"אורתודוקסיה פתוחה" – מהי?

רחל סילבצקי , ז' בשבט תשע"ד

תומכת בקידום זכויות נשים, אבל לא בפמיניזם רדיקלי. רחל סילבצקי
תומכת בקידום זכויות נשים, אבל לא בפמיניזם רדיקלי. רחל סילבצקי
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הדים של ויכוח סוער המתנהל בארה"ב בתוך הרבנות האורתודוקסית המודרנית הגיעו לישראל לאחרונה, כשהרבנות הראשית הכריזה שאינה מקבלת עדות למעמד אישי ממספר רבנים אמריקאים.

ביקורת על החלטת הרה"ר הופיעה בעיתונות בארץ. הסתדרות רבני אמריקה RCA, Rabbinical Council of America ארגון הגג הגדול והוותיק של רבנות אורתודוקסית בארה"ב, פרסמה תגובה הקוראת לרה"ר להימנע מהחלטות נגד רבנים והביעה תקווה שתוכל ליישר את ההידורים בפגישות ישירות עם הרה"ר.

אבל יש הבדל עקרוני בין התגובות הכמעט אוטומטיות נגד הרה"ר בתקשורת הישראלית לבין תגובת הRCA.

הארגון האמריקאי, שרוב רובה ציונית והמכילה רבנים ששמותיהם ידועים לציבור אוהבי א"י ולומדי תורה בארץ (לאגודת ישראל החרדית ארגון משלה) נמצא במרכז הויכוח הסורר בין חבריו והעומדים בראשו לבין קבוצת רבני תנועת "אורתודוקסיה פתוחה", והוא מקווה להשפיע עליהם בדרכי נועם וכן למנוע הגשמת איום להקמת ארגון רבנים נוסף על ידם.

מהי "אורתודוקסיה פתוחה"? השם קורץ, ולולא הנסיון הישראלי בארגונים כמו "שלום עכשיו" שאמצו לעצמם את המילה "שלום" כשכל השאר הפכו בין רגע לשוחרי מלחמה, היינו חושבים ששאר הרבנים הם "אורתודוקסים סגורים", ולא היא. רוב מוחלט של רבני ההסתדרות הרבנית של אמריקה נמנה על הצבור הדתי לאומי.

האם הסירוב של הרה"ר לקבל את ה"אורתודוקסיה הפתוחה" היא פונקציה של היות הרה"ר בידי היהדות החרדית? במועצת הרה"ר חברים גם רבנים ציוניים ולא נשמעה מחאה מצידם.

בדיקת מאמרים, סרט וידיאו, פרסומים וכתבות שנכתבו על ידי אנשי "אורתודוקסיה פתוחה" ועליה, מאירים את הנושא. מובא כאן לקט מהמימצאים, מלווה בקישורים למאמרים המקוריים.

במאמר שהופיע בכותרת "גאה להיות 'אורתודוקס פתוח'" מביא אחד ממנהיגיה, הרב ד"ר שמולי ינקלוביץ, חזון מושך ולבבי המתאר את התנועה, תיאור שקשה למצוא בו דופי. הקורא עלול לשאול:" על מה יצא הקצף [נגד "אורתודוקסיה פתוחה"]? הרי מושגים הכתובים בו - תפילה דינמית להקב"ה, לימוד תורה מתוך עניין, רצון בוער להעשיר את חיי אחינו היהודים והאנושות בעולם כולו – משותפים לכל המגזר הדתי: המודרניים והחסידים הציונים והליטאים. אז מה "פתוח" ומה שונה ב"אורתודוקסיה פתוחה"

התשובה לשאלה אינה מופיעה במאמר הזה של הרב ינקלביץ, אלא באחרים.

פעילות "אורתודוקסיה פתוחה"

1.בנושא זכויות לבעלי נטיות חד-מיניות, מאמרים של רבני "אורתודוקסיה פתוחה" אינם דנים רק בצורך להתייחס בכבוד ואמפתיה לכל אחד, אלא מתגוננים על זכויות לנישואין חד מיניים, ועריכת תוכניות להומוסקסואלים בבתי כנסת. יש נסיונות להצדיק נטיות חד מיניות מבחינה הלכתית והצעה אחת היא שמי שיש לו נטיות ואינו יכול לשלוט בהן, יישאר עם בן זוג אחד בלבד – ושייערך טכס בבית כנסת. מי שכתב את המאמר בעד קבלת חד-מיניות הוא אותו הרב שמולי ינקלביץ מהמאמר לעיל.

2. נושא נוסף הוא הכלת פמיניזם לתוך ה"אורתודוקסיה הפתוחה" עד לפמיניזציה של קיום תורה ומצוות. הרב אבי וייס, לדוגמא, ייסד את ישיבת מהר"ט, בה נשים מקבלות סמיכה לרבנות ומקבלות תעודה בחתימתו. הדבר נעשה ללא הסכמה רחבה של גדולי תורה לפני יישומה (כפי שעשו כאן בנושא טוענות רבניות ויועצות הלכה של נשמת) ועורר התנגדות חריפה, ללא קשר לנשים לעמוד במבחנים.הרב וייס הבטיח לראש הRCA לא לקרוא לנשים רבניות ממש, אבל יש כבר סגניות רבנים ובתעודה כתוב "מוכשרת לפסוק הלכה". (ראה תעודה בקישור למטה)

יש מרבני 'אורתודוקסיה פתוחה' שניסו על דעת עצמם לשנות את ברכות "שלא עשני אשה" ו"שלא עשני גוי" בתוך תפילת שחרית. חלקם דגלו במנייני תפלה בשותפות, בהן נשים וגברים מחלקים את תפקיד שליח צבור (בתמונות יש מחיצה). חלק, ובתוכם הרב וייס, נתנו לנשים לעבור לפני התיבה לתפילת קבלת שבת באולם המרכזי של בית הכנסת בפני הקהילה, להגיד "מי שברך" בעצמן בנוסח נשי על הבימה. יש תוכנית לחדש את התפילה ומבנה בית הכנסת כדי לאפשר שינוי בתפקידי המגדר בתוכם.

וידאו שנעשה עך ידי קהילת "אוהב שלום/בית הכנסת הלאומי" בושינטון, שהעומד בראשה הוא אחד הידועים מרבני "אורתודוקסיה פתוחה", נותן תמונה של החידושים הנ"ל, כולל אשה הקוראת את התקיעות לבעל תוקע.

3. בנושאי אמונה, רב החבר ב"אורתודוקסיה פתוחה" הביע במאמר ספקות על מקור אלוקי ויחיד של התורה. אחד כתב שלא נורא לחשוב שלא התרחשו כלל תולדות האמהות, האבות, גאולת מצרים ומעמד הר סיני, מתן התורה למשה ועוד.

רב אחר כתב שלמרות שהוא עצמו אינו מסכים עם הדעות הנ"ל, אפשר להיות דתי ולחשוב שהאבות ויציאת מצרים הם אלגוריה.

ראש הישיבה הקודם של ישיבת ה"אורתודוקסיה הפתוחה" ישיבת חובבי תורה YCT, כתב שהעקידה והמצווה למחוק את עמלק הם אנתי-מוסריים. אחר כתב שאברהם נכשל בנסיון העקדה כי היה צריך לסרב לכתחילה.

4. הרב וייס קרא להכרה בגיור רפורמי וקונסרבטיבי במדינת ישראל. רב אחר קרא לרעידת אדמה בתהליכי נישואין וגירושין.

5. רבני "אורתודוקסיה פתוחה" ארגנו לימוד טקסטים עם מכללות נוצריות, אירוח מקהלות נוצריות לארועי בית הכנסת, ביקור מנהיגות קתולית בישיבת שכלל ריקודים עם התלמידים והצוות.

תגובות באמריקה:

יהודי קונסרבטיבי כתב במאמר ששהתנועה שלו גוססת, אבל רעיונותיה ממשיכים להתקיים ב"אורתודוקסיה הפתוחה".

ואכן, רבנים המתנגדים ל"אורתודוקסיה פתוחה" מכנים אותה "ניאו-קונסרבטיזם". הרבה ביקורת הוטחה בתנועת "אורתודוקסיה פתוחה", ולא מחרדיים. הרבה מהרבנים החברים ב"אורתודוקסיה פתוחה" למדו בישיבה אוניברסיטה אך הרבה מהמתנגדים להם למדו שם גם כן. כתב על התנועה הרב פרוזנסקי, רב אמריקאי מפורסם שעלה ארצה: "יש שבעים פנים לתורה אבל הפנים השבעים ואחת אינה תורה".

הרב דב פישר המכהן כרב "ישראל הצעיר" של אורנג' קונטי יצא נגדם וכתב:"הם מתנהגים בדיוק כמו אורי כדורי, קובעים את המטרה ואז פוסקים, לעומת היהדות ההלכתית שבדחילו ורחימו מחפשת דעת גדולים ולא דעת יחיד על נושאים עקרוניים. היהדות הקונסרבטיבית דומה כל כך לרפורמית שהיא אינה קיימת כבר, והם יקחו את מקומה".

רב פישר מזכיר שגם הקונסרבטיבים בזמנם התחילו באותה צורה, גם הם למדו בישיבות דתיות בהתחלה. היהדות הקונסרבטיבית קבעה בפירוש שיש להתאים את התורה לתקופה, וכן גורסת שלא כל התורה נתקבלה מסיני (בסתירה ליג העיקרים של הרמב"ם) ושחלקים ממנה (כמו ספר דברים) נכתבו ונערכו אחר כך.

מעל ל-40 רבנים אורתודוקסים חתמו על עצומה שהובאה בעתון "הארץ" נגד התנועה ומובאת כאן:

"אנו, הרבנים החת"מ, מייצגים שלושה דורות של מנהיגות רבנית דתית אמריקאית, מודאגים ביותר מהדרכים הרבות בהן רבני אורתודוקסיה פתוחה ומנהיגיה מחלקים את הקהלה הדתית על ידי חילול חד צדדי של הלכה, מסורת ומנהג אורתודוקסי.

כולנו חברים רשמיים או מזדהים עם ההסתדרות רבני אמריקה, ארגון הזרם המרכזי של היהדות הדתית. אנו מוסרים את הנפש לקרב אנשים למסורת דרך יהדות אוטנתית ופעולותיה, אין אנו מנסים להוציא ממנה אנשים. אבל אם מנהיגי אורתודוקסיה פתוחה מרגישים שנפער פער בינם לבין הזרם המרכזי הדתי, שלא יאשימו אחרים. כדאי שיחשבו איך הם עצמם חתרו קדימה שוב ושוב, ועברו את הגבול המבדיל בין אורתודוקסיה לניאו-קונסרבטיזם יהודי. למה הם מופתעים שהם בצד הלא נכון של גבול ההפרדה?"

רב אברהם גורדימר, חבר הנהלת הRCA כתב: "כשמישהו מנסה להגדיר 'אורתודוקסיה'- מורדרנית, ישיבתית ('ישיביש' בג'רגון האמריקאי היהודי), חסידית, ציונית דתית או כל סוג אחר – הוא מתכווון לקשר ישיר לתורה ולמסורה, וקיום הלכותיה וערכיה, כשההבדלים בין התת-מגזרים הם באופי ורמת היישום.

"השאלות הנפוצות בעולם התורני הן: איך רוצה התורה שנתייחס למודרנה? איך מתאימה מדינת ישראל לחזון התורה לשלטון יהודי? האם התורה קובעת שיהודי עובד אלקים עושה זאת בעיקר דרך לימוד תורה אינטלקטואלי או תפילה ורגש מוחצן?"

"נראה שאורתודוקסיה פתוחה עזבה את המודל הזה ובחרה אג'נדה חברתית ואידיאולוגית קבועה מראש, ומתאימה את יחסה לתורה וכן את מעשיה לפי התאמתן לאג'נדה זו."

כתב אחד הרבנים המתנגדים לתנועה: "כן נעבוד את ה' בצורה דימית ונלמד תורה ברגש – וכמו כן נקיים מצוות ונעסוק בתיקון עולם ברגש – אבל עם התמסרות מלאה, אותנטית ושלמה ללא טשטוש לחוקי התורה וערכיה. זו הגדרת האורתודוקסיה".

אך אותו רב סיים את מאמרו בקריאה נרגשת לאנשי "אורתודוקסיה פתוחה" לחזור לשורשים. הוא קורא להם אנשים מוכשרים שיכולים לקרב לבבות ולפעול בהרבה הצלחה מתוך המסגרת המקובלת.