לבני לא מעודכנת

עו"ד גרשון מסיקה , כ"ו בשבט תשע"ד

גרשון מסיקה
גרשון מסיקה
צילום: פלאש 90

המיעוט הלא מדולדל מחוץ לגושי ההתיישבות – גרשון מסיקה ראש מוא"ז שומרון ותושב אלון מורה (מחוץ לגושי ההתיישבות)

"רוב הישראלים נמצאים בגושים והם יישארו בבתים, ביחס לשאר נצטרך לנהל על כך דיאלוג", אמרה ציפי לבני באחד הראיונות שנתנה , ובכך פעם נוספת ניסתה להטמיע את התחושה אותה מנסים להטמיע מזה זמן ארגוני שמאל כאילו מחוץ לגושים גרים שניים וחצי ישראלים בקרוון עם שני עיזים.

והרי החדשות, לטובתך, ציפי לבני, ולכל מי שלא מעודכן בנתונים: אכן רוב מתוך 400,000 הישראלים החיים כיום ביו"ש נמצאים מחוץ לגושי ההתיישבות. החדשות המפתיעות עבורך הן שמספרם של אלו שמחוץ לגושים נע בין 130,000 בני אדם ל-200,000. ההבדל הוא היכן מתכוונת שרת המשפטים והפרטנרים שלה לשרטט את קו "הגושים". לטובת מי שהמספר הזה לא אומר דבר נוסיף כי ברעננה חיים: 69,108 בני אדם ובכפר סבא 87,335 בני אדם. כלומר, אותו מיעוט מדולדל ולא מורגש מונה פי 2-3 מתושבי רעננה וכפליים מתושבי כפר סבא. עכשיו תרגיל בדמיון מודרך. תושבי כפר סבא ורעננה בעלי הלב החלש מוזמנים לפרוש בשלב הזה.

בואו נדמיין גירוש של תושבי רעננה מבתיהם המפוארים. עכשיו בואו נדמיין את אותו הגירוש רק פעמיים. כך בדיוק ייראה גירוש של עשרות אלפי בני אדם מבתיהם באותם אזורים המכונים: "מחוץ לגושי ההתיישבות". מי שחושב שעקירת גוש קטיף היה סיוט מתמשך שיתכונן לפירוק טוטאלי של המדינה. "רק" 8,000 בני אדם גורשו מבתיהם לפני 8 שנים מיישובי גוש קטיף וצפון השומרון. מחציתם חיים עד היום בקרוונים. רבים נפגעו נפשית מהתהליך ושיעורי התחלואה במחלות קשות הוכפלו. האפיזודה הזו עלתה למדינה במישרין ובעקיפין עשרות מיליארדים (בתשובה לקורא יאיר לפיד: הנה הכסף, מושקע בפינויים מיותרים שגורמים נזק לביטחון המדינה, והנה עוד כסף, מושקע בהגנה על תושבי הדרום מאימת הטילים בעקבות אותה נסיגה חסרת אחריות מגוש קטיף).

גילוי נאות: אני מתגורר מחוץ לאותם גושי התיישבות. בישוב אלון מורה. אחד הישובים הוותיקים ביו"ש, מהראשונים שעלו על הקרקע, ישוב בן 34 שנה. בני הדור המייסד שהגיעו צעירים וחזקים, עדיין חזקים, אבל כבר מגדלים נכדים כאן בישוב.

אני רוצה לומר כאן ועכשיו בקול ברור. אנחנו ובתינו אינם צעצוע על מגרש המשחקים של שרה כושלת שלחובתה בעבר נרשמו תמיכה מרכזית באסון הלאומי של הבריחה מעזה, והחלטת האו"ם 1701 הבעייתית, שקיבעה את ישראל בתום מלחמת לבנון השניה כלוזרית. אנחנו סופגים כאן בכבישים יום יום ושעה שעה אבנים, בקבוקי תבערה וירי עלינו ועל ילדינו, ואף על פי כן אנחנו כאן ולא נזוז מכאן. בתנאים לא קלים אנחנו מגדלים כאן דור לתפארת מדינת ישראל, באמצעות מערכת חינוך משובחת, רוב גדול של בחורינו מתגייסים ליחידות הקרביות, הפרחנו את השממה והקמנו כאן על גב ההר חקלאות אורגנית מהחזקות והמפותחות בארץ, יקבים, בתי קפה ומרכזי נופש, כל אלו בעשר אצבעותינו.

לא נהיה עוד כלי משחק בידיכם. אנחנו כאן כדי להישאר, על אדמת אבותינו, במקומות בהם דרך אברהם אבינו, במקום בו שכנו ממלכות יהודה וישראל, חזרנו לארץ אבותינו. עכשיו אנחנו כאן, רואים בעינינו מבתינו היושבים על פסגות ההרים הגבובות בשומרון את כל הרצועה הצרה שמרוכזים בה רוב תושבי המדינה בין חיפה לאשקלון. ומונעים בגופנו ממש את הפיכתה של ישראל הקטנה לגטו צפוף וסופני החי ברצועה צרה לאורך חוף הים, והנתון לחסדי הטרור השולט עליו מגבוה. אגב, רוב גדול של אזרחי המדינה מכיר ומוקיר זאת, מה שמסביר את כוחה הפוליטי המצומצם של לבני.

לכן גברתי השרה, למדי את הנתונים, ותעבירי את המסר לחברייך. מדינת ישראל לא תגרש 130,000 בני אדם מבתיהם. גם לא 50,000. חברייך מעבר לים מוזמנים לנסות את הרעיון הזה בארצם ולספר לנו איך היה. אנחנו נשאר על אדמתנו ונגן על זכויותינו. למען מדינת ישראל. למען דור העתיד.