שמירת בני תורה מול הפקרת ארץ ישראל

הרב משה צוריאל , ח' באדר ב תשע"ד

הרב משה צוריאל
הרב משה צוריאל
צילום: עצמי

יש דברים בחיים שנראים "מעשה שטן". ודאי אין לשטן שליטה להביא רעה, אבל יש נסיון קשה בו פיתוי השטן גובר וצד נפשות אומללות.

כעת יש הֶתְּקֵף-היסטֶריה בעולם שומרי התורה. גזירות הגיוס, בו מאיימים בעונשי מאסר על מי שאינו מצטרף ללוחמי ההגנה על עם ישראל,מוציאה חלק מהאנשים מדעתם. חלק מהעיתונאים והשדרנים, וחלק מהפוליטיקאים, ואף חלק מהרבנים, מתקיפים את אנשי "הבית היהודי" בשצף קצף, בביטויים חריפים וקיצוניים רוויי שנאה ארסית, כי לפי דעתם מרימים הם את הכורת על המשך קיום הישיבות בארץ ישראל. אבל כלל לימדונו רבותינו "כל הבא לכלל כעס, בא לכלל טעות" (ספרי, סוף מטות).

ומדובר אפילו על אדם כמו משה רבינו, ואפילו לשם מצוה. התופעות שיש כעת של שנאת אחים, ובהגזמה כה מבחילה, הן בלי ספק תופעות של "שנאת חינם". חז"ל (יומא ט, ב) הגדירו שחטא זה גרוע אף מעבודה זרה, שפיכות דמים וגלוי עריות. וכל בן תורה צריך לעצור ולהתבונן, ולשקול שמא במלחמתו זאת נגד חק הגיוס, הוא במאמרי פיו ובמחשבת לבו,עובר עבירה הגדולה יותר מכל שלשה הנ"ל.

אבל נראה שיש כאן סכנה עוד יותר איומה וקשה באופק. נתניהו התנה תנאי לפני שנחתום על "הסכם ביניים", שהערבים יכירו בנו כמדינה יהודית. לעת עתה, בנס, אינם מוכנים לכך. אבל מה יהיה אם מתוך עורמה טיפוסית, אליבא שיטתו של עראפת, יסכימו לכך במס שפתיים, כדי להתקדם ב"תוכנית השלבים"? הרי אין בעיה היום להסכים לתנאי זה, ומחר, תחת מנהיג אחר, להתכחש לדיבור פה זה. כבר היו דברים כאלו מעולמים. אבל לעומתו עקירת ישובים, כמו שנתניהו מסכים לבצע, אם הערבים יאמרו בהבל פיהם מאמר הנ"ל, עקירה זו אם תבוצע, קשה לְשַׁקֵם שוב. קשה להחזיר את ההיסטוריה לפני מעשה הגירוש.

אמנם, ודאי כי אנשי "הבית היהודי", וכמחצית ח"כים של הליכוד, יפרשו מהקואליציה. אבל "אין בעיה". חציה של מפלגת "עבודה" יצטרף למען השגת "השלום". [חצי השני יתקשו להצטרף לנתניהו, שרואים בו "מפלצת"]. והא כיצד יהיה רוב לנתניה בהצבעה זאת? אין בעיה. החרדים יתמכו במהלך זה, מתוך האופוזיציה, כמובן "למען השלום" תמורת ביטול חק הגיוס. נתניהו יסכים בחפץ לב. והחרדים יצהלו וישמחו על הצלת לימוד התורה.

אבל הבה נתבונן בעין פקוחה, ובהבנה תורנית. האיסור להיות "מוֹסֵר", כלומר להעביר רכוש יהודי לאומות העולם, הוגדר יפה בשולחן ערוך(חו"מ שפח) וברמב"ם (הל' חובל, פרק ח), על כל עונשיו. וכבר בעבר כתבתי שכל מי שיש לו יד בזה, בין חייל, בין שוטר, בין פוליטיקאי, דינו שנקרא "מוסר" ואסור לצרף אותו למנין מתפללים, וכן הוא פסול לעוד כמה מתפקידי הדת. וכדברי מהר"ל (חדושי אגדות ח"ג עמ' רח) "כי המוֹסְרִים הם הרשעים היותר גדולים, והם מאבדים את העולם" עכ"ל. לא לחינם כתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג) שאין להם חלק לעולם הבא. לא רק המבצע מעשה נורא זה נקרא מוסר, אלא כל המשתתף בזה ומעניק לו את האפשרות לכך.

אני מצטער להגיד, וידי רועדת לכתוב זאת, אבל גם אותם הרבנים, או ראשי ישיבות, שיאשרו צעד נוראי זה, לתמוך בממשלה המגרשת יהודים מבתיהם, אבל עבור אתנן שיבטלו עבורם חק הגיוס, גם הם נכללים ברשימה רעה ועכורה זו של "מוֹסְרִים".

ואני בהקב"ה בטחתי שלא נגיע לידי זה.