כיסוי ראש לגברים

שאלה: האם לגברים קיימת החובה ללכת עם כיפה?

הרב רא"ם הכהן , כ"ז בשבט תשע"ד

הרב ראם הכהן
הרב ראם הכהן
שלומי שלמוני

תוקף המנהג

במספר מקומות בגמרא מוכח שכיסוי ראש לגברים אינו חובה גמורה אלא מנהג. במסכת שבת (קיח,ב) מובא: "אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי (=תחזיקו לי טובה) דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש". ובמסכת קידושין (לא,א) מובא הסברו להנהגתו - "אמר: שכינה למעלה מראשי". מדברי רב הונא שצריך להחזיק לו טובה על הנהגתו, מוכח שהדבר אינו חובה גמורה אלא מידת חסידות. וכך כתב התשב"ץ (תקמט) ומביאו הב"ח, וכן כתב בכלבו (יא).

כמו כן, במסכת שבת (קנו,ב) מסופר, שכשנודע לאימו של רב נחמן בר יצחק, שעל פי מזלו הוא עלול להיות גנב, הקפידה עליו שיכסה את ראשו, וכך גדל בתורה ובמצוות. פעם כשנפל ממנו כיסוי הראש, תקפו יצרו והתאווה לגנוב תמרים מראש הדקל. ומכאן אנו למדים שהדבר אינו חובה כללית אלא מידת חסידות.

אעפ"כ הנהגת רב הונא מובאת בטור ובשו"ע (סי' ב) והיא התקבלה כהנהגה מחייבת.

הליכת פחות בד' אמות ללא כיפה

בגמ' בשבת הוזכרה הימנעות רב הונא מ"הליכת ד' אמות בגילוי הראש". הב"ח דייק מלשון הטור ששיעור ד' אמות נאמר בדווקא, ופחות מכן אין צורך להקפיד. ברם הב"ח מביא את דעת רבנו יונה בספר היראה שכתב: "יכפוף קומתו וישוח ראשו כי השכינה למעלה מראשו ולכן נכון לכסות ראשו ואל יהיה בגילוי הראש" - משמע שלפחות ממידת חסידות יש לכסות את הראש גם כשאיננו הולך. וכן משמע מהרמב"ם שכתב (דעות ה,ו): "צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן, לא יתבזו ולא יתגלו ראשן ולא גופן". הב"ח מבאר את שיטתם – שהרי בגמ' בקידושין נימק רב הונא את מנהגו בכך ש"שכינה למעלה מראשי", וכלפי שמיא הרי אין הבדל בין הליכה ברחוב לשהייה בביתו. לשיטתם דברי רב הונא "דלא סגינא ארבע אמות" נאמרו כדי לרבות שאפילו בהליכה מועטת בתוך הבית מידת חסידות להקפיד, ולא רק ביציאה לרחוב להליכה של ממש. ואין הכוונה לשלול את ההקפדה על לבישת הכיפה בעת ישיבתו על כסא וכדו' בביתו.

ברכה ולימוד ללא כיפה

ביחס לכיסוי הראש בעת אמירת ברכות ושם ה' מביא הבית-יוסף (צא,ג): ...וה"ר פרץ כתב שיש למחות שלא ליכנס בבית הכנסת בגילוי הראש. ורבינו ירוחם כתב בסוף נתיב טז (ח"ז דף קמח ע"ד) שאסור לברך בגילוי הראש. ובמסכת סופרים פי"ד (הט"ו) כתוב: "פוחח הנראים כרעיו או בגדיו פרומים או מי שראשו מגולה פורס את שמע, ויש אומרים בכרעיו ובגדיו פרומים פורס אבל לא בראשו מגולה [ש]אינו רשאי להוציא הזכרה מפיו" עד כאן. נראה שהוא מחלוקת אם מותר לברך בגילוי הראש או אם אסור. וכיון דרבינו ירוחם פסק כמאן דאמר אסור הכי נקטינן"

וכן בשו"ע הביא את רבנו פרץ ורבנו ירוחם להלכה.

המהרש"ל בתשובותיו (עב) ביאר שגם באמירת ברכות ולימוד תורה תוקף החיוב של כיסוי הראש אינו אלא מידת חסידות. אולם הט"ז (ח, ס"ק ג) חולק על דבריו וכותב:

ונראה לי שיש איסור גמור מטעם אחר, דהיינו כיוון שחוק הוא עכשיו בין העכו"ם שעושין כן תמיד תיכף שיושבין פורקין מעליהם הכובע ואם כן זה נכלל בכלל "ובחוקותיהם לא תלכו", כ"ש בחוק זה שיש טעם דכיסוי הראש מורה על יראת שמים.

המשנה ברורה (ב, ס"ק יא) סיכם את ההכרעה במחלוקת האחרונים כדעת הט"ז. הרב אביגדור נבנצל שליט"א בהערותיו על המשנה ברורה כתב שכאשר המגמה היא להיראות כמי שאינו שומר תורה ומצוות זהו איסור גמור.

סיכום

השו"ע פסק שאמירת ברכות והזכרת השם ללא כיסוי הראש אסורה מן הדין כדעת רבנו ירוחם. ביחס לאיסור הליכת ד' אמות ללא כיסוי ראש מדינא דגמ' רואים שחובת הליכה עם כיסוי ראש אינה אלא ממידת חסידות. ברם אעפ"כ הנהגה זאת התקבלה בפשטות כחיוב לדעת השו"ע כדעת הט"ז והמ"ב.

בימינו קיימת מוסכמה חברתית שכל המקבל עליו עול מלכות שמים הולך עם כיסוי ראש. לכן הרוצים ללכת ללא כיסוי ראש על מנת שלא לחשוף את קבלת עול מלכות שמים - דרכם פגומה מן השורש ומולידה חוסר מחויבות הלכתית, ואסורה מעיקר הדין על פי דעת הט"ז.

(מתוך עלון שבת בשבתו)