מי הוא השקד המצוי?

ד"ר יוסף ראובני , י"ג בשבט תשע"ד

ד"ר יוסף ראובני
ד"ר יוסף ראובני
יח"צ

כשאומרים ט"ו בשבט, נזכרים מיד בעץ השקד הפורח במלוא הדרו בחג זה. הרבה נוהגים לכנותו בשם "שקדיה" אולי בגלל מילות השיר "השקדיה פורחת" של המשורר ישראל דושמן.

תקופת פריחתו טבת-אדר, אך פעמים הוא מקדים לפרוח, אם טמפרטורות החורף באותה שנה גבוהות מהרגיל.

פריחת השקד מושפעת משני גורמים סביבתיים. הגורם העיקרי הוא היחס בין אורך היום והלילה (פוטופריודיזים), הגורם השני הוא הטמפרטורה. השקד שייך לקבוצת צמחי יום קצר, דהיינו לשם פריחתו דרוש לו לילה ארוך יחסית (14-16 ש'). לטמפרטורה יש השפעה משנית יותר והשפעתה היא על הקדמה או איחור בפריחה באותה עונה. לפיכך אם הצמח נמצא באזור קר או שנה עם חורף קר מאוד, הרי פריחת השקד תתאחר. לדוגמא נוכל לראות עצי שקד פורחים למרגלות ההר אך בראש ההר הם טרם פרחו. מאותה סיבה, אם רוצים להקדים ולראות עצי שקד פורחים, כדאי לרדת מגב ההר שם השקד עוד לא התחיל לפרוח, לאזורי השפלה הגבוה בארץ ושם לראות עצי שקד רבים פורחים.

מוצאו של עץ השקד באסיה המערבית. בארץ הוא גדל בר באזורים ההרריים במחוזות החבל הים תיכוני כבר מתקופות קדומות.

שקד הבר, פריו מר ומכיל חומר בשם אמיגדלין (מכאן שם הסוג בלועזית של השקד) המתפרק ויוצר חומצה ציאנית שהיא מסוכנת, ולכן אסור להרבות באכילת שקדים מרים. השקד המתורבת, אשר תורבת כבר לפני אלפי שנים, תוך ברירה וטיפוח משקד הבר (אשר מדובר כנראה בשקד קטן עלים), פריו מתוק וכמעט ואינו מכיל את החומר אמיגדלין. החלק האכיל בפרי השקד הוא הזרע המכיל כמויות גדולות של חומרי תשמורת כמו חלבונים ושומנים בלתי רוויים ולכן ערכו התזונתי רב מאוד. לשקד גם שימושים רבים ברפואה העממית ובקוסמטיקה הביתית.

מעניין שלמרות חשיבותו הרבה של השקד לאדם ולמרות הימצאותו של השקד בארץ עוד מימי האבות, אין השקד נכלל בין שבעת המינים בהם נשתבחה א"י.

השקד נזכר בתורה פעמים אחדות: כאשר יעקב שולח את בניו למצרים והם לוקחים איתם מנחה "מזמרת הארץ" הכולל "מעט צרי ומעט דבש נכאת ולוט בוטנים ושקדים" (בראשית מ"ג, יא') . זמרת הארץ – מהדברים המשבחים את הארץ (רד"ק).

ירמיהו הנביא שנשאל "מה אתה רואה" אומר "מקל שקד אני רואה", ונענה ע"י ה' "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א, יא'-יב'). ענף השקד מסמל את שקידת ה' לקיים את דברו, שקד מלשון שקידה, מהירות, התמדה. כמו שהשקד ממהר לפרוח אפילו לפני התכסותו בעלים, כך ה' יחיש את דברו.