אסון ידוע מראש

מדי פעם אנחנו שומעים את המשפט "זה היה אסון ידוע מראש ", ואז יש דיון ציבורי והמון מלל נשמע ונכתב ולאחר זמן מה הכול נשכח. לאחרונה, אחרי האסון של התרסקות מעבורת החלל, "קולומביה", שמענו שוב את המשפט הזה.

אל"מ (מיל.) משה לשם , י"א באדר תשס"ג

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
מדי פעם אנחנו שומעים את המשפט "זה היה אסון ידוע מראש ", ואז יש דיון ציבורי והמון מלל נשמע ונכתב ולאחר זמן מה הכול נשכח.

לאחרונה, אחרי האסון של התרסקות מעבורת החלל, "קולומביה", שמענו שוב את המשפט הזה. ודפי העיתונות מלאו עם עדויות ותמונות על הפרשה העגומה, ובפי האחראים נשמעה הבטחה – זה לא יקרה יותר. האומנם ילמדו הלקחים? ספק רב.

בספרי הנביאים, מוצאים אנו לא מעט נבואות זעם, על אסונות שעלולים לקרות, נבואות שחזו אסונות וחורבן בגלל שחיתות מוסרית ואי קיום מצוות השם. רבות מהנבואות התגשמו למרות שגם הנביאים ביקשו מהעם לתקן דרכיו ולמנוע אסון ידוע מראש.

במאה ה-20, קרה לעמנו אחד האסונות הנוראים, השואה, בה הושמדו למעלה מ-ששה מליון יהודים. האסון היה ידוע מראש, סימני האסון היו בשטח. היו כאלה שהזהירו מפניו, אחד המפורסמים היה זאב ז'בוטינסקי שנסע ברחבי פולין בשנות ה-30 והזהיר מפני מה שעלול לקרות. היום למעלה מ-60 שנה אחרי אסון נורא זה, מוצאים אנו תילי תילים של מחקרים היסטוריים שבכולם, נשאלת השאלה, למה לא שעו לדברי המזהירים? הרי האסון היה ידוע מראש.

בשנות ה-90, הביאה עלינו חבורה מחתרתית את אסון אוסלו, חבורת אנשים מהשמאל הקיצוני שהפרה חוקי מדינה, חתרה בחשאי מתחת לשלטון קיים ורקחה לנו אסון שאנחנו עדיין בתוכו.

לא ניתן להתכחש לעובדה שהיו רבים שזעקו על כי הסכם שנחתם עם השטן , יביא רק אסון.

בינואר 1996, לפני 7 שנים הפצנו בקרב כל מקבלי ההחלטות וכל מי שרק רצה לשמוע אותנו חוברת שכותרתה הייתה : "אסון ידוע מראש 'הסכם הביניים' וסיכוניה של מדינה פלסטינית". החוברת נכתבה על ידי תא"ל אהרון לברן, אז ראש הפורום הביטחוני לחוסן לאומי. חוברת בת 73 עמודים מפורטת מאוד, וכשמעיינים בה היום, אפשר רק להצטמרר ולומר: איך התעלמו כולם מאסון ידוע מראש?

כמה קטעים נבחרים מאותה חוברת:
• התפיסה שאש"ף ילחם בטרור טוב מישראל-הוכחה כשגויה. הטרור מאז אוסלו*, אף שגדל פי שלושה במספר קורבנותיו. לא רק שעראפת לא נלחם בטרור בעוצמה, אלא אף לא שלל אותו מהיסוד, כמתחייב בשלום אמת. (*זכרו מדובר בחוברת מ-1996).

• האבסורד במדיניות הוא שרוצים שגוף שהורתו ולידתו בטרור ייהפך לפתע לשותף אסטרטגי במלחמה בו וכנגד בני עמו.


• התהדרנו בעולם כלוחמים בטרור, אך אנו מגבילים עצמנו בלחימה בו,כשהוא לפתח ביתנו. הסכמי אוסלו אף נותנים חסינות גדולה יותר מזו שהייתה בזמנו לשכנותנו מהן יצאו מחבלים נגדנו.

• הסדר שלא יתבסס על המסד האיתן של הרתעה – יקרוס. ומרכיב מרכזי בה (מלבד כוח אדם ואמצעי לחימה) הינו שטח מרבי להגנה ותמרון. שטח שלא ניתן להשתלט עליו בקלות – מרתיע, ואם לא ירתיע יובס התוקפן.


• בעידן של כוחות צבאיים גדולים עם נשק איכותי המתאפיין ביכולת פגיעה מרחוק וכוח הרס רב, עולה גם הצורך בפריסה בטיחותית של ישובים וכוחות. בעידן הטילים דווקא עולה חשיבות השטח, כפי שהוכיחה המלחמה במפרץ. (ואילו היום אנחנו עומדים בפני מלחמה נוספת נגד עיראק, ולא למדנו דבר על פיזור אוכלוסיה, למעט בריחה למקומות מבטחים בחורשות או בצימרים בגליל).

• למרות שבהבל –פה נאמר לא פעם שהתפיסה הישראלית לפתרון קבע צריכה להיות: "ישות שהיא פחות ממדינה" (יצחק רבין המנוח) או "קונפדרציה פלסטינית – ירדנית" (על ידי שמעון פרס) שהיא בפירוש מדינה פלסטינית תחילה.


כאמור חוברת בת 73 עמודים . ומה קרה מאז ? 7 שנים של שפיכות דמים , למעלה מ-1000 "קורבנות שלום" ואלפי "פצועי שלום " וכלכלה שנהרסה וכאילו לא למדנו את הלקח , שאסונות ניתן לצפות מראש ואפילו למנוע אותם.

עכשיו על הפרק תכנית "מפת דרכים " ,או בשמה המלא : " מפת דרכים טעונת ביצוע לפתרון קבע של שתי מדינות לסכסוך הישראלי – פלסטיני".

תכנית שהיא אסון ידוע מראש לעם היהודי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. מסמך בשם "מפת דרכים- אסון ידוע מראש", נכתב על ידי ידידי אליקים העצני ויופץ בימים אלה לכל, מנשיא המדינה ועד לאחרון חברי הכנסת.

באחרית דבר, כותב אליקים: "ניתן לסכם ללא הגזמה, שלפנינו" מפת דרכים לגיהינום", מסמך שאינו נופל בחומרתו מן הספר הלבן הבריטי של שנת 1939. ליד "מפת הדרכים" נראים הסכמי אוסלו כמשחק ילדים.

שרון לא רק שלא למד את הלקח של הסכם אוסלו, אלא חזר על השגיאה הטקטית הזאת בחומרה יתרה: הפעם הוא נותן לפלסטינים מדינה ריבונית ומעתה יוכלו להלחם להשגת אותם הנושאים המרכזיים – באמצעות מדינה ריבונית חברה באו"ם המצוידת בכל הכלים, הסמכויות והתמיכה הבינלאומית הכרוכים בכך.

בתום שנתיים וחצי למלחמת אוסלו יכול יאסר עראפת לרשום לעצמו את השגת מטרות המלחמה שלו: מדינה פלסטינית בטווח המיידי, מעורבות ופיקוח בינלאומיים, הכנסת האו"ם ואירופה לתוך השטח, מעורבות צבאית של ירדן ומצריים, תהליך של חיסול ההתנחלות היהודית, הוצאת החזקה האפקטיבית ברוב חלקי יש"ע מידי מדינת ישראל".

המחשבה שהנה נכתב עוד מסמך שמזהיר בפני אסון ידוע מראש ואילו קברניטי המדינה מובילים אותנו למרות הכול אליו, ללא התנגדות, היא לא רק עובדה מצמררת אלא גם מקוממת.

עלינו, נאמני ארץ ישראל לומר: לא ניתן לכם להקים מדינה ערבית בלב מולדתנו.
לא ניתן לכם להמיט עלינו אסון, אסון ידוע מראש.

ואת פושעי אוסלו יש להעמיד לדין !



אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".