פער המעמדות של עמותות החסד

ישראל ליבמן , כ"ט באדר ב תשע"ד

זהירות. ליבמן
זהירות. ליבמן
יח"צ

כמעט בכל שבוע כלי התקשורת דנים במעמד הביניים. הם תוקפים את הנושא מכל הזוויות האפשריות ואם תפתחו את העיתונים היומיים, את אתרי האינטרנט ומהדורות החדשות בטלוויזיה, סביר להניח שתתקלו בנושא.

לא רק בציבור הכללי ישנם מעמדות, אלא מסתבר שגם בקרב ארגונים ועמותות חסד ישנה היררכיה מעמדית. לצערי, במציאות העכשווית גם בקרב עמותות החסד שמטרתן לעזור ולתת יד לחלשים ישנן מעמדות וקיימת אפליה על סמך גודלן ויכולתן הכלכלית. זאת כמובן במקביל למפגש הלא נעים עם זרועותיה המקשות של הבירוקרטיה הישראלית.

כמנכ"ל "מקימי" אני נתקל פעמים רבות במצבי איפה ואיפה ותיעדוף ברור של העמותות הגדולות שהמדינה והרשויות מקנות להן יתרון על פני הקטנות. דוגמא אחת שמלמדת על אפליה היא במכרזים שמתפרסמים מעת לעת, כאשר תנאי הסף אינם מאפשרים לעמותות החסד הקטנות והבינוניות את האפשרות לגשת מלכתחילה.
הרשויות יכולות להקל על עמותות החסד, ולסייע להן בתהליך הגשת הבקשות למכרזים, הקצאת אנשי מקצוע שיסייעו וליווי של אנשי החסד הפועלים לילות כימים לטובת הזולת

גרוע מכך, המציאות העכשווית מלמדת שברוב המקרים העמותות הקטנות לא ייגשו למכרז מלכתחילה מכיוון שההכנות המקדימות מצריכות הוצאות כלכליות גדולות, הרבה מעבר ליכולתן. כך שיוצא שעמותות החסד שמבקשות לעזור לזולת ולהביא תועלת לציבור הרחב בעצם צריכות שיעזרו להן.

יש לציין כי לעמותות קטנות ובינוניות אין בטחון שהמכרז אכן יניב פירות ומבחינתן מדובר בלקיחת סיכון כלכלי גדול שמצריך פניות רבה מצד כוח האדם המצומצם שקיים להן והתחייבות להפקדת סכומי כסף גדולים שצריכים לצאת מחשבונן השוטף על חשבון העזרה לנזקקים.

כך יוצא שברשם העמותות רשומות כיום למעלה מארבעים אלף עמותות, מתוכן רק 15 אלף עמותות פעילות ועובדות. אין לי ספק שהנתונים הללו נובעים בין היתר בשל הגשת מועמדות למכרזים מסוימים שדורשים שעות עבודה רבות וגם אנשי מקצוע שיבנו את ההצעה המורכבת, והנגזרת לכך כאמור הינה הוצאה כספית גדולה החורגת מגבולות התקציב ויכולותיה של העמותה.

במילים אחרות, כדי לקבל תקציב לפעילות חסד אתה צריך להשקיע כסף שלרוב אין לך. מי אמר מעמד ביניים ולא קיבל? ממש כמו בחברה הישראלית שבה העשירים מתעשרים עוד יותר ומעמד הביניים נפגע ומתכווץ כך דומה קיימים הבדלי מעמדות בין עמותה לעמותה.

כדי לשנות את המצב, הגיע הזמן לתת עדיפות לעמותות קטנות ובינוניות שטובת הכלל עומדת לנגד עיניהן. הרשויות יכולות להקל על עמותות החסד, ולסייע להן בתהליך הגשת הבקשות למכרזים, הקצאת אנשי מקצוע שיסייעו וליווי של אנשי החסד הפועלים לילות כימים לטובת הזולת.

רשויות מקומיות יכולות לתמוך בעמותות הקטנות הפועלות בשטחן, וודאי שבד' אמותיהן המוניציפאליות צריך להיות  להן אינטרס מובהק לקדם גורמים שמסייעים לאוכלוסיות מוחלשות על מנת שהעומס הכלכלי והנפשי ירד ולו במקצת מכתפיהם של עובדי הרווחה. כך גם ברמה הארצית, גופים ממשלתיים צריכים להגביר את המודעות למכרזים– לעשות הסברה בקרב עמותות קטנות ובמקרים מסוימים אף להוריד את תנאי הסף, כי מי שרוצה לעשות טוב לזולת, ראוי שלא ייתקל בסלקציה קפדנית ובחומותיה הבצורות של הבירוקרטיה הישראלית.