מכתב פתוח לחברי הבית היהודי

לאור השבוע המשמעותי שעבר על סיעת הבית היהודי, מ"חוקי המריבה" דרך ענישת ח"כ שטבון והדיון הציבורי על "חרד"לים ולייטים", מנסה ח"כ יוגב לעשות סדר בעניינים

אל"מ במיל' מוטי יוגב , י"ב באדר ב תשע"ד

מוטי יוגב
מוטי יוגב
ערוץ 7.

קריאתה של אסתר המלכה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים", טוב שתהדהד באוזנינו יום-יום, ודאי בימי הפורים האלה. האם כל היהודים חשבו אז אותו הדבר? ודאי שלא, אך הכינוס היה הכרחי להצלתם והיהודים התכנסו וניצחו.

כבימים ההם בזמן הזה, כוחו של עם ישראל באחדותו. משפט זה מחייב אותנו להתאמץ באהבת חינם, הבלטת המכנה המשותף והדחקת המפריד, עד כמה שניתן.

אין צורך לחכות לאיום האיראני, לטילים מעזה או מלבנון על מנת שנהיה מאוחדים, רצוי לפעול ברוח האחדות כל הזמן. גם כוחה של הציונות הדתית באחדותה, אחדות ולא בהכרח אחידות הדעות.

יש סוברים שאין מכנה משותף לגוונים שונים בציונות הדתית: "מה משותף לחרדלי"ם אצל הלייטים ולהיפך?". אני סבור שרב המשותף על המפריד ומותר שיהיו חילוקי דעות. מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל אמר על חילוקי הדעות בציבור הציוני-דתי "יחי הטשטוש המאחד".

מאחדים אותנו ערכי היסוד של עם ישראל,על פי תורת ישראל בארץ ישראל ובמדינת ישראל. אחדות של כל האומרים הלל ביום העצמאות ומבטאים בכך את ייחודנו הציוני-דתי, היודע להודות לריבונו של עולם, למדינת ישראל ולצה"ל. אחדות זו, המכירה בכל אלו ויודעת שזוהי משימתנו ואחריותנו לפעול למען מדינה יהודית וציונית יותר. יש בקרב הציבור מגוון דעות ובכדי להכילן יחד, יש צורך בענווה וכבוד הדדי, בנכונות לנסות ולהבין מה הם המניעים של מי שלא חושב או הצביע בדיוק כמוני, ולכבדן.

אחדות זו על שורשיה ומגוון דעותיה, היא שהביאה אותנו חזרה לייצוג של 12 מנדטים בכנסת ישראל.
עם הציבור החרדי היננו חלוקים עד היסוד, בשאלת היחס למדינת ישראל והגיוס לצה"ל, אך אנו שותפים עימו בלימוד התורה כיסוד לדרכנו, ברצון שזהותה של מדינת ישראל תהיה בראש ובראשונה יהודית, בחסד ובתפילה

ההתעסקות בחוק המכונה "השוויון בנטל" וההצבעה עליו, הציפה מחלוקות של אמונות ודעות, הן בקרב אנשי הציונות הדתית והן מצד מגזרים אחרים בעם, ביחסנו למדינה ולגיוס לצה"ל. אנו שותפים למרחב המפלגות הציוניות בדבר המחויבות והזכות של כל אחד מישראל לשרת בצבא ההגנה לישראל.

איך מגיעים לכך שגם החרדים ימלאו זכות זו? בעשור האחרון היינו עדים להתגייסותם של מאות צעירים חרדים נוספים כל שנה לצה"ל, לשרות האזרחי ולמסגרות שונות של האקדמיה. תהליך זה התגבר וחיבר את היהדות החרדית יותר ויותר גם למדינת ישראל וללקיחת אחריות ציבורית בתחומים שונים.

שרים חרדים בממשלת ישראל וסגן שר בריאות הנושא באחריות ודואג לתיקוני השיניים לכלל ילדי ישראל, שני בוגרי גדוד הנח"ל החרדי "נצח יהודה" המסיימים בהצטיינות את קורס הקצינים, צעירים חרדים המגיעים ל"שטיבלך" בקרית ספר במדים וקבוצות הכנה לצה"ל שהתרבו עד לכדי 18 קבוצות "אחרי" בקרב החרדים.

אלו מקצת מהדוגמאות לתהליך מבורך שנוצר בזכותם של אנשים רבים וטובים שפעלו להגברת האמון בין צה"ל ועולם האקדמיה לבין הציבור החרדי וראשיו. לכך שניתן להתגייס וללמוד כחרדים, לשרת כחרדים ולהמשיך ולהתפרנס בכבוד כחרדים.

הצעד החקיקתי האחרון, לא בהכרח שקידם מטרות חשובות אלו. ההתעקשות של ח"כ עופר שלח (בגיבוי נציגים מ"הבית היהודי"), שלא לוותר ולהתעקש, על הסעיף המגדיר שבמידה ולא יעמדו החרדים במכסות הגיוס בשנת 2017, יהיו חייבים כל בחורי הישיבות ב- 1.1.18 בגיוס מגיל 21, זאת ללא כל דחיות או פטורים, או שלא יתגייסו ויוגדרו כפליליים, זו אחת מההתעקשויות או הקשה שבהן, שגרמה לאובדן אמון החרדים מול עבודת הוועדה בראשות ח"כ איילת שקד, הראויה לשבח על מאמציה להרבות אמון והסכמות במהלך עבודת הוועדה.

למרות הקושי הרב לשמוע את הביטויים הקשים של ראשי הציבור החרדי, עם ישראל ייבנה לא בהגברת מתחים וביטויי שנאה נגדיים.  
דחיקת הציבור החרדי והדרתו מהממשלה, פגיעה בתקציבי הישיבות וחקיקה אנטי דתית, פגעו בציבור החרדי והעמידו אותו בפינה של כאב וכעס שהביאו גם ביטויי חוצפה ואי הכרת הטוב, בעיקר כלפינו.

עם הציבור החרדי היננו חלוקים עד היסוד, בשאלת היחס למדינת ישראל והגיוס לצה"ל, אך אנו שותפים עימו בלימוד התורה כיסוד לדרכנו, ברצון שזהותה של מדינת ישראל תהיה בראש ובראשונה יהודית, בחסד ובתפילה. גם בסוגיית ארץ ישראל, מאז ההתנתקות, התקרבה היהדות החרדית לעמדותינו וערב ההתנתקות, אף הצטרפה לתפילתנו בכותל ומאוחר יותר לכאב, לדאגה לשיקום המגורשים ואף לגוש הימין בכנסת.

סברתי שאת תהליך שיתופו של הציבור החרדי בצה"ל ובמשק הישראלי, צריך היה להמשיך ולהוביל בהליכי הידברות, הסדרה והסכמה, לא בחקיקה כפייתית. דחיקת הציבור החרדי  והדרתו מהממשלה, פגיעה תקציבית עמוקה בתקציבי הישיבות ובקצבאות הילדים, חקיקה שלצערי, היינו שותפים לה, יחד עם גל של ניסיונות חקיקה אנטי דתית, כל אלה פגעו בציבור החרדי והעמידו אותו בפינה של כאב וכעס שהביאו גם בטויי חוצפה ואי הכרת הטוב, בעיקר כלפינו.

כל אלה דרכים שלא בהכרח מקרבות ומשנות אמונות ודעות ומביאות ציבור חרדי להתגייס.

לא בפירוד וקרע ייבנה עם ותיבנה מדינת ישראל. הגוש הלאומי-ימני בכנסת ישראל קטן היום לכדי כ- 40 ח"כים, מציאות המאפשרת ממשלת שמאל. יעדיהם של "אחינו" מ"יש עתיד" למושבי הכנסת הבאים הינם מיסוד חקיקת זכויות הפרט. לשיטתנו אלו חוקים שעלולים לערער את זהותה היהודית של המדינה, את מוסד המשפחה ושלמות עם ישראל.

היעד השני של אחינו מ"יש עתיד" הוא הקמתה של מדינה פלשתינית בארץ ישראל.

עם מי נארגן רוב לדאגה לחלש ולהשבת קצבאות הילדים? לחיזוק מוסד המשפחה ולשמירה על צביונה היהודי של מדינת ישראל? לשמירה על שלמותה של מדינת ישראל?

לגטימי שיהיו בתוכנו חילוקי דעות, טוב שנדון ונתווכח עליהם בנחת  ובהערכת עמדתו גם של מי שחלוק עלי, עלינו. ננסה להבין מה בוער בקרבם של מי שחלוקים עלינו ונדע כציבור להכיל, בהנחה שכולנו רוצים בטובת עם ישראל. כמפלגת הבית היהודי, עלינו להתכנס ולדון בדרכנו ובייעדנו, מי הם שותפינו? להמשך בניין עם ישראל בארצו. תהדהד באזננו  קריאתה של אסתר המלכה : "לך כנוס את כל היהודים".