגרפים. חוץ מהכיעור, מההיזק לזולת, גם המאגרפים יישאו צלקות. כבר כמה חודשים אני מחפשת מישהי מהיסודי שהיתה מושא ההצקות שלנו, הבנות החזקות. אני מתייסרת. י', אם את קוראת את זה, נותרתי גם אני פצועה ממה שעשינו לך בשנים ההן.

2 שאלתי את אבו־האני מהכפר בודרוס איך שרד בסופה בלי חשמל. הוא אמר שחיברו אותם מהר. יש להם חשמל מ"חברת החשמל המזרח־ירושלמית" ("דווקא עבדו בסדר בשלג"), שמנהלת מערכות חשמל עבור רבע מיליון בתי אב פלשתיניים. בשנה הקרובה תקים עבורם מדינת ישראל, מכיסה, שלושה מתקנים גדולים בג'נין, בשכם ובתרקומיא.

האם אנחנו שולטים בהם? מנהלים אותם? למעט חובות אבודים לחברת החשמל הישראלית, שכולנו מסבסדים בחשבונות החשמל שלנו, הם נהנים מעצמאות. מי שמדבר על כיבוש, כדאי שיכיר את העובדות: לא רק חברת חשמל יש לרשות, אלא גם דגל וסמל, המנון ועיר בירה, בחירות חופשיות, פרלמנט פעיל, משרדי ממשלה, תוכנית לימודים שנקבעת באופן ריבוני, יחסים דיפלומטיים עם מדינות אחרות, מנגנוני ביטחון, בנק מרכזי. מה אין? כוחות שריון, ספינות קרב, חיל אוויר.

3 החוק למניעת חתרנות מדינית (חוק העמותות) שאושר בוועדת השרים לחקיקה, קיבל רוח גבית ממאמר שפורסם בשבוע שעבר ב"טלגרף" הבריטי ותיאר כיצד ארגון "שוברים שתיקה" משנה עדויות ומפברק סיפורים. לא לטובת צה"ל כמובן. איש ה"טלגרף" ג'ק ווליס סימונס תקף את הארגון ויצא נגד המימון שלו על ידי האיחוד האירופי. רק פה עוד מתלבטים על גבולות חופש הביטוי. החוק לא מונע מהעמותות לפעול כרצונן לרעת ישראל במימון חיצוני, אלא משית עליהן מס של 45 אחוז. אם זה נשמע לכם הגיוני, ואתם לא מבינים את ההיגיון שבהתנגדות לחוק, חכו לסעיף הבא.

4 פרס המשפט המטומטם לשנה אזרחית זו מוענק לאבו מאזן עם "ישו היה פלשתיני" (עם קצת מזל נוכל להאשים אותם בצליבה שלו), ומייד אחריו לשרת המשפטים. בעקבות הפיגוע בבת ים אמרה ציפיטפוט: "אלה שניסו לפגוע בנו הם לא אלה שאיתם אנו מנהלים או ננהל משא ומתן". ובכן, גברת לבני, דרכת לעצמך על הלשון.

קודם כל, מה קפצת לעדכן שאלו לא אותם בחורים? זה לא אמור להיות ברור שאת לא יושבת עם רוצחים? אז את מי מייצגים הג'ואיש־פרנדלי בחליפות? את עצמם? ולבסוף, קצת סדר: אלה שאנחנו נושאים ונותנים עימם הם לא אלה שעושים טרור, או תומכים בטרור, וגם לא אלה ששיחררנו, לא אלה שעצרנו, לא אלה שמשדרים הסתה אנטישמית בטלוויזיה הפלשתינית, לא מפוצצי האוטובוסים, לא שוחטי הילדים, יורי הרקטות, מצביעי חמאס, מכחישי השואה. מי נשאר? צבוטותי.

פורסם ב"ישראל היום"