הרב אבי וייס אורתודוקסי?

הרב שמואל פרוזנסלי מניו ג'רזי, מסביר מהזווית האישית שלו את המחלוקת בתוך היהדות האורתודוקסית בארה"ב והקשר להחלטת הרבנות הראשית לישראל.

הרב ד"ר שמואל פרוזנסקי , ב' באדר תשע"ד

Rabbi Steven Pruzansky
Rabbi Steven Pruzansky
עצמי

הרבנות הראשית לישראל החליטה לאחרונה לחזור בה מההחלטה נגד הרב אבי וייס, רב ליברלי־אורתודוקסי מניו יורק.

בימים האחרונים דווח כי הרבנות החליטה להכיר במסמכים החתומים על ידו למרות עמדתה הראשונית שלפיה התעורר ספק ביחס ל"מחויבותו להלכה". הרבנות הודיעה כי סיימה את הליך הבדיקה ביחס לרב, זאת לאחר בדיקה נוספת ובירור עם גורמים נוספים.

אבל בואו ונקרא לילד בשמו: מעליב לשמוע שאין אתה נאמן להעיד על אדם שהוא יהודי בגלל שאמו יהודייה. אני מניח שהרב וייס חש כאילו אינו ראוי להעיד שהשמש שקעה או זרחה. וזה כל מה שהרבנות הראשית מוכנה עכשיו להכיר.

האם הרב וייס ותלמידיו, חברי תנועת "אורתודוקסיה פתוחה" מהימנים להעיד שאמו של מישהו הייתה יהודייה? אני מניח שכן.

אלא שהעיתונות היהודית בשפה האנגלית דיווחה על משהו נוסף הכלול כביכול בשינוי ההחלטה של הרבנות, משהו שאיננו נמצא שם.

עו"ד אסף בנמלך, המייצג את הרב וייס אמר לכלי התקשורת, "בהחלטה של הרבנות הראשית אנו רואים הכרה במפעל החיים של הרב אבי וייס מישיבת חובבי תורה [לגברים] וישיבת מהר"ט [לנשים] ואת הלגיטימציה ההלכתית של רבני 'אורתודוקסיה פתוחה' המתמודדים עם אתגרי הדור שלנו בגבולות ההלכה".

האמת היא, עם כל הכבוד לעורכי דין ואנשי יחסי ציבור, בפרשה סביב קבוצת "אורתודוקסיה פתוחה" אין שמץ של אמת בדיווח.

הסירוב הראשון של הרבנות הראשית לא היה מבוסס על טענות לחוסר מהימנותו האישית של הרב, אלא לפי ענ"ד, נבע מקביעה כללית פשוטה - הרבנות לא מקבלת עדויות של רבנים לא אורתודוקסיים, הרב וייס אינו נחשב ככל הנראה בעיני הרבנות כרב אורתודוקסי ומכאן מתחילה הבעיה הגדולה.

יותר ויותר רבנים מתוך ה-RCA (ארגון הגג הוותיק הלא חרדי של רבני ארה"ב האורתודוקסים) שותפים להחלטה הראשונה של הרבנות נגד הרב וייס, וכל שכן תומך בהחלטה זו העולם החרדי, שסבור כי הרב כלל אינו אורתודקסי.

החלטה זו היא חרף ההערכה שיש לרבנים רבים, ואני בתוכם, לאהבתו של הרב וייס לכל יהודי ולעבודתו הנפלאה למען עם ישראל.

נראה שהחלטת הרבנות לחזור בה לא הייתה קשורה לגופו של עניין אלא נבעה ממניעים פוליטיים.

לא חשוב מה אומרים הפובליציסטים, אל תחשוב לרגע ששינוי זה מסמן את קבלתו של הרב וייס וקבוצת "אורתודוקסיה פתוחה" לחלק מהרבנות הראשית היושבת בירושלים, כפי שמנסה לתאר עורך דינו ויחצני הרב.

העימות בין הרבנות הראשית לרב וייס לא הייתה צריכה התערבות של כבוד שר הדתות והכלכלה נפתלי בנט - אני מניח שמריבה זו הייתה חסרה לו כמו עוד תיק ממשלתי.

החלטת הרבנות הראשית השניה הייתה פוליטית לחלוטין - נסיון להנמיך את האש, להשתיק את המאיימים בהפגנות וחרמות על מדינת ישראל בתקופה קשה זו, ולמצוא דרך בה שני הצדדים יכולים לשמור על כבודם ולהמשיך הלאה.

בסביבה הדתית המתוחה של מדינת ישראל כרגע, לרבנות של היום אין כוח פוליטי והיא פשוט אינה יכולה לעמוד בהתקפות מצד התקשורת.

אם ההחלטה הייתה לגופו של עניין לא היו מעורבים בה עורכי דין ואנשי יחסי ציבור אלא פגישה בין הרב וייס ונציגי הרה"ר בה היה הרב מסביר את גירסתו ופורש את הסיבות המצדיקות הגדרתו כרב אורתודוקסי מן המניין.

האמת היא שהתנועה הקוראת לעצמה "אורתודוקסיה פתוחה" זכתה לכינוי הלא מחמיא "ניו-קונסרבטיזם". חלק גדול מהחידושים של הרב וייס שאומצו על ידי תלמידיו באים הישר מאורחות התנועה הקונסרבטיבית - החזניות, הרבניות ודילול של סטנדרטים לגיור. גם בתנועה הקונסרבטיבית, הרבה מהמייסדים, בניגוד לממשיכים, התנהגו כאורתודוקסים בחייהם האישיים.

חידושים נוספים של הרב וייס – המקהלה [המעורבת] הכנסייתית שהופיעה בבית הכנסת שלו, הבעת מחשבות כפירה על ידי תלמידיו המובהקים ביותר בנוגע למעמד הר סיני, המסורה, או נישואין חד מיניים נגד ההלכה – כל אלה מוציאים אותו לפחות מחוץ לקונצנזוס האורתודוקסית, אם לא לגמרי מחוצה לה.

למרבה האירוניה, הוא משאיר את 'המחיצה' בבית הכנסת שלו. יש להניח שהדבר מהווה 'עצם בגרון' לפמניסטיות ולאחרים שם, אבל אי אפשר להוריד את המחיצה מאחר ומדובר ב"סמל אורתודוקסי". בחלק נכבד מבתי הכנסת הליברליים (של האורתודוקסיה הפתוחה) בקושי אפשר להבחין שיש מחיצה והיא ממש מוסתרת. ומחיצה שלא מרגישים בה - אינה ממלאת את תפקידה.

לא ראוי וגם לא צפוי שהרבנות תתייחס לעובדות הנ"ל, כי אלה קשורות לחוויה היהודית-האמריקאית וזרות לישראל.

בנוסף, הרב וייס קרא לרבנות הראשית לקבל גיור רפורמי וקונסרבטיבי - כך שלא מפתיע שרב כזה לא ייחשב רב אורתודוקסי בעיני רבנים אורתודוקסיים אחרים.

בן אדם אחראי לתוצאות מעשיו. רב המאמץ רשימה מתקדמת ומתרחבת של הליכות לא אורתודוקסיות ייחשב לא אורתודוקסי, וכל הקריאות נגד קביעה זו ממש אינן רלבנטיות. ניתן לסכם במלים "רס איפסה לוקיטור" (אימרה בלטינית שפירושה "הדבר מדבר בעד עצמו").

במיוחד מדכא לשמוע את הספינים – ואפילו שקרים ממש – של המצדדים ב"אורתודוקסיה הפתוחה". טענות לא נכונות למשל שה-RCA פסל את ההחלטה הראשונה של הרבנות בישראל ואף נאמר כי הארגון הביע תמיכה ברב וייס. כמו כן הופרחה לאוויר טענה לפיה הרבנות שוחחה עם ראשי ה-RCA ושיש ניתוק בין הרבנות לראשי האורתודוקסיה בארה"ב בגלל התחרדותה, עוד נאמר אף שברבנות תמכה במטרות של "אורתודוקסיה פתוחה" ובמעשיה - הכל שקרים.

הרבנות  הראשית בישראל משקפת מהימנה את רגשות רוב מוחלט של הרבנות האורתודוקסית בעולם. ומעולם לא הכשירה את תנועת "אורתודוקסיה פתוחה".

חשוב לחזור על העובדה, כפי שנאמרה על ידי תומכיו, רבנים ומכרים כאחד (ומעטים בלבד התייחסו לעניינים המהותיים הרלבנטיים) שהרב וייס הינו ענק ביחסי אנוש, אוהב עם ישראל וארץ ישראל, לוחם אמיץ (ליהדות רוסיה בזמנו, ליונתן פולרד, נגד אוסלו, ועוד כהנה וכהנה עוד לפני שהפכו לפופולריים), בן אדם שסיכן את חייו לעם ישראל, ומהווה מודל חיקוי לאנשים רבים. הוא מורה בחסד עליון ויש לי איתו עדיין קשר חם ואישי.

הכבוד לו זכה ביושר מעניק לו מרחב ענק – אפילו סוג של כיסוי – מהקולגים הרבניים שלו. מעשיו של הרב וייס גרמו לרבנים רבים לעמוד דום בפרהסיה ולשתוק מפאת הערכה לאופיו ופעולותיו – אבל הם מבקרים אותו קשות בסתר.

ברבנות הראשית הפעילות החוץ הלכתית של הרב וייס לא נלקחו כלל בחשבון. התנהגות אישית ומידות טובות אישיות לא היו במוקד החקירה. מדובר בכלל ישראל ולא בנושא אישי. כמו אריאל שרון המנוח, שבנה את היישובים ואז הרס חלק מהם, הרב וייס – אוהב יהודים ומי שניסה במסירות בעבר לאחד אותם – כעת גורם לקרע עמוק בעולם הדתי.

לא קיים ספין שיוכל לשנות את המצב הזה. ההחלטה לחזור מפסילת המכתבים מצביעה על העלמת עין ולא על פתרון, ובטח אינה מסמלת שהקהילה האורתודוקסית הרחבה – בחו"ל או בישראל – קבלה את דעתה של התנועה שנתנה לעצמה את השם "אורתודוקסיה פתוחה". שום דבר לא שינה את ההבנה שזו בעצם קבוצת "ניאו-קונסרבטיזם".

לא מדובר בקרב על מקום, כסף או כוח – אלא על מלחמת דעות ומחשבות. פשוט מאד – ישנם דעות, ערכים, מעשים, והנהגות שאינם חלק מהיהדות התורנית.

וכל עורכי הדין, כל הספינולוגים וכל חותמי המכתבים בעולם לא ישנו את זה. רק בן אדם אחד יכול.