שטריימל למען מדינה פלשתינית

יוסי אחימאיר , י"ט באדר תשע"ד

יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
עניין אישי

אחת האיגרות המפורסמות ביותר מבין כ-7000 איגרותיו של זאב ז'בוטינסקי, נשלחה אל דוד בן-גוריון ב-2.5.1935, ובה המשפט הבא: "לו נוכחתי שאין דרך למדינה אלא סוציאליות, או אפילו שזה רק יחיש את יצירת המדינה בדור אחד – הנני מוכן ומזומן. עוד יותר, מדינת אדוקים שבה יכריחו לאכול געפילטע פיש מבוקר עד שחר – מסכים"...

נזכרתי במכתב זה, למקרא הידיעה שהביא זאב קם ("מעריב" של שבת), ובה ציטט משפט של שרת המשפטים באוזני ראש הממשלה: "בשביל השלום אחבוש גם שטריימל"... כידוע, ציפי לבני באה מבית רביזיוניסטי ונראה כי לא במקרה האמירה שלה מזכירה, סמאנטית, את אמירתו של ראש בית"ר מלפני 79 שנה.

בהבדל אחד, רב משמעות: ז'בוטינסקי היה מוכן לוויתורים אישיים קשים (לאכול געפילטע פיש!) ובלבד שתקום המדינה היהודית, שלמענה הקדיש את כל מירצו ואונו. ציפי לבני, בנכונותה לחבוש שטריימל (אם כבר, למה לא כאפייה? האם חשבה על פורים הקרב והולך?), ולצרף חרדים לממשלה במקום "הבית היהודי" - רצתה להדגיש אף היא כמה חשוב (לה, כמובן) שתקום מדינה, אבל... פלשתינית! כמה חשוב למהר ולאשר את מסמך קרי.

הציוני-המדיני ז'בוטינסקי חלם ולחם למען תקום מדינה יהודית משתי גדות הירדן ובה רוב יהודי. להבדיל ממנו אלף אלפי הבדלות, ה"נסיכה" לבית לבני חולמת על מדינה יהודית, שאינה כוללת לא את עבר הירדן מזרחה, ולא את יו"ש. איזה מרחק עברה בת זו ל"משפחה הלוחמת" ממורשת הבית הלאומי שבו גדלה.

לבני היא רק אחד הגורמים המפעילים בימים אלה על ראש הממשלה, אף הוא מבית רביזיוניסטי מובהק, לחצים כבדים לקבל החלטות הנוגדות לחלוטין את מצפונו האידיאולוגי, לעשות כמעשה שרון המנוח, לנתץ את הליכוד, ו..."להיכנס להיסטוריה". במלים אחרות – לעשות הסכם שבו ישראל נסוגה מכל עמדותיה ומפנה את חפירות חייה.

הלחצים באים קודם כל משר החוץ האמריקני ג'ון קרי ומהנשיא אובמה. מחרים-מחזיקים אחריהם - מנהיגי אירופה. הלחץ עטוף באיומי חרם ובידוד ישירים ועקיפים. הלחץ מופעל גם מצידם של פוליטיקאים, פובליציסטים וסופרים בתוכנו, המזהים אולי איזו חולשה אצל נתניהו וקוראים לו לזגזג, כלשונו של הסופר הזגזגן איל מגד.

חוצות ישראל מקושטים בימים אלה בשלטים ענקיים, שמצד אחד מחניפים לראש הממשלה: "ביבי, רק אתה יכול!" ומצד שני אומרים: "מדינה חזקה חותמת על הסכם." נקודה. הניסוחים הללו מופיעים גם במודעות על פני עמודים שלמה בכל העיתונים – בלי שהציבור יודע מי מממן אותן.

המודעה בעיתון מלקקת (כן, זוהי המלה!) באופן זול לנתניהו: "אנחנו לצידך ראש הממשלה, כי רק אתה יכול!". חתומים עליה אישי משק בכירים ואנשי צבא לשעבר, אשר כנראה אף אחד מהם לא הצביע ליכוד ולא תמך בנתניהו בבחירות.

מהו מחיר ההסכם? – את זה אינם מבהירים. אזניהם אטומות מלשמוע את הלאווים העיקשים בצד השני. הם יגידו שלא נוותר על דבר אחד – ביטחון ישראל. מעניין איך, לדידם, שומרים על הביטחון כאשר הגבול יחזור להיות 15 ק"מ מנתניה? ומה יאמרו לתושבי גוש דן, שיכוסו על-ידי קני השיגור שיוצבו ליד קלקיליה וטול-כרם?

יש לקוות שראש הממשלה יעמוד בכל הלחצים להתפרקות מנכסים, ויאמר ללבני: אם מה שאת מנסה למכור לי יביא שלום – אני אוכל את השטריימל שלך...