החוצפה הגרמנית

יעקב (כצל'ה) כץ , י"ג בשבט תשע"ד

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

ביום שאחרי קבורתו של ארק שרון, והתפוצצות הטילים (מטחי הכבוד של החמאס) סמוך לחוותו לפני הקבורה ולאחריה, השגריר הגרמני קורא *בגלוי* על אדמת ישראל להפסיק לפרסם מכרזים לבנייה יהודית מעבר לקו הירוק.

אבל הדברים החשובים של שר הבטחון בוגי יעלון על האובססיביות המשיחית הַנוֹבֶּלִית של ג'ון קרי נאמרת דוקא בחדרי חדרים.

השגריר הגרמני, נציג האומה שהשמידה - רק לפני 70 שנה - 6 מיליון יהודים, ושתולדותיה שזורות אלפי גירושים ופוגרומים אובססיביים ביהודים במשך אלף השנים האחרונות, לא מרגיש כלל באי-נוחות לומר כאן, שלא רק שם באירופה אסור היה ליהודים לגור, אלא גם לא בארץ ישראל ארץ המקראית. זאת כאשר 4\3 מיליון יהודים כבר גרים בחבלי הארץ ששוחררו במלחמת ששת הימים.

הלחץ האובססיבי של קרי והחוצפה הגרמנית נובעים שניהם כאחד מחולשה בהנהגה הישראלית שמפחדת להיאבק באופן *גלוי* על זכותנו על הארץ, מפחדת לומר בגלוי דברים פשוטים, הגיוניים שהינם טריוויאליים כל כך בכל מדינה.

דברים יסודיים שכל יהודי בארץ ובעולם מבין פוחדים לומר בגלוי בהנהגה הישראלית.

מזלנו הוא שב-150 שנות התיישבותנו האחרונות, החלוצים, הבונים, החיילים, הקצינים והמתיישבים, הם הנותנים את הכח להנהגה בכך כשהם פועלים באופן גלוי ומעשי, ומוסרים את נפשם יום יום על האמת הגדולה שההנהגה בישראל פוחדת לומר בגלוי.

בתוכנית "ערב חדש" אמש לאחר הלווית שרון, דיברתי על מעשיו הגדולים של אריק כאבא של ההתיישבות ועל הכתם הנורא שהטיל על קורות חייו בגירוש 10,000 היהודים בגוש קטיף ובצפון השומרון.