עד יעבור חרם
עד יעבור חרם

שר החוץ האמריקאי הזהיר כביכול את ישראל (ואותה בלבד!) מפני התוצאות של "כישלון" תהליך המתן ומתן מול אבו מאזן ומרעיו.

יש להדגיש ש"כישלון" במקרה זה הוא הצלה מן המלכודת. אזהרתו של ג'ון קרי כמוה כקריצה לקתרין אשטון ומרעיה באיחוד האירופי להדק את חבל התלייה – בדמות חרמות – על ישראל. למעשה מדובר בגישה האנטישמית הוותיקה: הכה ביהודים דרך הכיס.

מדובר באותם אירופים – אלה שעל אדמותיהם שגשגו האנטישמיות, האינקוויזיציה והשואה – אשר ששים אלי עיצומים וחרמות נגד מדינת היהודים, אבל ששים לא פחות לבטל את העיצומים ולעשות עסקים עם אויביהם. כך בעניין להיטותם של האירופים לחדש את קשריהם הכלכליים עם אירן; כך בכל הנוגע לתרומותיהם לסרבן מרמאללה.

כמו תמיד, בין היהודים יש מי שמזמינים לחצים וחרמות מבחוץ ומעצימים את העיצומים על-ידי מסע הפחדה. על אלה נמנים האופוזיציה שבתוך הקואליציה – ציפי לבני, יאיר לפיד – והאופוזיציה שמחוץ לקואליציה – בוזי הרצוג ואחרים, ותעשיינים המשתייכים למחנה השמאל. איש מכל אלה המחשבים את ההפסד הכספי שייגרם על-ידי החרמות לא טרח לחשב את העלות האינסופית שיעלה יישום הסכם "שלום" אם חלילה יושג.

למזלנו, היישום הוא בלתי אפשרי, והמחאותיהם של ג'ון קרי וציפי לבני לאבו מאזן הן חסרות כיסוי. כדאי להביא נתון זה לתשומת לבו של אבו מאזן. במלים פשוטות: הטרנספר לא יעבור.

על ישראל להעביר לאירופים מסר ברור – בשפה המובנת להם – לגבי המהלך הצפוי אם יאחזו הללו בנשק החרם כנגד ישראל, אם זו תחליט שאין ברצונה להתאבד תמורת "שלום". אם האירופים שואפים להכות ביהודים דרך הכיס יש להבהיר להם שבראש ובראשונה ייפגע כיסו של יקירם מרמאללה. יש להבהיר להם שנשק החרם, אם יאחזו בו, הוא חרב פיפיות, ופגיעתו תהיה קשה קודם כל לגבי האויב. יש לפרט לאלתר שורה של צעדים שתנקוט ישראל כדי להעביר את הנטל והמשקל של העיצומים מירושלים לרמאללה.

שלטונו של אבו מאזן לא נשען רק על כידוניו של צה"ל אלא גם על כלכלת ישראל. אם יפגעו האירופים בכלכלת ישראל, את המחיר ישלמו נתיניו של אבו מאזן: לא עוד רישיונות עבודה בישראל; לא עוד תעסוקה ביישובים היהודיים ביהודה ובשומרון; לא עוד רכישת מוצרים מרמאללה ומשכם; לא עוד בנייה וקביעת עובדות בשטח כמו, למשל, העיר רוואבי שנבנית ללא כל הקפאה; לא עוד חשמל ומים חינם על חשבון משלם המסים הישראלי; לא עוד נסיעות של אח"מים של האויב בכבישי הארץ; לא עוד העברות כספים וביקורי אירופים ביהודה ובשומרון; לא עוד מימון אירופי לקרנות ולארגונים אוטו-אנטישמיים הפועלים להחלשתה של ישראל מבפנים ולהצפתה במסתננים מאפריקה; לא עוד טיולי ההסתה של אבו מאזן ברחבי תבל. כמו קודמו, מקומו יהיה במוקטעה, עד יעבור חרם.

ולסיום: לנוכח נאומו הפרובוקטיבי – בגרמנית – של הנשיא הגרמני של הפרלמנט האירופי, חשוב שהדברים ייאמרו במיוחד לגרמנים, שאחרי שהפכו כמעט את כל אירופה לנקייה מיהודים (יודנריין) הם מצטרפים לאחרים התומכים בשאיפתו של מכחיש השואה מרמאללה להפוך גם את לב ארץ ישראל לנקייה מיהודים (יודנריין).

גם ידיהם של הבריטים – אשר שכחו שהכיבוש שלהם בארץ ישראל הסתיים מזמן, של הספרדים – אשר הפכו את ספרד לנקייה מיהודים במשך 500 שנים ועכשיו מבקשים מהיהודים לשוב, של הצרפתים ושל אחרים – אשר שכחו שהעידן האימפריאליסטי והקולוניאליסטי הסתיים מזמן. למען הסר ספק: יישוב יהודים בארץ ישראל איננו קולוניאליזם!