תמים תהיה

הרב ש"י ויצמן , ט"ז בניסן תשע"ד

ש"י ויצמן
ש"י ויצמן
צילום: עצמי

מאז ומעולם אהבתי להגות בפסוק הפופולרי הזה ולנסות ליישם אותו, עד כמה שניתן. לא קל, בעולם כה מבוקר, מתועד וחשוף לשמור על התום שלנו.

אכן, לא פעם אנחנו מאבדים את התמימות הזו ומאמצים את תרבות החשדנות, שפעמים ויש לה מעט מקום אולם פעמים והיא אוחזת בכל אורח חיינו.

וישנה גם סוג אחר של תמימות. כזו שהיא פחות מורגשת אבל נעשית תחת מודעות מלאה שלנו. את התום הזה אנחנו מאמצים ברגעים שאנחנו מאלצים עצמנו להיתמם. זה לא קל, כי המציאות לרוב מוכיחה אחרת אבל לאחר שכבר הכתרנו את דעתנו כ"צעד תמים", קשה לנו לסגת לאחור.

הייתי רוצה לטעון שיש דגש בפסוק להיות תמים עם ה', כן, דווקא אתו. שמא תאמר, הכול ממנו והכל ברשותו, אז מה השוני?, ייתכן, אבל ברגעים בהם אנחנו מתאמצים להכתיר עצמנו כתמימים, קצת מצחיק לדחוק פנימה גם אותו.

כך למשל אתה יכול למען המשך המשא ומתן, לשחרר רוצחים מתועבים, והתום, הוא חלק בלתי נפרד משיקול דעתך. אח, אבל המציאות מלמדת שרוצח משוחרר עלול לחזור ולרצוח ובכלל, קצת מסוכן שם בחוץ יחד איתם, לא?, אל חשש, אין סיבה אמתית להיות מוטרד. התשובות מוכנות מראש, את המצפון כבר השקטנו ואפילו מצאנו את מי להאשים במידת הצורך. אם הדברים נראים קצת תלושים מהמציאות, ננסה ולא בתמימות לקשר אותם אלינו.

"פיגוע בדרך לסדר. תזכורת כואבת למציאות חיינו. בטרור נטפל רק בכוח. הערב, כולנו סביב שולחן החג המשפחתי והחגיגי, מרגישים דקירה בלב. שולחת תנחומים לבני המשפחה ומאחלת החלמה מלאה ומהירה לאישה ולילד".

וכעת, באווירת קושיות הפסח ננסה לפענח מי בעלת הדברים הללו.

בוודאי לא מישהי שפועלת יום יום למען השגת השלום כאן באזור כי לא הגיוני שלמען שלום ימותו כאן אזרחים, נכון? לא, לא הגיוני.
אולי בכלל מדובר במנהיגת ימין פוליטי כזו או אחרת, כל ה"כוח" הזה בוודאי לא שייך לאדם העוסק בשלום יום יומי, לא? נשמע כבר יותר סביר.

האפשרות האחרונה שנעלה תהיה שככל הנראה מדובר במישהי שפועלת וממשיכה לפעול למען שחרורם של מחבלים. רגע, זה לא מדויק, היא פועלת למען השלום. בהחלט ראוי להערכה. כעת, חזרנו לנקודת ההתחלה כי מסתבר שמחבלים באמת רוצחים ולא מביאים שלום. באמת בעיה לוגית.

אל דאגה, גם לזה יש פתרון. שחרור המחבלים הוא בכלל אשמת מי שלא רצה להקפיא בנייה. ברור כשמש. מי שחתום על שחרורם ככל הנראה נקי כפיים ובר לבב. אפשר להכניס הגיון לכל טיעון לא רציונלי.

ואפשר גם בקצרה לומר, שאין כמו התמימות של ציפי ליבני. באמת מרשים. פשוט מרגש ההזדהות הזו עם הקורבנות. כמה גאוני לקחת את מונח התמימות למחוזות שאפילו הבן התם מהאגדה לא חשב עליהם. ואולי נסכם בחוסר תום לב שאנחנו לא טיפשים ולא חיילים בלוח השחמט שלך גברתנו שרת המשפטים. שחררת אותם, קחי אחריות.

תתנצלי, תביעי סוג של חרטה. תמימות? זה כבר באמת מביש, אותך ואת האינטליגנציה של הציבור. אנחנו, ככל הנראה כבר לא תמימים. שלא תביני אותי לא נכון, כל העוסקים בצורכי ציבור הם אנשים גדולים בעניי, בהחלט. כל אדם המוסר עצמו עבור הכלל מתוך תחושת שליחות ראוי להערכה, יהא מי שיהא. מי שלא פועל, לא טועה.

זה בסדר גמור לטעות אבל הרבה יותר מבסדר זה להודות בטעותך, להתנצל ולחשוב על כיוון מחודש. זו דרישה מכל אדם ובוודאי משליח ציבור. ציפי, תשובה אין כאן וחרטה אין כאן, היתממות, יש ויש.