הפוליטיקה של המחוגים

עיון במפת אזורי הזמן העולמית מגלה שהעסק מסובך ושיש בעולם לא פחות מ‑40 אזורי זמן שונים

עדי גרסיאל , ז' בניסן תשע"ד

עדי גרסיאל
עדי גרסיאל
עדי גרסיאל

הזזת השעון קדימה לשעון הקיץ, ביום שישי שעבר, עברה בשקט יחסי. אולי בגלל שהפעם, בניגוד לשנים קודמות, הכוחות החשוכים הובסו ושעון קיץ יהיה השנה ארוך במיוחד.

כבר לפני שנתיים ('מיקרוסקופ', גיליון 487) כתבנו בעיתון זה שלמרות מה שנדמה, ברוב מדינות העולם כלל לא נהוג שעון הקיץ ויש אף מחקרים המעידים כי הוא אינו חוסך אנרגיה ואף פוגע בבריאות. אבל כל זה הוא כבר שלג דאשתקד, סליחה על הביטוי. הפעם נתמקד בשעון עצמו, כלומר בשאלה איך בעצם נקבעת השעה בכל מדינה בעולם.

לכאורה, התשובה פשוטה: מחלקים את כדור הארץ ל‑24 קווי אורך שבכל אחד מהם אזור זמן אחר, כשהשעות מתייחסות לזמן גריניץ', פרוור לונדוני. בפועל, עיון במפת אזורי הזמן העולמית מגלה שהעסק הרבה יותר מסובך. נתחיל מכך שיש בעולם לא פחות מ‑40 אזורי זמן שונים (וזאת בהתעלם משעוני הקיץ), שכן מדינות שונות כמו הודו, איראן וחלקים מאוסטרליה ומקנדה מנהיגות שעון ששונה במחצית השעה מסביבתן. באוסטרליה יש אפילו יישובים שבהם השעון שונה ב‑8 שעות ושלושת רבעי השעה מהשעון המפורסם של גריניץ', וכך גם בנפאל.

למעשה, גם המונח 'שעון גריניץ' (GMT) כבר אינו בתוקף מזה שנים. הרי לאנגלים אין בעלות על הזמן. כיום השעון העולמי – שבפועל זהה לזה של גריניץ' אך נמדד באמצעים משוכללים יותר – נקרא UTC, זמן עולמי מתואם.

קחו למשל את סין, מדינת ענק המשתרעת על פני חמישה אזורי זמן שונים, שהשעה בה אחידה. זאת בעקבות החלטת המפלגה הקומוניסטית לפני כ‑65 שנה. ואילו ברוסיה מקובל בפרסומים שונים לציין את הזמן יחסית לשעון מוסקבה ולא לשעון העולמי. לפני כשבוע אף דאג פוטין שהשעון בחצי האי קרים יוזז בשעתיים קדימה, לשעון מוסקבה, כדי לסמן מי בעל הבית במקום.

גם באירופה השעה אינה שאלה טכנית בלבד. בכל מדינות האיחוד האירופי (פרט לבריטניה) נהוג זמן 1UTC+. כך בצרפת, שנמצאת בפועל באזור זמן גריניץ', ואפילו בספרד, שחלקה הגדול ממוקם ממערב (ומדרום) ללונדון. ואילו באירלנד, שרובה נמצא בפועל באזור זמן 1-UTC נהוג שעון גריניץ'.

המסקנה המתבקשת מכל אלה: לא רק בשעון הקיץ, גם קביעת השעה נעשית במקומות רבים בעולם לא רק משיקולים מדעיים-גיאוגרפיים, אלא גם מתוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וחברתיים, ואולי אפילו - סליחה על החוצפה - דתיים.