רענון החשיבה מול דרישות קרי הכושל

ד"ר אברהם שלום , י' באדר תשע"ד

אורח
אורח
ערוץ 7

ממשל אובמה מתנגד ליזמה בסנט האמריקני להטיל עצומים כלכליים על איראן אם לא תקיים את ההסכם להפסקת העשרת האורניום לבניית פצצה גרעינית.

באותו הזמן מאיים שר החוץ האמריקני על ישראל בחרם ובהרס כלכלתה ובחידוש המלחמה הערבית נגדה אם לא תסכים למסור את לב הארץ לאש''ף.

שר החוץ ליברמן אסיר תודה לקרי, שר האוצר אינו יכול להכיל את רגשי התודה לקרי המפעפעים בלבו, וציפי לבני מנהלת הדיונים עם האמריקנים משבחת את האיש והוא משיב לה כגמולה. ומי מיצג את הצד הישראלי בדיונים מול קרי, מי יציג את עמדת ישראל. אומרים לנו כי ראש הממשלה נתניהו נתון ללחצים ומנסה לעמוד בהם מול אובמה.

האם מי שבחר בציפי לבני לנהל את המו''מ יכול לטעון כי לא התיכון מראש להיכנע, ולהתחיל בהתלהבות להקים עבור הערבים מדינה נוספת על למעלה מעשרים הקימות ומדינה ערבית חדשה על אדמות ארץ ישראל שניה אחרי עבר הירדן?

איך יכולה ממשלת ישראל לעמוד בלחץ אמריקני אם המיצגים אותה מותרים מראש על זכויותיה. הנחת היסוד בדיונים של נציגי הממשלה וציפי לבני בשליחות ראש הממשלה מול ג'ון קרי וארגון אש''ף היא שקר גדול נגדנו. ההנחה היא כי כל מה שכבשו הערבים שיך להם לעולם ועד וכל מה שכובשת ישראל אינו קיים.

ממלכת עבר הירדן המזרחי פלשה למערב הארץ ב 1948 וכבשה חלק ממה שהיה תחת מנדט (שליחות) בריטי לבית לאומי יהודי. אותה ממלכה תקפה שנית את ישראל ב 1967 והפסידה את השטח. הממלכה שלטה על אותו שטח במשך 19 שנים והשטח נתון בידי ישראל זה למעלה מארבעים וחמש שנים. אבל לפי קרי וציפי וליברמן ונתניהו, ישראל שהשטח נמצא בידיה , צריכה לבקש את הסכמת הערבים אם היא בונה בית באותו שטח.

עד כדי כך מאמין שר החוץ של ישראל בקדושת הכבוש הערבי, עד שאם לא תיסוג ישראל לחלוטין לגבולות של 1949 ותשאיר בידיה שטח כלשהו, הוא חושב כי על ישראל לפצות את הערבים ולתת להם שטח אחר של ארץ ישראל, שלא כבשו אותו באותו זמן. מר ליברמן קורא לקלקול הזה 'תקוני גבול'.

ומר נתניהו הודיע לערבים שאם לא נחריב ישוב ישראלי שהוקם באותן 45 שנים ולא נגרש את תושביו היהודים, נמסור את התושבים לשלטון של המדינה הערבית החדשה. ועוד הוא מבקש לומר כי בהצעה הזאת ביקש לבדוק את כוונות הערבים, אם יסכימו שישארו היהודים באותו שטח הרי המחבלים רוצחי הילדים והנשים הפכו לשואפי שלום. ואם לא, הוא חשף את פניהם בפני ג'ון קרי. מה הצרך בגלוי הזה, אם לא שמע מזכיר מחלקת המדינה האמריקני על רצח היהודים בחברון בשנת 1929 ועוד רציחות לאין ספור, האם לא היה בתפקידו בעת רצח ילדי משפחת פוגל באיתמר.

הנחת היסוד של המדיניות האמריקנית הייתה כי כל מה שישראל כובשת במלחמת מגן צודקת, לעולם אין לו קיום , למרות המוסכמה של החוק הבינלאומי המכיר בזכות הצד הנתקף לקבוע גבול חדש בסיום המלחמה. אנשי משרד החוץ האמריקני מקוננים כי הם מפסידים את ידידות הערבים בגלל תמיכתם בישראל.

כך, למשל, אמר, בנאומו לפני צוערי משרד החוץ בישראל, מי שהיה שגריר ארצות הברית באותו זמן, דן קרצר. אך הבוחן את תולדות מלחמות ישראל והערבים מאז 1948 רואה כי בכל המלחמות התערבה ארצות הברית לטובת הערבים החל במלחמת הקוממיות וכלה במלחמות האחרונות של הסכם אוסלו.

נזכיר כאן מקרים, לתועלת השרים יאיר ואביגדור ליברמן אשר אינם יכולים לעצור את שטף רגשי התודה שלהם לג'ון קרי. במלחמת הקוממיות הטילה ארה''ב אסור מוחלט על יצוא נשק לישראל ואף מנעה מתושבי ניו יורק לשלח עזרה רפואית, בזמן שנשק בריטי זרם באין מפריע לצבאות הערביים.

עוד לפני הקמת המדינה תקפו הערבים ישוב שלא הייתה לו ממשלה ולא מטבע משלו, לא צבא ולא מוסדות שלטון. אך נחלשו הערבים מול הישראלים, נכפתה על הצדדים הפוגה אחר הפוגה. צבא מצרים פלש לנגב, אך צה''ל גבר עליו והגיע לאל עריש בסיני. כאן התערבה ארה''ב ודרשה נסיגה ישראלית מלאה מסיני.

וכך היה במבצע קדש, ישראל נסוגה מכמעט כל סיני. אך נסתיימה מלחמת ששת הימים וארה''ב החלה להעלות 'תכניות' לנסיגות ישראליות, שלא יצאו לפועל כי הערבים עמדו על נסיגה מלאה. אחרי מלחמת יום הכפורים, קבעה ארה''ב כי צה''ל יסוג מן הצד המזרחי של תעלת סואץ שנכבש ועלה בדמים יקרים, אך הצבא המצרי יישאר בחלק שכבש בסיני.

צבא זה היה חלש ומבודד, וישראל יכולה להכניעו בלא ירייה אחת רק במצור והמצרים היו נכנעים כעבור זמן או מתים ברעב ובצמא. אך ארה''ב דרשה מישראל לספק מים ומזון לארמיה השלישית.

היש בקורות העמים מקרה דומה שעם נותן לצבא פולש מזון בלא שלום ובלא כניעה, ומשאיר אותו כמנצח. עד היום חוגגת מצרים בכל את השישה באוקטובר, היום שתקפה אותנו במלחמת יום הכיפורים כיום נצחון גדול וכבוד לצבא המצרי. את הניצחון העניקה למצרים ארה''ב.

במלחמת לבנון השנייה, נסוגה ישראל עד המ''מ האחרון לגבול לפני המלחמה, בכלל זה הקו השרירותי המחלק את הכפר ע'ג'ר וגורם לחכוך ולהתלקחויות של ירי בין הצדדים. מנחם בגין מסר את סיני למצרים עד גרגר החול האחרון, למרות שחצי האי נכבש בידינו בארבע מלחמות, ולא היה חלק ממצרים והיו תחנות מעבר בין מצרים לבין סיני, שצרפו אותו האנגלים להגן על תעלת סואץ.

ההצעה האחרונה שמעלים חוגי שלטון עלומים, אם מחלקת המדינה האמריקנית אם חוגי ממשלת ישראל, הוא לכלול ב'הסכם' עם מחמוד עבאס קבלת פצויים כספיים עבור רכוש יהודי ארצות ערב.

מגישי ההצעה הזאת, אם הם מקרב ממשלת ישראל, מעידים על עצמם כמה הם רחוקים מן הערכים של אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל של קהלות ישראל בארצות האסלם. אלה שהשאירו רכוש וידידים וזכרונות ומקומות קדושים – כגון קבר הנביא יחזקאל בעירק – ותרבות של אלפיים שנה – כדי להמלט משלטון הערבים ולעלות לארץ ישראל, האם אפשר לשחד אותם בכסף להסכים למסירת ארץ ישראל לשלטון ערבי? דבר זה יתקשו להבין בעלי התפיסה החומרנית, אלה המשתטחים מלוא קומתם ארצה לפני הפריץ החדש, ג'ון קרי האמריקני, בלא שריד של כבוד עצמי ולאומי, ומבקשים למסור את לב ארץ ישראל לשלטון המחבלים, בטענה כי אחרת תפגענה מדינות אירופה בכיסם בהטילן חרם.

אם נזכרה ממשלת ישראל בזכויות מחצית מבין אזרחי ישראל אשר מקורם בקהילות ישראל בארצות ערב, מוטב שתיזכר בכמה פרטים חשובים. בשטחי האימפריה העותמנית היה מספר אחינו בני ישראל, שני אחוזים למאה מן האוכלוסייה הכוללת.

הקהילות הללו שכנו בארצות ערב מאז גלות בבל, כלומר למעלה מאלף שנים לפני הכבוש הערבי. אחרי אלף שנים של שלטון תרכים סלג'וקים ועתמנים, מונגולים וממלוכים וכשלשים שנה של שלטון בריטי, הוקמו שם מדינות ערביות ומיד החלו ברדיפת היהודים. המדינות הללו ערכו טהור אתני ליהודים, אחרי רדיפות וענויים והפליות ופטורים ממשרות ממשלתיות ומניעת הוצאת דרכונים, הסכימה ממשלת עירק כי יהודים יוכלו לקבל דרכון לנסיעה חד פעמית בתנאי ותור על אזרחותם. אחר זאת הוחרם רכושם של המבקשים לנסוע.

הפצוי הכספי על הרכוש אינו פיצוי על הסבל ועל שלילת האזרחות. אם דורשים הערבים זכות שיבה לארץ ישראל אחרי שנכשלו להשליך את היהודים לים, מה זכויותיהם של היהודים יוצאי עירק ותימן וסוריה ומצרים שהיו אזרחים שלוים ומועילים.

חלקם באוכולוסייה היה כאמור אחד מתוך חמישים, אך שטח מדינת ישראל הוא רק אחד מתוך חמש מאות מן השטח של מדינות ערב. אחר שלנו זכויות בשטח של מדינות ערב ששכנו בהן ונלחצנו להימלט מהן, זכויות העולות פי עשרה על שטח ישראל, עדין האדונים ליברמן ונתניהו וציפי לבני סבורים כי אסור ליהודים להתיישב בחברון ובשכם וביצהר ובבקעת הירדן ועלינו לפצות את הערבים ולתת להם שטחים חדשים. היה נדמה כי מר יאיר לפיד מדגים תסביך גלותי של כניעה לפריץ בתודות שהרעיף על ראש ג'ון קרי,אך נראה כי השולטים בממשלת ישראל סובלים כולם מאותו תסביך.

ג'ון קרי יודע כמה כשלה מדיניות החוץ האמריקנית שהניחה לאל קעידה להקים בסיסים בלוב ובסוריה ובעירק וסמכה על ארדואן בתורכיה ושהתגלה כחתרן אסלמי, והפילה את מובארכ המתון ובקשה לתמוך באחים המוסלמים במצרים. אין הוא זקוק לעוד כישלון מול ישראל, וליצירת עוד בסיס למחבלים בארץ ישראל.

החוגים הלאומיים בסיעת הלכוד יכולים לפעול יחד עם הבית היהודי ועוד חלקים במחנה החרדי, לעצור את הכניעה של הממשלה לתהליך מסוכן של עוד נסיגות וחולשה מדינית, תהליך של הזיות ועריקה מעקרונות לאומיים, ולהתחיל בתהליך של חשיבה צלולה והתחזקות וחיזוק מעמדנו הבין לאומי.