ברכת הטוב והמטיב בלידת בת

האם אפשר לברך ברכת הטוב והמטיב על לידת בת?

הרב יוסף צבי רימון , כ"ט בשבט תשע"ד

הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימון
אתר ישיבת הר עציון

"כל שמחת לבב הבאה לאדם מטובת עולם הזה חייב לברך עליה [שהחיינו]... ואם יש עמו שותף בטובה מברך הטוב והמטיב" (שו"ע הרב, סדר ברכת הנהנין יב,א). לאור כך קבעה הגמרא (ברכות נט,ב), שמי שנולד לו בן מברך 'הטוב והמטיב', וכך פסק השו"ע (או"ח רכג,א). בגמרא ובשו"ע אין התייחסות מפורשת ללידת בת, אולם ערוה"ש (רכג,א) מדייק מדבריהם שעל לידת בת אין מברכים 'הטוב והמטיב' ואף לא 'שהחיינו', שכן "אין בזה שמחה כל כך".


המשנה ברורה (סק"ב, ושער הציון סק"ג) חולק על כך וכותב שאמנם אין לברך 'הטוב והמטיב', אך יש לברך שהחיינו, מצד עצם השמחה על לידת הבת (כך הבין הציץ אליעזר (יג,כ) את כוונתו. ועיין במשנ"ב שם שהביא טעם נוסף).

לפי זה, מדוע לא לברך 'הטוב והמטיב'? הלא לידת הבת היא בודאי שמחה משותפת לאב ולאם! בביאור הלכה (רכג, ד"ה ילדה) מבואר בשם הרשב"א (ד,עז), שלא על כל הנאה מברכים 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב', אלא רק על הנאה שיש ממנה תועלת מעשית (כגון קבלת ירושה או קניית פרי חדש). הרשב"א מסביר, שהתועלת שבלידת בן היא שהוא ידאג להוריו בשעת זקנתם, ושהוא נחשב כהמשך המשפחה, ולפי דבריו אפשר לדחוק ולומר שתועלות אלו אינן שייכות בבת, ולכן אין לברך על לידתה, וזו הוראת רוב ככל הפוסקים. [האב צריך לברך על הלידה 'שהחיינו' כיון שיש לו תועלת נוספת, שאינה קיימת כלפי האשה - קיום מצות 'פרו ורבו' (עיין משנ"ב שם)].

למעשה נראה שיש לברך לכל הפחות "שהחיינו" על לידת בת (כפסיקת הביאור הלכה), אך גם לאלו הרוצים לברך "הטוב והמטיב", יש סיבות טובות לעשות זאת:

ראשית, בגמרא ובשו"ע, כאמור, אין קביעה מפורשת שלא לעשות זאת. שנית, במציאות של ימינו, אין ספק שגם (ואולי: בעיקר) הבנות מסייעות להורים בשעת זקנתם, ואם כך גם בלידתן יש תועלת לשני ההורים. בנוסף, הגר"ח נאה (קצות השולחן סד, הערה י) דוחה את הבנת הביאה"ל בדברי הרשב"א ומסביר שבודאי ברכות 'שהחיינו' ו'הטוב והמטיב' נתקנו על כל שמחה, ולאו דוקא על שמחה שיש בה הנאה ותועלת. לפי זה מסתבר, שיתכן ובעבר באמת היתה פחות שמחה בשעת לידת בת, אולם כיום בדרך כלל יש שמחה גדולה בלידת בת, בדיוק כמו בלידת בן, וכיון שזו שמחה משותפת יש לברך 'הטוב והמטיב'.

ואמנם בכל ספק ברכות יש להחמיר, אך הב"ח (או"ח כט,ב) כותב שברכת שהחיינו וברכת הטוב והמטיב חורגות מכלל זה, כיון שהן באות "על שמחת לבו של אדם, [ולכן] יכול לברך אף על פי שאינו ודאי דחייב לברך, דאינו עובר על 'לא תשא' אם הוא שמח ומברך לו יתעלה על שהחייהו וקיימו עד הזמן הזה". לכן, במקום בו האדם חש רצון להודות לה', הוא יכול לסמוך על הספק ולברך את ברכת השבח.

התשובה נכתבה בידי הרב דניאל פליישמן.

(מתוך עלון שבת בשבתו)