להתנתק מעוטף עזה

בעז שפירא , י"ג באדר ב תשע"ד

בעז שפירא
בעז שפירא
צילום: עצמי

ברי לכול שהמצב בדרומה של מדינת ישראל לא יכול להמשך כמות שהוא.למעלה ממיליון אזרחים חיים תחת איום מתמיד, "דרום ללא הפסקה" אם תרצו אלא שכאן בנסיבות שונות מהעיר תל אביב שהוכתרה לא מכבר כעיר האטרקטיבית ביותר בעולם לתיירות הומוסקסואלית .

ילדים מפוחדים, הורים חרדים, לילות ללא שינה, פיתוח מיומנות ריצה למקום מסתור בתוך חמש עשרה שניות, עסקים מתמוטטים ופגיעה ברכוש ובנפש –כל אלה אינם יכולים להמשך.

מה הפתרון ?

ראשית כל יש להכיר בכך שאנו האשמים. ההתנתקות מעולם לא הייתה התנתקות אמיתית והכיבוש נמשך ברציפות כל יום, כל שעה, כל דקה. לא הענקנו לתושבי עזה השלווים ושוחרי השלום ולו רגע אחד של תחושת חופש אמיתית, ריבונות, עצמאות כלכלית ואפשרות לשגשוג והתפתחות. בתוך הדיכוי המתמשך אך טבעי הוא שאחינו מהחמס ומהג'יהאד אינם רואים יכולת להניח את נשקם ולעסוק בפיתוח האזור, בהפרחתו וביצירת מציאות שלווה של שלום אמת.

לא אכביר מילים על רשעותם של היהודים המדכאים ביד רמה את הנייה, מרזוק ושאר חסידי אומות העולם ואגש מיד לפתרון המתבקש, היחיד האפשרי. יישומו ללא דיחוי יפתור באחת את כל הבעיות, יחזיר את השלום והשקט לגבולותינו, ישחרר אותנו סוף סוף מחיים על החרב בהם הורגלנו וישכין שלום ואחווה בין כל עמי האזור. או אז נוכל באמת ליהנות משלום אמת , שלום יציב ומציאות חדשה במזרח התיכון.

פתרון ה"קסמים" (לא הטילים...) המבוסס על הבנה פשוטה וכנה של המציאות ואותו אני מבקש להציע הוא נסיגה מכל האזור המוכר בשם "עוטף עזה" ומעט צפונה עד לאזורים הסמוכים לגן יבנה הקרובה יותר למרכז הארץ ולאותה עיר בלי הפסקה. נשמע לא מציאותי ? הבה ננתח את ההצעה והכול יתבהר.

הישובים ה"עוטפים" את עזה ובהם רעים, בארי, שדרות יד מרדכי ועל השאר לרבות אשדוד הם נטל מכביד ומיותר על בטחון אזרחי ישראל ומדינת תל אביב. מדובר בישובים מדוללים, עם אוכלוסיה שאיננה תורמת הרבה אם בכלל לתל"ג, איננה מצויה בעולם העסקים ואיננה מככבת בעולם הפיננסים וההיי-טק. למעשה מדובר בפרזיטים החיים על חשבוננו, אוכלים מכף ידינו ועוסקים ללא הרף בדרישות להקלות סיוע והתחשבות בעניינים מעניינים שונים ("עזרו לפריפריה"- מוכר ?).

אין כל אפשרות מעשית למגן את כל הישובים הללו לרבות אשדוד ודרומה שכן ההוצאה הכספית היא אדירה והזמן הדרוש לביצוע הוא ארוך. התעשיות באזורים אלה נחשלות והחקלאות מיותרת (שהרי ניתן לייבא כל צרכי חיינו מידידים במרחב ובראשם תורכיה , ירדן ואף מצרים המשתוקקת מאד לפתח עימנו יחסי מסחר מלאים ושוקקים).מיגון לא יסייע במאומה למצוקות שכנינו הערבים ורק יגביר את התסכול והזעם על הקושי הנוסף העומד בפני פריקת תסכולים וכעסים, צורך טבעי ואנושי.

הטיעון הנדוש לפיו אנו זקוקים לנמל אשדוד ולתשתיות נוספות כגון תחנת החשמל אינו מחזיק מים ואינו אלא דמגוגיה זולה. הרי יש לנו את נמל חיפה, נמל תל אביב,תחנת הכוח ברידינג ואורות רבין !! הצורך היהודוני הכפייתי בקיום רזרבה ועודף בתשתיות ואמצעי יצור מלמד על קיבעון תפישתי ומצב מתמשך של חוסר יעילות כלכלית משווע- תוצאה ישירה ובלתי נמנעת של עשרות שנות כיבוש משחית ( משנת 1948 ועד ימינו ממש!!).

האמת צריכה להיאמר : לאיש אין צורך במרחבים הגדולים האלה בדרום הארץ ובאוכלוסיות המדוללות והנחשלות (דתיים ומזרחיים ברובם) המאכלסות אותם. ניתן בנקל להקים מנהלת סיוע שתטפל בהעברת האנשים האלה למקומות בטוחים ואולי בהזדמנות זו אף לחנכם מחדש, להעבירם למחנות עבודה ולהפכם לאזרחים מועילים וחיוביים יותר שיתרמו לחברתנו ויחדלו להוות נטל מאוס ויקר .

נסיגה כזו לכשתתבצע תשפר לבלי הכר את מצבנו בזירה הבינלאומית. מאז עליית הביבי לשלטון אנו הולכים מדחי אל דחי. איפה הימים בהם אולמרט מתחבק בחום ביום השואה והגבורה עם עמיתו/שותפו אבו מאזן ? לאן נעלמו מנוף חיינו מדשאות אנאפוליס והבית הלבן ? מה עם הקוקטיילים הידידותיים על גזוזטראות אלכסנדריה ? הכיצד נחיה בלי המשא ומתן ?

לכל זה יש לשים סוף. העם דורש להשיב את התקווה ללבבות ולהניף את הלפיד - יש עתיד !!!!

יש להודות שבמישור הפנימי ייתכנו קשיים . הימין הקיצוני והסהרורי (ישראל ביתנו, הליכוד, הבית היהודי, ש"ס, האיחוד הלאומי, הגמלאים, עובדי חברת החשמל, עובדי המדינה, המורים והגננות הסתדרות האחיות ושכמותם ...) שהינו כהווה ידוע מיעוט מבוטל וזניח ינסה להערים קשיים אך לנוכח הקונצנזוס הרחב בציבוריות הישראלית (רמת אביב, הרצלייה פיתוח, רמת השרון סביון ורובה המוחלט של צפון מדינת תל אביב ) ובתמיכת כל קבוצות האיכות הנאורות – בית המשפט העליון, התקשורת, הקהילה העסקית והרוב השפוי אין להסס ויש לגשת מיד לביצוע.

אין לנו את הפריבילגיה להסס או לגמגם, בחיי אדם מדובר ובשלומה ושלמותה של מדינת כל אזרחיה.