ספין מסוכן

בנט היה חייב לצאת נגד הרעיון של נתניהו שלפיו היישובים שמחוץ לגושי ההתיישבות יימסרו לריבונות פלשתינית. גם אם מדובר רק בספין, הוא יוצר מציאות מדינית מסוכנת.

עמנואל שילה , ל' בשבט תשע"ד

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

1

סיכום האירועים בזירה הפוליטית הרותחת עד לשעת כתיבת דברים אלה הוא כדלהלן: ראש הממשלה נתניהו הצהיר תחילה שבמסגרת ההסכם המדובר להקמת מדינה פלשתינית לא יפונה אף יישוב ישראלי. עד כאן נשמע טוב, אבל מאוחר יותר הוא הוסיף שיהיו יישובים יהודיים שיישארו תחת ריבונות פלשתינית. נפתלי בנט הגיב בהתקפה חריפה על הרעיון הזה ואמר שיהודים לא יוכלו לחיות תחת שלטון ערבי, גם משום שחיים בריבונות יהודית הם ערך יסוד בציונות וגם משום שהערבים יהרגו אותם, כפי שעשו בתרפ"ט (והנשיא שמעון פרס, בתגובה הזויה וטומנת ראש בחול כמו שהוא אוהב, טען שרצח יהודים זה משהו שהיה יכול לקרות רק פעם, כשלא היו לנו מטוסים ותותחים). עוד אמר בנט כי אבות אבותינו וצאצאי צאצאינו לא יסלחו למנהיג שימסור את ארצנו ויחלק את ירושלים.

דבריו של בנט עוררו חמת זעם בלשכת נתניהו. טענו שם שאף אחד לא ילמד את נתניהו אהבת מולדת מהי, ושהוא לא באמת התכוון להשאיר יהודים בריבונות פלשתינית. דבריו היו בסך הכול ספין שנועד לחשוף את סרבנות השלום של הפלשתינים, שלא מסכימים שיהודי אחד יחיה בשטח מדינתם למרות שבמדינת ישראל חי לו בשלום מיעוט ערבי גדול מאוד. מקורבי נתניהו האשימו את בנט שבהתקפתו על ראש הממשלה הוא סיכל את ניסיונו של נתניהו לחשוף את פרצופו האמיתי של אבו-מאזן.

אך כפי שכבר העירו כמה אנשים חכמים, אם אכן היה כאן תרגיל - מי שהרס אותו הוא נתניהו ולא בנט. ההתנגדות של בנט היא צפויה לחלוטין ולא אמורה להפריע לתרגיל. אדרבה, כמי שאמור יותר מאחרים לדאוג לעתידם ולביטחונם של המתנחלים, דווקא שתיקה של בנט הייתה מעוררת חשד שמא ידוע לו כי ההצעה איננה רצינית ולכן הוא לא מזדעק נגדה. ההתקפה של בנט לא הייתה אמורה לשבש את הספין של נתניהו. כל שהיה על נתניהו לעשות זה להודיע בתגובה שבינתיים הוא ראש הממשלה ולא בנט, וההצעה שלו לפלשתינים עומדת בעינה ומצפה לתגובתם. במקום זה התנדבו מקורבי נתניהו להודות בכך שההצעה שלו היא ספין, ומיהרו לתקוף את בנט.

2

לגופו של עניין, גם אם מדובר רק בספין, ההתקפה של בנט עליו מוצדקת לחלוטין. כבר נכתב כאן ובטורים נוספים בגיליון זה ובקודמיו שכל הצעה ישראלית, גם כזו שהפלשתינים דוחים, נחשבת מכאן ואילך כמונחת בכיסם וכבסיס לדרישות יותר מרחיקות לכת מצדם בסיבוב הבא של המשא ומתן. ההצעה של נתניהו יוצרת מצב שבו ישראל כבר הסכימה שכל השטח שמחוץ לגושי ההתיישבות יהיה בריבונות פלשתינית. עכשיו נשאר רק להתווכח איזה גורל גרוע יותר צפוי לתושביהם: לחיות בריבונות פלשתינית - כפי שמציע נתניהו, או להיעקר ולהפוך לפליטים מגורשים - כפי שדורשים הפלשתינים. בנט היה חייב לתקוף את ההצעה, כדי שיהיה ברור שהמתנחלים ומי שמייצג אותם לא מתכוונים להשלים עם הרעיון הזה, לא בסיבוב המשא ומתן הזה ולא בסיבובים הבאים. ואם בזכותו של בנט נאלץ נתניהו לחשוף שלא מדובר בהצעה ישראלית רצינית וגם הוא לא באמת התכוון להפקיר יהודים לשלטון הפלשתיני, הרי לנו רווח נוסף.

3

גם לאחר האולטימטום "תתנצל עד יום א' או שתפוטר" שהציבה לשכת נתניהו, אסור לבנט להראות ולו שמץ חרטה על התנגדותו התקיפה לרעיון הפקרת היישובים לריבונות פלשתינית. ואכן, גם בדבריו הפייסניים ביום ד' בערב (שלא ברור אם יספקו את נתניהו ואנשיו) בנט הדגיש שאינו חוזר בו כלל מדבריו, ורק ציין שלא התכוון לפגוע בראש הממשלה.

וגם אסור שבנט יישאר לבד. חשוב מאוד שלא רק חבריו בבית היהודי יגבו אותו, אלא גם אנשי האגף הימני בליכוד יתקפו את רעיון הפקרת היישובים, כפי שעשו דני דנון וציפי חוטובלי. חוטובלי הגדילה לעשות כשעוד לפני שבנט שחרר את אותה התנצלות רפה ביום ד' בערב היא אמרה לאתר ערוץ 7 שאין לו על מה להתנצל, וכן בדבריה החוזרים ונשנים על כך שאם נתניהו יתקדם להקמת מדינה פלשתינית לא תהיה לו מפלגה. הוצאת הבית היהודי מחוץ לקואליציה משמעותה הקמת קואליציית שמאל מובהקת, ולכך נאמני ארץ ישראל בליכוד חייבים להתנגד בתוקף.

אי אפשר גם שלא לציין כי בעוד נתניהו תוקף בחריפות את בנט על סיכול הספין שלו, הוא מחריש ולא אומר דבר לנוכח חתרנותם המתמשכת של יאיר לפיד, ציפי לבני והנשיא שמעון פרס תחת דרישתו העקבית של ראש הממשלה שהפלשתינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי. האפליה הזאת ביחס לשותפות הקואליציוניות השונות חייבת להיפסק, וכך גם השתיקה המתמשכת מול חתרנותו הבלתי נלאית של הנשיא.

4

גם לבנט וחבריו יש על מה להכות על חטא. הגענו לסיטואציה המדינית והפוליטית הקשה הזאת לאחר שהם הסכימו לתת את ידם למהלך העקום והפתלתל של ראש הממשלה. נתניהו נכנע לתנאים המוקדמים של הפלשתינים ושחרר עשרות מחבלים רוצחים כדי לסלול את הדרך למשא ומתן. במקרה הטוב הוא עשה כך מתוך תקווה שהמשא ומתן ייגמר בלא כלום ובהוכחה שסרבני השלום הם הפלשתינים ולא אנחנו. מילא נתניהו, אבל האם בנט, אריאל, אורבך ובן-דהן שכחו את הסיפור ממחזור יום הכיפורים על טעותו של רבי אמנון ממגנצא? גם אם זה לצורכי התחמקות בלבד, אתה לא יוצר רושם כאילו אתה מוכן לוותר על ערכי היסוד המקודשים שלך. טוב שבשלב הזה בנט עומד איתן ועושה ככל יכולתו כדי למנוע הידרדרות נוספת.