ד"ר יוגב ומיסטר סמול

כל הכבוד ל'ארץ נהדרת' על ההבנה, אחרי עשר עונות, שאפשר לעשות סאטירה גם על השמאל. אבל כדאי לבחון היטב את המסרים הצפונים במערכונים הללו

עדי גרסיאל , י"ח בשבט תשע"ד

עדי גרסיאל
עדי גרסיאל
עדי גרסיאל

'ארץ נהדרת' שבה למסכים ואיתה דמות חדשה – ד"ר יוגב שפיר. בגילומו הבלתי נלאה של טל פרידמן, שפיר הוא – תחזיקו חזק – פרודיה על שמאלן. הדוקטור הנאיבי, חבר מרצ, חמוש במשקפי עיגולדים וכובע ספארי א-לה דיוויד אטינבורו, יוצא למסעות אנתרופולוגיים בדרום תל אביב וברמאללה. שם הוא נפגש לראשונה עם האנשים שהוא כל כך אוהב מרחוק: הסודנים והפלשתינים. התוצאות, באופן בלתי נמנע, לועגות להתחסדות ולצביעות של הנאורים. כך למשל, מגיע שפיר לאזור התחנה המרכזית על אופניים וקושר אותן בכמה שרשראות, בגדר תלתלית ומוסיף שלט אזהרה עם תמונה של כלב, ליתר ביטחון. הוא מתלונן שאנשי 'מרק לוינסקי' מספקים לאפריקנים אוכל לא דיאטתי ומציע סלט במקום. הוא שופך את מרק העוף שמחולק, שהרי אי אפשר "לצפות מאנשים שעברו רצח עם שישתתפו ברצח עם של תרנגולות...".

במערכון אחר נכנס הדוקטור לרמאללה וקונה כאפייה בקניון, לא לפני שהוא מריח אותה וקובע שהיא "בלאדי". הוא משלם פי שניים ממחירה, "כי אנחנו מצטערים על הנכבה". כשהוא פוגש קופאי צעיר הוא מנסה להיזכר מאיפה הם מכירים: מפאנל בכנס דו-קיום בלוזאן או מוועידת המלדיבים לשלום? בסוף מתברר שהבחור עשה לו את עבודות האיטום ("קצת חפיף") בדירה בצפון תל אביב. הדוקטור נפרד מהעיר בפיוטיות: "היי שלום עיר מופלאה, היה שלום כרך סואן... אנחנו אוהבים אתכם ומייחלים לשלום", ומיד פותח בריצה לצד הישראלי של המחסום.

כל הכבוד ל'ארץ' על ההבנה, אחרי עשר עונות, שאפשר לעשות סאטירה גם על השמאל. אבל אם בוחנים היטב, מגלים שהמערכונים אמנם לועגים לדוקטור חבר מרצ, אבל מצפינים בתוכם מסרים של חד"ש. לדוגמה, כששפיר מנסה להחליף את המסתננים בשטיפת כלים, הוא לא עומד בקצב ומבקש מהסועדים לאכול ביחד מאותה צלחת. בקטע אחר הוא מגלה שהאייפון שלו נעלם ומציע למסתננים שלידו להחזיר אותו, ואז הסלולרי מצלצל מאחד מכיסי המעיל שלו. גם הקישור בין רצח העם של האפריקנים והתרנגולות אינו תמים. המסר החבוי: המסתננים, שנמלטו מתופת נוראה, מבצעים את כל העבודות השחורות שהישראלים לא מסוגלים לעשות ועדיין נותרים הגונים. גם בקניון ברמאללה נתקל שפיר במוכר ישר שמסרב לקחת ממנו יותר כסף (כפיצוי על הנכבה) ובכלל ביחס אדיב. המסר החבוי: הם לא ברברים, עובדה שיש להם אפילו קניונים. אפשר לסמוך עליהם - יש עם מי לעשות שלום. על הלינץ' האמיתי שאירע שם דילגו ב'ארץ'. הם כנראה יודעים לצחוק על שמאלנים רק משמאל.