האשמים האמיתיים במשבר המסתננים

הפתרון היחיד לתופעה - מאבק חסר פשרות לגירוש המסתננים. מאחורי כל הארגונים עומדת אג'נדה ברורה של מחיקת זהותה היהודית של ישראל.

לב סולודקין , ח' בשבט תשע"ד

לב סולודקין
לב סולודקין
עצמי

קשה להישאר אדיש לנוכח מופע האבסורד שנגלה לנגד עינינו בשבוע האחרון - עשרות אלפי מסתננים צובאים על לבה של תל אביב, מפגינים מול שגרירויות זרות, שובתים מעבודתם ואף שובתים רעב - כל זה במטרה להסיר את איום הגירוש מהארץ.

במאבק הזה לא נחסך שום אמצעי לסחיטת רגשותיהם של יפי הנפש במדינות המערב: שלטים עליהם כתוב "FREEDOM", סיסמאות המקשרות בין המאבק הלגיטימי בתופעת ההסתננות לבין גזענות כלפי שחורים, וכמובן: השוואה בין מצבם של המסתננים לבין השואה שעבר העם היהודי.

כיצד הצלחנו להגיע למצב שבו מהגרי עבודה, שבכל מדינה אחרת חוששים לפצות את פיהם נגד השלטונות מחשש שיגורשו באופן מיידי מהמדינה (נסו לדמיין הפגנה דומה של מקסיקנים בארה"ב – זה לא ייגמר טוב), יוצאים למאבק שלא נראה כדוגמתו בהיסטוריה של מדינת ישראל, ואף אגדיל ואומר – שלא נראה כדוגמתו בכל רחבי העולם המערבי?

נכון, המסתננים הביאו עמם עלייה בשיעורי הפשיעה (גם אם נלך לפי טענות השמאל שאומר הפשיעה אצלם נמוכה מהממוצע באוכלוסיה, הרי שאין שום היגיון בלייבא לארץ ולו פושע אחד נוסף), פגעו אנושות בביטחונם האישי של האנשים (ובייחוד הנשים) שגרים בתל אביב, ערד, אשדוד וערים מוכות מסתננים נוספות, הגדילו את העומס על מערכות החינוך והבריאות והגדילו את הסכנה של הציבור להידבק במחלות, אבל בכל זאת איני מעוניין להפנות את האצבעות המאשימות כלפי המסתננים.

זה אולי הדבר הקל לעשות, אך אין בו שום תועלת וזה לא יסייע לפתרון המשבר. המסתננים הגיעו לכאן כדי לשפר את רמת החיים הכלכלית ולהרוויח כסף שלעולם לא יכלו להרוויח בארצות מוצאם. זוהי תופעה כלכלית טבעית ממנה סובלות כל מדינות העולם המערבי ולא יעזור לנו שנבקש מהם יפה שיעזבו, כי אין שום סיבה שיעשו זאת.

הפתרון היחיד לתופעה הזו הוא מאבק עיקש וחסר פשרות לגירושם של המסתננים למדינות מהן הם הגיעו וכן למדינות נוספות שמוכנות לקלוט אותם.

את האצבעות המאשימות צריך להפנות בראש ובראשונה לאנשים שעומדים מאחורי המסתננים ומלווים את מאבקם מהיום הראשון – ארגוני הקרן החדשה וארגונים נוספים שממומנים על ידי ממשלות זרות, כדוגמת ארגון א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), "המרכז לקידום פליטים אפריקאיים" ועוד ארגונים רבים שקשורים ישירות או בעקיפין למאבק להפיכת המסתננים לעובדה קיימת ומוגמרת בנופה של מדינת ישראל.

האם ארגונים אלו עושים זאת מתוך תמימות ואמונה עיוורת שהמסתננים הינם פליטים חסרי ישע שנרדפים על ידי המדינה? כמובן שלא. מאחורי כל אותם ארגונים עומדת אג'נדה ברורה של מחיקת זהותה היהודית של מדינת ישראל, אג'נדה שהיא הבסיס לכל פעילותה של הקרן החדשה, או כפי שהיטיבה להסביר זאת חדוה רדובניץ, סמנכ"לית הקרן החדשה לשעבר: "היעלמותה של המדינה היהודית לא תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה, משום שהיא תהפוך לדמוקרטית יותר".

אין ספק שהשמאל נחשף כאן בשיא צביעותו: בימים כתיקונם, אנו רגילים לשמוע את השמאל זועק על ניצולם של עובדים, אך כשמדובר במסתננים – למי אכפת מתנאי העסקתם? העיקר שישארו בישראל כדי לסייע במאבק נגד המדינה היהודית.

ארגוני הקרן אינם האשמים היחידים. הגיע הזמן שנגיד זאת בצורה גלויה: למעסיקים רבים במשק הישראלי יש אחריות למצב בו אנו נמצאים כיום. עסקים רבים מסתייעים בשירותיהם של המסתננים, תוך ניצול העובדה שניתן לשלם להם הרבה פחות מאשר לעובד הישראלי. כך יוצא שחלק עצום מעובדי תעשיית המלונאות באילת הינם מסתננים – עובדה שהביאה לכך שסמנכ"ל משאבי אנוש ברשת מלונות ישרוטל, דוד בלום, התייצב לצדם של המסתננים ואמר שהרשת מבינה ומזדהה עם מאבקם.

דוגמה נוספת ניתן לקבל מהשף המפורסם אייל שני, שלא מתבייש להודות שהוא מעסיק עשרות מסתננים במסעדות שלו, ומספר שאף עודד אותם לצאת ולהפגין. עלינו, כאזרחים אחראים, לשקול היטב אם ברצוננו לממן עסקים שמעודדים העסקה של מפירי חוק.

בימים טרופים אלו חשוב לתמוך ולחזק את ממשלת ישראל, שעושה מאמצים לא מועטים כדי להיאבק בתופעה. חשוב להבין שגם אם היא רוצה, הממשלה לא מסוגלת לפעול במלוא הכוח, היות וארגוני השמאל כובלים אותה בשלל בג"צים והפעלת לחצים בינלאומיים כבדים. על אזרחי מדינת ישראל לתת את כל הרוח הגבית והתמיכה האפשרית ולדרוש מנציגי הממשלה להמשיך במאבק עיקש במסתננים ואף להגבירו, ושהשמאל יצעק עד מחר.

בסופו של יום, המאבק נגד המסתננים הוא מאבק על עתידה של ישראל. אסור להשאיר כאן עשרות אלפי מהגרים שלעולם לא יטמעו וישתלבו בחברה הישראלית. צריך לזכור שאותם מסתננים יביאו דורות המשך שרק יחמירו את המצוקה ולכן חשוב לפעול מהר על מנת לעצור את התופעה ולהקל על סבלם של אזרחי ישראל.