"ישר כמו סרגל"

בעז שפירא , ג' באדר תשע"ד

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

כמי שאינו עול ימים הורגלתי בהפתעות, חלקן מרעישות. טרם עלה בידי להסתגל לעובדה כי יש בתוכנו אנשים שיכולת השיפוט שלהם והבנתם את המציאות גובלות בשיגעון, לא פחות.

היום התבשרנו על ידי המוציא והמביא של אסון אוסלו, רון פונדק, שמחמוד עבאס הוא אבו מאזן הינו "ישר כמו סרגל". בראיון אותו העניק לערוץ שבע לאחר השתתפותו בכנס ירושלים הפליג פונדק בשבחו של הנ"ל תוך שהוא מעלה על נס דבקותו בשלום, התנגדותו לאלימות וסגולות נוספות.

לא אתעכב מדי על אבו מאזן המחבל האנטישמי בעור של כבש שכל כולו מגואל בדם יהודים קדושים ומעלליו היו למן המפורסמות. עבאס מכחיש השואה אותו מכנים שועי עולם בתואר "נשיא" היה ועודנו פעיל מרכזי ובולט בטרור הערבי. החל מתכנון הטבח במעלות, דרך טבח מינכן וכלה בגלי הטרור מאז אוסלו. עבאס הוא מגדולי מהללי הרוצחים הערבים וחלק ניכר מזמנו ומרצו מוקדשים להאדרת מפלצות כגון רוצחי משפחת פוגל הי"ד. הוא מתייצב בראש טכסים אותם הוא יוזם לכיבוד הרוצחים, תומך בהם ובמשפחותיהם כספית ומחנך את ילדי הערבים לנהוג כמותם. ההסתה האנטישמית נגד היהודים ומדינתנו בשיאה וממילא אין ה"נשיא" אבו מאזן מעלה על דעתו להכיר במדינת היהודים.

מתברר שוב שבמוחם הקודח של כמה יהודים מתקיים תהליך אוטומטי של טיהור שרצים. קשה לומר אם הדבר נעשה באמצעות החושים (אינם רואים ואינם שומעים ) או באם אחראי לכך המוח באמצעות קצרים חשמליים או מנגנונים אחרים. בעובדה ליהודים הללו ישנן הזיות קשות שלרוע מזלנו אינן זוכות ליחס הראוי או לטיפול רפואי הולם.

הצהרתו של פונדק בדבר מעלותיו של עבאס לרבות היותו "ישר כמו סרגל" מעידה את כל שצריך להעיד על פונדק ושכמותו. למען האמת יש לו מתחרים לא רעים בראשם שמעון פרס המתיימר להיות נשיאנו שטבע בשעתו את הביטוי "מזרח תיכון חדש". האסון הפרטי שלנו הוא שתחת לטפל רפואית או משפטית באנשים כאלה שנזקם רב, ניתן להם על ידי בעלי ההשפעה הפוליטית במקומותינו, להוציא את הזיותיהם מן הכוח אל הפועל.

ואם אי צדק אז עד הסוף. בעוד אנו היהודים מדממים, כואבים, מוכי צער ושכול כתוצאה ממעלליהם הנפסדים, ממשיכה החבורה הרעה הזו להסתובב בעולם וליהנות ממנעמיו תוך שחבריה זוכים לכיבודים והערכה , כבוד ויקר בכל אשר ילכו. לא רק שאין הם רואים כל חיסרון בכך שאלה המוקירים אותם הינם ברובם אנטישמים ושונאי ישראל אלא שדומה כי דווקא את קרבתם של אלה הם שוחרים ובאהדתם הם חפצים.

בימים אלה בהם קמה עלינו תבל כולה על מנת לכלותנו ולהביא לקיצנו עלינו להוקיע האנשים האלה בכל רגע נתון ומעל כל במה. אין לראיין אותם, אין להתייחס אליהם ול"דעותיהם" המורעלות, אין לגלות סובלנות כלפיהם ואין לאפשר להם פתחון פה ציבורי נוסף. הניסיון מלמד שרק אסונות המיטו על עמנו ואין כמעט גבול לזהירות בה עלינו לנקוט על מנת לא להיפגע שוב מהם ומרעיונות העוועים שבאמתחתם - שכן פגיעתם קשה עד מאד.