למנוע סנקציות פליליות

המתקפה על ישיבות ההסדר ממחישה עד כמה השוויון בנטל הוא סיסמה ריקה מתוכן. הבית היהודי צריך למנוע סנקציות פליליות על בני הישיבות, ואם לפיד יפרוש זה רק יהיה רווח נוסף.

עמנואל שילה , י"ג באדר תשע"ד

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

1.

עד כמה הדיבורים על שוויון בנטל הביטחוני הם סיסמה ריקה שמשמעותה רחוקה מלהיות ברורה, ניתן היה להתרשם מהוויכוח הסוער שפרץ השבוע בוועדת שקד. הנושא היה הארכת שירות החיילות. בשם ערך השוויון החליטו במערכת הפוליטית להקל על מי שנושאים בנטל יותר מאחרים, ולקצר את שירות החובה לגברים מ‑36 חודשים ל‑32 חודשים בלבד. באגף כוח אדם בצה"ל ביקשו לפצות את עצמם על הצמצום בכוח האדם הגברי על ידי תוספת של ארבעה חודשים ל‑24 חודשי שירות החובה של החיילות. למרבה אכזבתם של נציגי צה"ל, חברי הכנסת דחו את ההצעה וסירבו להאריך את שירות החיילות. אחת הטענות נגד הרעיון הייתה שהארכת שירותן של החיילות תגדיל עוד יותר את חוסר השוויון בנטל בין הצעירות המשרתות לבין למעלה מ‑40 אחוז מהבנות שאינן משרתות כלל.

מסתבר ששוויון בנטל הוא עניין מסובך. מצד אחד, קיצור שירות הגברים ל‑­32 חודשים והארכת שירות הנשים ל‑28 חודשים יביאו לכאורה לצמצום הפער בין גברים לנשים ויקדמו את השוויון בנטל. מאידך, הארכת שירות הנשים המשרתות תגדיל את הפער בינן לבין הנשים שאינן משרתות ותעמיק את חוסר השוויון בנטל. כי גם כאשר מדברים על שוויון, השאלה היא למי משווים.

2.

ובכן, לא מיותר לחזור על מה שכבר העירו רבים: שוויון בנטל לא היה לפני החוק החדש ולא יהיה אחריו. בחוק החדש אין שוויון בין אזרחים יהודים (ודרוזים) שחייבים בשירות ביטחון לאזרחים ערבים שנהנים מכל זכות אזרחית במדינה בלי לקחת חלק בעול הביטחוני. אין שוויון בין השירות הארוך של החיילים לשירות הפחות ארוך של החיילות. אין שוויון בין חיילים קרביים שמסכנים את נפשם וגופם מול כדורי האויב לחבריהם לובשי מדי צה"ל שהסכנה הכי חמורה שהם חשופים אליה היא משקה מוגז שעלול לקפוץ עליהם מהפחית בשק"ם. אין שוויון גם לאחר החוק בין גברים חרדים, שיחויבו להתגייס, לבין נשים חרדיות ודתיות שיוכלו להמשיך להצהיר ולהשתחרר. אין שוויון בין מי שמשרתים במילואים לאורך שנים רבות לבין רוב מוחלט של יוצאי צה"ל שאינם משרתים במילואים כלל. אין שוויון בין קצין הסיירת נפתלי בנט ללוחם הניירת יאיר לפיד, שלא מתבייש להוביל את קמפיין השוויון בנטל למרות שהוא עצמו הסתפק בשירות ככתב ב'במחנה'.

3.

גם כשמדברים על הפריבילגיה כביכול של השירות המקוצר שבני ישיבות ההסדר זוכים לה, השאלה היא כמובן למי משווים אותם. שהרי אם הוחלט שהארכת השירות של החיילות היא פגיעה בשוויון בינן לבין מי שאינן משרתות כלל, האם לא נכון לומר באותה מידה שהארכת השירות של בני הישיבות הקרביים היא פגיעה דומה בשוויון בינם לבין המשתמטים והמשתמטות הרבים, או בינם לבין החיילים שאינם קרביים?

צריך לרדת מהסיסמה הזאת של שוויון בנטל, שאינה אלא פופוליזם אופייני למפלגתו של יאיר לפיד, ולהבין ששוויון לא היה ולא יהיה. כאשר שופטי בג"ץ החליטו ליטול לידיהם פעם נוספת את ניהול המדינה ולחייב את הרשויות לגייס בני ישיבות, הם לא חשבו להשיג שוויון בנטל. הם רק דרשו לצמצם את אי השוויון, אשר לדעתם הגיע כבר למידה של חוסר סבירות. כזכור, בג"ץ אישר בזמנו את חוק טל שלא הבטיח שוויון בנטל, אבל היה אמור לקדם במידה מסוימת את צמצום הפערים בנשיאה בנטל. לכן גם כעת הכנסת לא צריכה להציג יעד שקרי ומזויף של שוויון בנטל שלעולם לא יושג, אלא לצעוד צעד משמעותי לעבר צמצום חוסר השוויון היכן שהוא זועק לשמיים ופוגע משמעותית בכוחו של צה"ל.

ישיבות ההסדר לא שייכות לדיון הזה. פחות מאלף מבין תלמידי ישיבות ההסדר משרתים שירות של 16 חודשים. גם אלה, כמעט כולם משרתים שירות קרבי. גם בתקופת לימודיהם ההסדרניקים מהווים כוח עתודה זמין שהוא ראשון לגיוס בעת מבצע צבאי רחב או מלחמה. מרביתם משרתים שנים ארוכות במילואים - בניגוד לרוב מוחלט של משוחררי צה"ל, חיילות וחיילים, שאינם עושים מילואים כלל. כאשר אזרחים כה רבים לא משרתים בצה"ל כלל, האם מסלול ההסדר הקרבי הוא העוול הגדול בתחום השוויון בנטל שאותו דחוף כל כך לתקן? האם ההתנפלות של עמיר פרץ, עופר שלח וחבריהם על בני ישיבות ההסדר איננה עוד מתקפת שנאה של השמאל על הציבור הדתי-לאומי, שכרגיל מסתייעת גם בגורמים מבפנים?

4.

בניגוד למה שניתן להתרשם אולי ממה שנכתב עד כה, אין לי עמדה נחרצת בשאלה האם כל מי שמעוניין בכך צריך להיות זכאי לשירות מקוצר של 16 חודש במסגרת מסלול הסדר, או שמא יש מקום להגביל את מספרם של הזכאים למסלול הזה. ייתכן שחלק מתלמידי ההסדר אינם שוקדים מספיק על תלמודם, כפי שטוען אלעזר שטרן, וראוי שישרתו שנתיים. אם יש תלמידי ישיבות שבשנות ההסדר לומדים למבחן הפסיכומטרי על חשבון שעות לימוד התורה, בוודאי שזו תופעה פסולה שצריך לעקור (אפילו לפני שעוקרים את התופעה הבזבזנית והמעיקה של המבחנים הפסיכומטריים). מה שברור הוא שאין שום מקום לקשור את הדיון באורך שירותם של בני ישיבות ההסדר לדיון במגזר החרדי, שעד כה עשה מעט מאוד כדי שמי מבניו, לפחות אלה שלא באמת שוקדים על לימודם, יתגייס לצה"ל. לכן גם ההסכמה על תוספת חודש אחד לשירותם של בני ישיבות ההסדר היא פשרה מפא"יניקית עלובה שרק מותירה תחושה של "מודה במקצת" שחייב שבועה על הכול (סליחה מאיילת שקד, מעופר שלח ומכל מי שאינם מורגלים בטיעונים ישיבתיים). במקום זאת היה על הציבור הדתי-לאומי ונבחריו לעמוד על כך שהדיון על מסלול ההסדר ייערך, אם בכלל, בניתוק מוחלט מהדיון על שילוב הציבור החרדי בצבא ובכלכלה וסיום המצב שבו הישיבות מהוות ערי מקלט גם למי שלא באמת לומדים.

5.

אתנחתא עם סיפור קצר מהצבא: בתום חמישה חודשי טירונות מפרכת ואינטנסיבית שבה לא הותירו לנו דקה פנויה, צורפה הפלוגה שלי באביב תשמ"ו לגדוד הנדסה קרבית בבקעת הירדן. מפקד האוגדה, דני יתום, הגיע לפגוש את חייליו החדשים. לאחר שהשמיע את דבריו שאל כמקובל אם יש לחיילים שאלות. כדי לשבור את השתיקה המעיקה שהשתררה, ומתוך מורעלות אופיינית, פצחתי בתלונה על שלושת שבועות הבטלה שעברו עלינו מאז שהגענו לגדוד. במשך שבועיים עסקנו רק באימוני ספורט קלים ובעבודות תחזוקה במחנה. אחר כך שלחו אותנו לים המלח לסדרת חינוך של נופש, פעילות חברתית וטיולים, ורק בימים האחרונים התחלנו באימון של ממש. לא חבל על הזמן? למה לא התחלנו להתאמן קודם? חבריי לפלוגה, שדווקא נהנו מאוד מתקופת הבטלה, לא סלחו לי על שאלת הקיטבג - שגם הביכה את סגל המפקדים של הפלוגה והגדוד - והזכירו לי אותה שוב ושוב עד שנפרדתי מהם וחזרתי לישיבה. בכל אופן, הסיפור הזה ממחיש את העובדה הידועה לכל חייל וגם לאלוף במילואים אלעזר שטרן: לא רק בישיבות יש חופשות ויש מי שמתבטלים. גם בצה"ל יש הרבה מאוד בזבוז זמן.

6.

לאחר ההצבעה שנערכה השבוע על הישיבות הציוניות, צפויות בימים הקרובים הצבעות על החוקים הנוגעים לבני הישיבות החרדיות. למרות שהמצב הקיים לא יכול להמשיך, אין ספק שהחוקים המדוברים הם מרחיקי לכת, ולכן גם לא מסתבר שהם עתידים להתממש. במקום להתקדם במתינות, בהדרגה ותוך שיתוף פעולה עם מנהיגיו התורניים של הציבור החרדי, לפיד וחבריו מעדיפים לנופף בהישגים מרחיקי לכת שיוכתבו בכפייה ויזכו לתשואות ממצביעיהם, אך רוב הסיכויים שיישארו על הנייר.

במסגרת הברית עם לפיד הסכימו אנשי הבית היהודי לגזרות מרחיקות לכת על הציבור החרדי ועל עולם התורה. ההסכמה לקיצוץ בקצבאות הילדים הייתה טעות, ומכסת עילויים של 1,800 איש בשנה בלבד שיזכו לפטור מגיוס היא פגיעה קשה בישיבות ובלימוד התורה. בדיוני ועדת שקד משתדלים נציגי הבית היהודי למזער את הנזק. כעת עליהם לעמוד על כך שלא יהיו סנקציות פליליות, כפי שנקבע בהסכם הקואליציוני. ואם בגלל זה לפיד יממש את איומו ויעזוב את הקואליציה, זה יהיה רווח נוסף שיש לברך עליו.