מה לך נרדם?

הסכם המסגרת המתרקם להקמת מדינה פלשתינית הוא סכנה מוחשית שחובה לצאת נגדה בכל דרך אפשרית. ומי שלא יודע כיצד לפעול, שלפחות יגיד תהילים

עמנואל שילה , י"ד בשבט תשע"ד

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

1.

הידיעות הדולפות מבעד למסך העשן האופף את חדרי המשא ומתן צריכות לעורר דאגה עמוקה, אפילו חרדה. על פי מה שמתפרסם, מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי חותר בכל כוחו להישג מדיני שיירשם על שמו, ומוביל את הצדדים לחתימה על הסכם תוך שבועות ספורים. גם אם החתן והכלה לא ממש להוטים, הם מתקשים לעמוד מול לחציו של השדכן. כרגע נראה שמדובר בחתימה על הסכם מסגרת שיקבע את עקרונות הסכם הקבע - שפרטיו ילובנו, יסוכמו וייחתמו לאחר שנה נוספת של משא ומתן.

2.

לא נתיימר לענות כאן על שאלת מיליון הדולר - מה רוצה נתניהו ולאן הוא חותר. האם הוא החליט ללכת על זה, לשבור שמאלה כמו מנהיגי ליכוד שקדמו לו ולהיזכר בספרי ההיסטוריה כמי שייסד את המדינה הפלשתינית וחילק את ירושלים? האם הוא מנסה לנקוט תרגילי השהיה, בתקווה שבעתיד הלחץ המדיני יפחת ואז ניתן יהיה לעשות פניית פרסה ולברוח? או אולי, כפי שכותבים חלק מהפרשנים, הוא פשוט עדיין לא החליט. כך או כך, חתימה ישראלית על הסכם מסגרת להקמת מדינה פלשתינית תהיה צעד שכמעט אי אפשר לחזור ממנו.

נכון שראשי ממשלות ישראל שקדמו לנתניהו, שרון ואולמרט, כבר דיברו על הקמת המדינה הפלשתינית כהבטחה לפלשתינים וכיעד מדיני ואינטרס של ישראל. נכון שנתניהו עצמו בנאום בר-אילן ובעוד התבטאויות אימץ גם הוא את חזון המדינה הפלשתינית. אולם עד כה ישראל לא חתמה על שום מחויבות חוזית להקמת מדינה כזאת. בהסכמי אוסלו הארורים - שגם הם היו הסכמי מסגרת בלבד, אך גם לאחר שהתבררו כאסון קשה מאוד להיחלץ מהם - לא דובר במפורש על הקמת מדינה פלשתינית. בהחלטות מועצת הביטחון 242 ו‑338 המהוות בסיס למשא ומתן בין ישראל לערבים, לא נכללה הקמת מדינה פלשתינית. אם תחתום ישראל כעת על התחייבות כזאת, היחלצות ממנה בעתיד תהיה כמעט בלתי אפשרית, בפרט אם ג'ון קרי ידאג לעגן את הסכם המסגרת בהחלטה של מועצת הביטחון.

3.

הדיבורים נגד חלוקת ירושלים, נגד מסירת בקעת הירדן ונגד חזרה לגבולות 67' הם חשובים, אבל הם לא עיקר העניין. מבחינה טקטית יש אולי מקום לנסות להפיל את ההסכם המיועד דרך הנקודות השנויות במחלוקת קשה שלכאורה לא ניתן לגשר עליה. אבל במישור התודעתי וההסברתי חובה לומר ולהתריע שעצם הקמתה של מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל היא אסון ערכי ואסטרטגי למדינת ישראל. זה נכון גם אם יסכימו הפלשתינים שירושלים תישאר מאוחדת, שבקעת הירדן תסופח כולה לישראל, שכל היישובים ביו"ש יישארו במקומם ושישראל אפילו לא תידרש לספק קרקע חלופית בתמורה להשארתם.

4.

מדינה פלשתינית היא אסון, כי מסירת לב הארץ הקדושה לשלטון גויים היא בגידה במצוות ירושת הארץ והשתמטות ממשימה לאומית שריבונו של עולם הטיל על דורותינו אלה. כי עם השנים היא תביא קרוב לוודאי לאסון הומניטרי של כמאה אלף מתיישבים שייעקרו כמו שנעקרו אחיהם מגוש קטיף, וישראל לא תהיה מסוגלת לפצות ולשקם אותם. כי היא תביא לאסון דמוגרפי כתוצאה מהצפת השטח שבין הירדן לים במיליוני פלשתינים שיזרמו לכאן מהפזורה הפלשתינית. כי היא לא תישאר מפורזת, שלא יספרו לנו צ'יזבטים, וקרוב לוודאי שתהפוך כמו עזה למדינת טרור שהרקטות שישוגרו ממנה יגיעו לכל בית בישראל. והיא תהיה הבסיס שממנו ייצאו הפלשתינים ובני בריתם להגשים את תורת השלבים של יאסר ערפאת ולהביא למחיקתה של מדינת ישראל, על פי החזון המוטמע היטב בנפשם של תלמידי מערכת החינוך ברשות הפלשתינית כבר מגיל הגן.

5.

נתניהו מבין את כל זה, אבל הוא הולך ומסתבך בגלל החשש מהמחיר של אמירת לא לג'ון קרי ולבוס שלו אובמה. אם המשא ומתן יסתיים בפיצוץ, הפלשתינים ילכו למועצת הביטחון וינסו להעביר שם החלטה על הקמת מדינה פלשתינית, כשהפעם ארה"ב עלולה לא להטיל וטו. מדיניות החרם והנידוי כלפי ישראל עלולה להחריף ולפגוע בפיתוח הכלכלה והמחקר וברמת חייהם של אזרחי ישראל, והאצבע התקשורתית המאשימה תופנה כמובן אל הממשלה הסרבנית שלנו. עד לא מזמן גם הגרעין האיראני היה חלק מהמשוואה הזאת. קראו לזה אז "בושהאר תמורת יצהר", אבל כעת מתברר שהאמריקנים חותרים גם להוריד את יצהר - שכידוע מהווה סכנה מוחשית לשלום העולם - וגם להשלים עם קיומה של בושהאר.

צריך לחדד ולהבהיר שהקמת מדינה פלשתינית בהסכמת ישראל היא סכנה ברורה מוחשית וחמורה יותר מכל החששות הללו. הגענו עד למקום הקשה הזה רק משום שלא ידענו לסרב לאמריקנים בשלבים מוקדמים יותר. ישראל יכולה וצריכה להכין תשובות שיגרמו לכך שמדינה פלשתינית שתוכרז חד-צדדית תישאר הצהרה וירטואלית. לישראל יש תשתית עמוקה של תומכים וידידים בארה"ב שיעמדו לימינה אם היא רק תעז להפסיק לפזול שמאלה.

6.

אסור להמשיך בשקט היחסי השורר כעת במערכת הפוליטית ובמרחב הציבורי. חברי הבית היהודי ונאמני ארץ ישראל בליכוד ובישראל ביתנו צריכים להבהיר לנתניהו שאם הוא יחתום על הסכם כזה הקואליציה שלו תתפורר והם לא יסייעו לו להקים קואליציה חלופית עם השמאל. נפתלי בנט, המנהיג הימני האחרון שנותר, צריך להבהיר פומבית שמפלגתו תעזוב את הממשלה אם חלום הבלהות של הסכם המסגרת יהפוך למציאות. מנהיגי ההתיישבות צריכים להפעיל את הציבור ולהוביל תנועת מחאה נגד ג'ון קרי - המתווך שכופה את עצמו עלינו בעודו בוחש מאחורי הקלעים של החרמות נגדנו - נגד תוכנית המדינה הפלשתינית ונגד הסכם המסגרת המתרקם.

מי שיודע מה לעשות - שיעשה. ומי שלא יודע - שלפחות יתפלל. בעבר היינו מכנסים עצרות תפילה ואומרים תהילים בבתי הכנסת על סכנות פחותות בהרבה מזו הנוכחית. מה לך נרדם, קום קרא אל אלוקיך.