זה לא פוליטי

ישראל זעירא , ט"ו באדר ב תשע"ד

ישראל זעירא
ישראל זעירא
יח"צ

קל מאד לצאת בכותרות. להתבטא ולכתוב שהחלטת משרד הבינוי והשיכון לשווק קרקעות בירושלים ויהודה ושומרון היא החלטה פוליטית; לטעון שאין ביקושים במקומות הללו; לרמוז שהשיווקים הם סקטוריאליים ולחמם את הגזרה המדינית בבדיקה האם הקרקעות משווקות בגבולות הטריטוריאליים של ישראל או לא.

חבל שבאותה מידה לא משקיעים קצת יותר בעובדות. כבר בסוף הקדנציה של שר הבינוי והשיכון הקודם היה ברור שמדינת ישראל נמצאת במצוקת קרקעות. אין עוד קרקעות באזורי ביקוש. שר הבינוי והשיכון החדש אורי אריאל שם את הדברים על השולחן כשהכריז עם כניסתו לתפקיד שיתחיל להציף קרקעות באזורי פריפריה. אזורי הפריפריה הם גם שטחי יהודה, שומרון וירושלים רבתי. אכן, גם אזור מזרח ירושלים, שסופח בחוק לפני למעלה מ-40 שנה והוא בריבונות ישראל לכל דבר ועניין.

היזמים וחברות הנדל"ן לא מתאבדים. הם משקיעים ובונים במקומות שהם מאמינים בהם, במטרה שיתאכלסו ולא יהפכו לפילים לבנים. כשרמי לוי משקיע למעלה מ-20 מיליון שקל במעלה אדומים, כשרשת שופרסל לא חוששת להיכנס לאזור הזה, כשקבלנים מהשורה הראשונה כמו חיים זקן, ב. יאיר, אביסרור, פרץ בוני הנגב וחנן מור משקיעים עשרות מיליוני שקלים כל אחד בכל הישובים שעתידים עוד להתרחב - משמע שהם מאמינים שלא מדובר בגחמה פוליטית. בסופו של יום, מצוקת הדיור והקרקעות סוחפים כבר היום למקומות הללו ציבורים מכל המגזרים. כך קורה באריאל, מעלה אדומים וגבעת זאב, וכך קרה בשכונות בירושלים כגילה וחומת שמואל (הר חומה).

האם יש ביקושים לאזורים הללו? די בבדיקה ומעקב אחר תוצאות מכרזי רשות מקרקעי ישראל כדי להוכיח שהביקושים מגיעים גם למקומות אלו. למעשה, החלטות תמוהות "ייבשו" באופן עקבי ישובים רבים, בהם שכונות בירושלים, כשבמשך למעלה מעשור בקושי שווקו קרקעות לבנייה רוויה למרות הביקושים הערים. כך קרה בישוב אלקנה, בעיר ביתר עלית ובשכונת רמת שלמה בירושלים. בישוב אפרתה, למשל, שווקה לפני כמה חודשים בהצלחה גדולה קרקע לבניה רוויה, כשהשיווק הקודם היה רק ב-2002.

בעיר מעלה אדומים שווקו בהצלחה שלושה מתחמי בנייה רוויה כאשר השיווקים האחרונים היו ב-2004. שני המקומות נכנסו למפת השיווקים של רשות מקרקעי ישראל רק בשנה האחרונה כשהתוצאות מלמדות שמחירי קרקע ליחידת דיור נעים בין 400 ל-430 אלף שקל. לשם השוואה, רק לפני מספר חודשים שווקו קרקעות בישוב באר יעקב, הנהנה מביקוש ופיתוח מואץ, לפי אותו מחיר בדיוק, כ-400 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור.

דוגמאות נוספות לביקושים ניתן למצוא גם במכרזים שנסגרו בשנה האחרונה בשכונת הר חומה בירושלים המשקפים עליה בשיעור של כ-20% לעומת מכרזים קודמים שיצאו בשנים האחרונות. את השיא ברשימת הביקושים רושם הישוב אריאל שבשומרון עם עליה בשיעור של כ-50% תוך חצי שנה במחירי קרקע ליח"ד שהתקבלו במכרזי רשות מקרקעי ישראל.

יתרון נוסף שניתן להצביע בישובים ושכונות אלו, הוא בקרבה לערים הגדולות. הישוב אלקנה נגיש לתל אביב לא פחות ממודיעין, ומה הן גבעת זאב ומעלה אדומים לירושלים אם לא מה שהוד השרון וראשון לציון לתל אביב? השיווקים שנעשו בצפת ובטבריה, לעומת זאת, לא מלמדים על ביקושים בסדרי גודל כאלה והישוב ירוחם, עם כל הכבוד לעליות המחיר שנרשמו בו, עדיין לא מתאים למי שמרכז חייו במטרופולין דן.

מי שמתנגד לפיתוח שכונות וישובים שנמצאים במחלוקת מדינית, מוחק באופן גורף חלק ניכר מקרקעות מדינת ישראל, כך שלא יתפלא אם מחירי הדירות ימשיכו לעלות. חלק גדול מהאשמה בעליית מחירי הדירות בשנים האחרונות מוטלת על כתפי מדיניות ההקפאה הגלויה או הסמויה, שהתקיימה לבושתנו גם בירושלים. העתיד והאלטרנטיבה לזוגות הצעירים נמצאים באזורי הפריפריה הקרובה, גם אם קוראים לזה "יהודה, שומרון וירושלים רבתי".