להוציא את המערה מהראש

בתגובה למאמרו של עמנואל שילה, "הבון- טון הפמיניסטי גורם לעיוותים".

עו"ד איילת גלילי , כ"ב באדר ב תשע"ד

איילת גלילי
איילת גלילי
יח"צ

מאמרו של עורך "בשבע", עמנואל שילה, החזיר אותי השבוע כמה מאות אחורה. ניכר כי נקודת המוצא של הכותב שגויה ביסודה כבר בפתיח.

ההחלטה שנשים ידליקו משואות ביום העצמאות לא רק שאינה פוגעת בנשים, היא דווקא מעלה אותן על נס, ולא בשל היותן נשים, אלא בשל פועלן, כל אחת בתחומה: חינוך, ספורט, תרבות, עשייה ציבורית וכדומה.

המציאות והחששות שמתאר שילה, לא רק שאינה רואה את האמת נכוחה, אלא אף חוטאת לה. השיח הפמיניסטי עדיין רחוק מלהביע אי צדק בכל תחומי החיים בישראל, ואילו רק היה עובר על הנתונים שפורסמו בדו"ח החריף של מבקר המדינה לשנת 2014, היה מוצא כי הנתונים אינם מתיישבים עם הטענות, ואם קיימים עיוותים הם עדיין וביקר נגד המגדר הנשי: 68 חברות ממשלתיות ו- 15 בתי חולים ואף לא אישה אחת בראשם ושיעור נשים בתפקידים בכירים בפועל העומד על 11%, זו הדרת גברים?!

אם אין חולק על כל שהנשים הללו ראויות להדלקת המשואה, כפי שטוען שילה, אז מדוע מטרידה אותו העובדה שהן נשים, הרי מעולם לא העלה על דעתו להלין כל כך שבדרך כלל, בין המדליקים היה רוב גברי.

קידום נשים בעיקר נעוץ בחינוך, בנראות, במה שאנו כחברה מתוקנת ובריאה משדרים לדור הבא של הנשים והגברים, שיווין מגדרי. נשים מהוות כ- 50% מהאוכלוסייה ועל כן הן ראויות לכהן בכל התפקידים הניהוליים ובתנאים שווים לעמיתיהם הגברים ובוודאי שכישוריהן של הנשים הם חלק מהשיקול לבחירה. וכבר אמרו את זה קודם לפניי, כי שיווין אמיתי יהיה כשנראה אישה לא מוכשרת בתפקיד בכיר, ממש כפי שזה קיים בקרב מין השני.

ומה לעשות, מר שילה, עדיין אנו נזקקים לאפליה מתקנת, כי משהו עדיין צריך תזכורת שיש למנות גם נשים בראש חברות ממשלתיות, בדירקטוריונים ובשאר תפקידים ולא רק זוטרים. עינך הרואות, זה לא קורה מעצמו. נשים לא קבלו באופן טבעי ומובן את הזכות להצביע, את הזכות לעבוד או את הזכות לשכר שווה ולשוויון הזדמנויות, הדרך עדיין ארוכה ומייגעת. אם כי, ניכר כי החברה צועדת קדימה בנושא. ואל לך, לראות בזה איום, או הדרת גברים חלילה, כי בסוף הדרך, כשנגיע בע"ה, אל המנוחה והנחלה ושוויון לא יהיה רק סיסמא, הכישורים הם שיקבעו באמת ובתחרות בין גבר ואישה על אותו תפקיד, הכישורים והיכולות הם שיכריעו לא המגדר.

ועוד אוסיף להרגיע את הכותב, שישנם עוד מקומות רבים על טהרת המין הגברי, מבלי שנשמעת מחאה אמיתית של ארגוני גברים, למרות שחבויה שם גם תועלת עתידית עבורם, שכן אף בן זוג, או אב לא היה רוצה שזוגתו או בתו ירוויחו פחות רק בשל הפער המגדרי. אכן, ארגוני הנשים נאבקים לעיתים על זכויות יתר ושאת כדי להגיע לשוויון אמיתי וממשי, והשליטה בשיח הציבורי והתקשורתי לא רק שאינה מוחלטת כיום, עורך יקר, היא עדיין לוקה בחסר. עדיין ישנן תכניות ופאנלים ללא נוכחות נשית, או עם נוכחות נשית דלה והאיזון עוד במרחק רב מהאידיאל המסתמן בממשלות כמו ממשלתו של מתאו, ראש ממשלת איטליה.

צא ולמד, מר שילה, להפרדה בין נשים לגברים באוטובוס או בכל מרחב ציבורי אחר, או לכל הדרה מכל סוג שהוא, אין הצדקה ואין תועלת והיא תעודת עניות לחברה שהיא מונהגת בה ובסופה תביא לפגיעה אנושה במקרם החברתי. ובשום מקרה, אופן לבושה של אישה אינה מקנה לאברך כלשהוא להחליט על מיקומה של אישה באוטובוס או בכל מקום אחר, או על בחירתה החופשית כיצד לנהל את אורח חייה.

חופש הביטוי, חופש העיסוק וחופש התנועה אינן רק סיסמאות וגם לנשים יש חלק ביישומם של חירויות בסיסיות אלה, לא "בון טון פמיניסטי" ולא יער, לא שיח שתלטני ולא שוויון אמיתי. עוד רחוקה הדרך, ולצערי ולצערן של רוב בנות מיני, בשל דעות חשוכות כעין אלו שעדיין נשמעות ברקע, נראה שלא קלה היא דרכנו לעבר היציאה לעולם נאור ושוויוני יותר, תוך כדי ניפוצה של תקרת הזכוכית.