כולם שווים בעיני החוק?

אמילי עמרוסי , י"ג בניסן תשע"ד

אמילי עמרוסי
אמילי עמרוסי
מירי צחי

ארבעה אנשים ביצהר, אולי ארבעים, גרמו בושה למתנחלים כולם. הפגיעה בצה"ל מצערת במיוחד לנוכח העובדה ש־70% מצעירי יצהר מתגייסים ליחידות קרביות, כולל סיירות מובחרות, וכמעט כל המבוגרים משרתים במילואים.

המטורפים מקרב תושבי יצהר צריכים להיעצר. הם עבריינים ומקומם בבית הסוהר. זה עניין פשוט. ביישוב של מאתיים משפחות אין בעיה לאתר את המעורבים באירוע ולעצור אותם. ביום שני בבוקר נחתך גלגל בג'יפ של מפקד חטיבת שומרון. העבריינות המקוממת הזאת הגיעה בתגובה להרס בית משפחה כמה ימים קודם לכן.

במקום לבלום את הגלגל, גם המבוגר האחראי המשיך בנקמנות: תגובת מערכת הביטחון לחיתוך הצמיג היתה להעלות דחפור, בשלוש לפנות בוקר, ולרסק חמישה בתי משפחות כעונש קולקטיבי. באחד הבתים הללו מתגורר חייל בודד שנמצא היום בטירונות בגבעתי.
חמישה, אלא 60 אלף בתים, שמקיפים את יצהר מכל עבריה ונבנו בלי שום אישורים והיתרים. כמה קילומטרים מיצהר, בכפר עוורתא, עומד בגאון ביתם של האחים ששחטו את בני משפחת פוגל באיתמר. בית המשפט קבע שאסור להרוס אותו


אין שום הצדקה להשחתת רכוש צבאי, אבל טיפש קטן הורס צמיג ואוהל, וטיפש גדול הורס חמישה בתים. במיוחד לנוכח העובדה שיצהר מוקפת בבנייה בלתי חוקית פלשתינית. לא חמישה, אלא 60 אלף בתים, שמקיפים את יצהר מכל עבריה ונבנו בלי שום אישורים והיתרים. כמה קילומטרים מיצהר, בכפר עוורתא, עומד בגאון ביתם של האחים ששחטו את בני משפחת פוגל באיתמר. בית המשפט קבע שאסור להרוס אותו.

אביב עכשיו. סעו לצפון. לאורך הכבישים תוכלו להבחין במחצבות ענק פיראטיות שנוגסות בהרי הגליל בתיאבון, בלי אישורים ובלי חשבון. פקח שהגיע לתת דו"ח באחת המחצבות גורש באיומים ומכוניתו נרמסה בידי טרקטור. האם יצהר הוא האי היחיד בישראל שבו יש בעיה של שלטון החוק?

רק בשבת שעברה גורשו שוטרי תנועה מדליית אל־כרמל. השוטרים, שהתכוונו לאכוף את חוקי התנועה, נקלעו להתקהלות סוערת. "פה בדליה אין דו"חות! פה לא תיתנו דו"חות. נקודה. תלכו מכאן!" נשמעו האנשים בסרטון ששודר בחדשות ערוץ 10. בזמן שמישהו ביצהר חתך צמיג של ג'יפ, ג'יפים של צבא ומשטרה לא יכולים בכלל להיכנס לחלק מהכפרים והערים בגליל ובנגב.

אכן, יש בתים בודדים ביצהר שנבנו על אדמות מדינה ללא היתרים. האמת היא שאף אחד היום לא יכול לבנות ביצהר לפי החוק, כי אין אישורים לאף אחד. מדיניות הרמטית. זה לא מצדיק את התופעה, אבל זה מסביר אותה. אין בעיה לערוך דיון על קדושת החוק במדינה דמוקרטית. זה יהיה מעניין במיוחד אחרי שהשבוע קראה המקהלה לצפצף על חוק הסמים ולגלגל קנאביס ברחובות, כי ג'וינט בלתי חוקי הוא "הכי נורמלי" ו"כולם מעשנים".

חוק צריך להיאכף בכל מקום. בהתנחלויות ובכפרים הבדואיים ובערים הערביות ובפאבים בתל אביב. מה שמרגיז הוא תשומת הלב המופרזת לפושעי יצהר בתקשורת. אגב, היא עומדת ביחס הפוך לאירועים חמורים בהרבה שמתרחשים באותו תא שטח. עשרה בקבוקי תבערה הושלכו אל רכבים בכביש ליצהר בחודש האחרון. אחד מהם על אוטובוס של תלמידות.

* * *
במפתיע, ולמרות שציפי לבני דיברה על "התקווה", קרסו השיחות. אני מקווה שלבני תתאושש. לאן הולכים מכאן? החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון היא חלופה בעלת היגיון שזוכה ליחסי ציבור של שד מהגיהינום. סיפוח נשמע כמו מחלה מגרדת. העולם יכעס. ונהיה מיעוט יהודי. ומחירי העגבניות יעלו.

ובכן, יש מי שעשה דבר דומה רק לפני כמה שבועות ולא נבעט ממשפחת בני האדם: עד לפני שבועיים היה חצי האי קרים שטח בריבונות אוקראינית. היום הוא חלק מהפדרציה הרוסית. קרים סופח לרוסיה. המפות שורטטו מחדש. בלי שבוע האפרטהייד, בלי בג"ץ, בלי משא ומתן, בלי מחוות. רוסיה שמה רגל וקבעה עובדה מדינית וגיאוגרפית בפשטות של מנצחים ובשקט של מי שהצדק עימו. גם אנחנו עשינו את זה, כשהחלטנו להקים מדינה בתש"ח, בלי או"ם ובלי בצלם. אחרת היינו אוכלים היום חמץ באוגנדה.

גם תרבותית אנחנו מסוגלים לעמוד באתגר סיפוח השטחים למדינה יהודית אחת. הבחירה בנוף עתאמנה־אסמעיל, אישה מלאת קסם, כזוכת העונה הרביעית של "מאסטר שף" לא גררה גבות גבוהות. אנחנו לא מתרגשים מאישה ערבייה שמככבת בסלון שלנו עם פאי תפוחים. אנחנו לא מצביעים בהשתאות על מוסלמית מבאקה אל־גרבייה שמסיימת בטכניון דוקטורט במיקרוביולוגיה. זה לא נראה לנו מוזר, וטוב שכך.

אלו החיים שלנו כאן בישראל. חיים מעורבים, משולבים, אוסמוטיים. נוף היא בת למיעוט שווה זכויות, ואנחנו שמחים שהיא חלק מהפריים טיים שלנו. חסידי ההפרדה, החומות, חלוקת הארץ וחלוקת הלאומים הם הגזענים הגדולים ביותר. דווקא אני, המתנחלת, רוצה לראות צעירה משכם שמסיימת דוקטורט בטכניון, ומתמודדת "מאסטר שף" מרמאללה.

ומה יהיה עם השד הדמוגרפי שמתחת למיטה? נהוג לומר על הימין שהוא משתמש קבוע בהפחדות, אבל האמת היא שמקהלת הפחד תמיד מזמרת באוזן שמאל. יהיה צונאמי מדיני, מלחמה, חרמות בינלאומיים. לא יפה לספור ראשים במחלקת יולדות, אבל אם מחנה הנסיגות עושה כן לצורכי איומי דמוגרפיה לא מבוססים, גם לנו מותר.

העובדה היא שיש היום רוב יהודי מוצק של 66% בין הים לירדן. ערביי ישראל בצירוף ערביי יו"ש מגיעים יחד לשליש מהראשים. והפריון היהודי רק עולה. על פי נתוני הלמ"ס, בשנה החולפת שוב נרשמה עלייה במספר התינוקות היהודים, ושוב ירידה במספר התינוקות הערבים, לנתון הנמוך ביותר אי פעם. הפריון היהודי בעלייה מתמדת והפריון הערבי בירידה מתמשכת. תוסיפו על זה קצת הגירה חיובית, עלייה, ואפשר להכניס את השד לבקבוק.

מול האיום הפלשתיני להשתמש במהלכים חד־צדדיים יש להכין תוכנית להחלת הריבונות הישראלית בארץ התנ"ך. להשלים את מה שהתחלנו לפני 47 שנים. זה שלנו, זה חיוני, זה אפשרי.

* * *
כמה מהפרסומות החדשות לרשתות אופנה מביישות אותי כאישה. מעבר לפגיעה בכבודן של נשים, הן גם פוגעות באוכלוסיות שנחשפות בכפייה אל הפורנו הזה. ילדים קטנים, גברים דתיים, סתם אנשים מהוגנים. יש ימים שבהם מעמד האישה בחברה החרדית לא נראה כל כך רע.

המאמר פורסם בעיתון "ישראל היום"