למידה ראויה תבטל הצורך בפסיכומטרי

ד"ר ניצה דורי , י"ג בשבט תשע"ד

ד"ר ניצה דורי
ד"ר ניצה דורי
עצמי

הרפורמה בבחינות הבגרות מביאה עמה משב רוח מרענן והיא עשויה להיטיב עם התלמידים בכמה תחומים חשובים. נתחיל מכך שהתלמידים ייבחנו רק על 70 אחוז מהחומר הנלמד, ואילו 30 האחוזים הנותרים יוטמעו בעבודת חקר.

קל מאוד לנחש שהחומר שאותו יזכרו התלמידים לאחר סיום בית הספר התיכון הוא דווקא החומר שעליו נבחנו באמצעות עבודות. כל חוקר, בכל תחום, בכל גיל, בכל תואר, יכול לדקלם בעל פה את נושא מחקרו – פרי עמלו.

לעומת זאת, אם תשאלו תלמיד שיצא בדיוק לפני חמש דקות מבחינת בגרות מה היו השאלות שנשאל ומה התשובות שהוא כתב – ספק אם הוא יוכל לשחזר אותן.

למידה ראויה תבטל הצורך בפסיכומטרי

אין זו הבשורה החיובית היחידה ברפורמה הזו. גם האפשרות לוותר על הפסיכומטרי מביאה עמה תקווה גדולה לתלמידים רבים – כאלו שיש ברשותם ידע, חכמה ויכולת למידה טובה, אך מורגלים ללמידה איטית ומחלחלת ולא ללמידה אינטנסיביות ובחינה תחת לחץ זמן אדיר.

ישנם תלמידים שהפסיכומטרי פשוט לא מתאים להם, מכיוון שמדובר בלימוד כמות אדירה של חומר תוך חודשים ספורים. אם תלמיד אינו בנוי לאופי למידה כזה – אין בכך כדי להעיד על יכולותיו הקוגניטיביות או על מידת הצלחתו העתידית באקדמיה.

היחידים שייצאו נגד הרפורמה של הפסיכומטרי יהיו כל אותן חברות המציעות קורסי הכנה לבחינה הפסיכומטרית, שמצאו להם אבן שואבת לכספים בלתי נדלים מההורים. כך זה היה עד כה – הרי כל הורה מעוניין בהצלחת ילדיו ולכן אין מי שלא מממן במיטב כספו קורס הכנה לפסיכומטרי, לעתים אף יותר מאחד, כדי להעניק לצאצאיו סיכויי הצלחה טובים יותר. לא עוד.

בעקבות הרפורמה, אם ממוצע הבגרות של התלמיד הוא משביע רצון ניתן לוותר על הפסיכומטרי – שכל מטרתו היא לגעת בנקודות ספציפיות מאוד (מעט מתמטיקה, מעט אנגלית, מעט שפה ומעט חשיבה). ההיגיון העומד מאחורי השינוי הוא שאם תלמיד למד את המקצועות הללו לעומק במהלך התיכון, אין כל טעם לבחון אותו בהם שוב בצורה שטחית ושונה כמה חודשים לאחר מכן.

בשורה חיובית נוספת שמביאה עמה הרפורמה היא ריכוז בחינות הבגרות בכיתות י”א-י”ב וצמצום מספר השאלונים בכל בחינה. כל הורה וכל מורה יודעים שכיתות ט’ – י’ הן כיתות קשות יותר לתלמידים, אם בשל המעבר מחטיבת הביניים לתיכון והמפגש עם מורים חדשים, ואם בשל הדרישות העולות והחומר הלימודי המצטבר.

לעתים נוסף לקשיים הללו גם קושי חברתי, הנובע מכך שישנם תלמידים המגיעים מאזורי מגורים שונים ומחטיבות ביניים שונות. לכן בכיתה י”א, לאחר שנתיים שבהן הסתגל ללימודים התיכוניים, יוכל התלמיד להתפנות נפשית לבחינות, שכשמן כן הן - נועדו לבחון את הבגרות. בחינות אלו באות לבחון את יכולת התלמידים להעמיק בכתיבה, בשינון ובחשיבה, ולכן אין דומה תלמיד בן 15 לתלמיד בן 17 הנבחן בבחינת בגרות.

במילים אחרות: כל שנה מוסיפה למתבגרים הצעירים יכולת התמודדות טובה יותר, ובשנתיים שבהן לא יתקיימו בגרויות (כיתות ט’-י’) יהיה למערכת זמן מספק כדי לבחון כשלים או נקודות חולשה של התלמיד, לסייע לו בלימוד פרטני ולהכינו לקראת בחינות הבגרות. אין זה אומר שתלמידי כיתה י’ יוכלו לשבת על הגדר, אלא אף הם יהיו חייבים להפגין מוטיבציה. הסיבה לכך היא שעשרה אחוזים מהציון השנתי בכיתה י’ יהוו את ציון המגן של התלמיד לקראת הבגרויות.

חזון אחרית הימים: תלמידים ומורים מחייכים

בעקבות הרפורמה בבחינות הבגרות נוכל אולי לראות סופסוף תיכוניסטים מחייכים בדרכם לבית הספר. נוכל אולי לראות, כפועל יוצא מירידת המתח והלחץ שבו תלמידים נתונים כיום, פחות תוקפנות מצדם. אולי אולי אפילו נזכה לראות (מתישהו, בעתיד) את מדינת ישראל בראש הטבלה הבינלאומית להישגים לימודיים. ואז גם המורים יוכלו סופסוף לחזור לחייך.