השמחה על טביעת המצרים

נעם פדרמן , כ' בניסן תשע"ד

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

בשביעי של פסח, דרשנים רבים טוענים בפני קהל שומעיהם, שאמנם קוראים בתורה את שירת הים, אבל השמחה היא על הצלת ישראל ולא 'חלילה וחס' על טביעתם של המצרים.

אותם דרשנים מסתמכים על הגמרא בבבלי במסכת מגילה אשר גם הועתקה על ידי הילקוט שמעוני מילה במילה. ('ילקוט שמעוני אינו מדרש כמו התנחומא או מדרשי הרבות, אלא לקט דרשות ממקורות שונים שנאסף על ידי רבנו שמעון ראש הדרשנים זצ"ל מק"ק פרנקפורט).

יש פוסקים שאף כתבו שאין אומרים הלל שלם בכל ימי חג הפסח, אלא רק ביום הראשון של החג, מפני שאין השמחה שלמה, שהרי המצרים טבעו בים.

האמנם?

ראשית: מדוע אין אומרים הלל שלם בכל חג הפסח? הגמרא במסכת ערכין דף י' מביאה את פסק התוספתא בסוכה פרק ג' ואחר כך מסבירה ואומרת:

דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב (הראשון) של עצרת; ובגולה עשרים ואחד: תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ושני ימים טובים של פסח, ושני ימים טובים של עצרת. מאי שנא בחג דאמרי' כל יומא, ומאי שנא בפסח דלא אמרינן כל יומא? דחג (סוכות) חלוקין בקרבנותיהן, דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן.

הירושלמי במסכת סוכה פרק ה' הלכה א': לא מתייחס בכלל לענין אי אמירת הלל שלם בפסח ורואה דווקא חריגות בכך שאומרים הלל שלם בכל חג הסוכות ומסביר:

רבי יוסי בי רבי בון בשם ר' בא בר ממל: למה קורין את ההלל כל שבעת ימי החג? כנגד הלולב שהוא מתחדש כל שבעה.

ובכל זאת, מה עם מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?

ובכן התשובה היא שמעשי ידי שהקב"ה מתכוון אליהם היו בני ישראל ולא המצרים, זאת על סמך מדרשים ארצישראלים שנכתבו על ידי חז"ל עוד בטרם נכתב התלמוד הבבלי.

נתחיל במדרש הארצישראלי תנחומא על פרשת בשלח סימן יג:

אז ישיר, בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה, ולא הניחן הקדוש ברוך הוא, שנאמר ולא קרב זה אל זה וגו' (שם /שמות/ יד כ), ואומר וקרא זה אל זה (ישעי' ו ג), למי היו דומין, למלך שנשבה בנו, לבש נקמה באויביו והלך להביא אותו. ובאו הבריות לומר לו אימנון, אמר להן לכשאני פודה את בני אתם מקלסין אותי, כך ישראל היו נתונים בצרה בים, באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה נזף בהם, אמר להם הקדוש ברוך הוא בניי נתונים בצרה, ואתם מקלסין לפני, כיון שעלו מן הים בקשו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה, אמר ר' אבין הלוי למה הדבר דומה, למלך שירד למלחמה ונצח, ובאו בנו ועבדו ועטרה בידם ליתן בראשו של מלך, באו למלך ואמרו לו בנך ועבדך עומדים ועטרה בידם, מי יכנס תחילה, אמר להם שוטים שבעולם, עבדי קודם לבני, יכנס בני תחילה, כך כיון שעלו ישראל מן הים, באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת הניחו לישראל תחילה.

בעקבותיו של מדרש תנחומא גם מדרש שמות רבה על פרשת בשלח בפרשה כג אומר דברים דומים:

דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים סח) קדמו שרים אחר נוגנים, אמר ר' יוחנן בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקדוש ברוך הוא אמר להם לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה, הה"ד ולא קרב זה אל זה כל הלילה, כמה דתימא (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר, וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ב"ה א"ל הקדוש ברוך הוא יקדמו בני תחלה.

עכשיו, לאחר 2 מקורות אלו, שקדמו לתלמוד הבבלי, אפשר להבין את דברי הבבלי במסכת מגילה דף י':

ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (שמות י"ד) ולא קרב זה אל זה כל הלילה? - בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? - אמר רבי אלעזר: הוא אינו שש, אבל אחרים משיש. ודיקא נמי, דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש, שמע מינה. אמנם לפני דרשה זו של ר' יוחנן, עוסקת הגמרא בשאלה האם הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ולכאורה, הרי אין הכוונה לבני ישראל אלא למצרים, אולם כאמור לעיל, כאשר רואים את את המדרשים בתנחומא ובשמות רבה, ההסתכלות על הבבלי מקבלת אופן שונה

ובכל זאת ישנם פוסקים שכתבו שהטעם לאי אמירת הלל שלם הוא מפני טביעתם של המצרים?

ראשית, יש לומר כי רוב הפוסקים לא פסקו שאין אומרים הלל שלם בשל טביעת המצרים. הטור לא הזכיר בכלל את עניין טביעת המצרים, הבית יוסף על הטור מסביר שהטעם הוא על פי האמור במסכת ערכין, אם כי הוא מזכיר שבספר שיבלי הלקט מובא המדרש על מעשה ידי טובעים בים, שכבר הזכרתי לעיל את גלגוליו. הפרי חדש גם הוא מביא את טעם הגמרא במסכת ערכין וגם שולחן ערוך הרב של בעל התניא הביא אם טעם הגמרא בערכין.

ולהלן גם דברי המהרש"א ומייד אח"כ הערה של פירוש 'תורה תמימה', שאגב שניהם לא הכירו את מדרש תנחומא ומדרש רבה שהבאתי לעיל.

במפלתן של רשעים כו'. מכאן קשה למה שכתבו האחרונים בשם המדרש שאין אומרים הלל ביום אחרון של פסח משום שאמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה (סנהדרין לט: מגילה י:) והרי הכא אמרו בהיפך דלא אמר דוד הלל עד שראה במפלתן של רשעים גם בפ"ב דערכין (י: ע"ש) אמרינן טעם אחר דלכך אין אומרים הלל ביום אחרון דפסח משום דאין חלוקים בקרבנותיהן ודו"ק: (מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף ט עמוד ב).

צריך עיון במה שכתבו מקצת פוסקים בשם מדרש הרנינו, טעם שאין גומרים הלל בחוה"מ וביו"ט האחרון של פסח מטעם מעשה ידי טובעים בים וכו', והלא חזינן דמשה וישראל אמרו שירה בשביעי של פסח וגם אנו קוראים השירה באותו היום, והיינו מטעם שכתבנו שאין קפידא שלא לומר רק בלילה, וגם מבואר במכילתא דביום שביעי של פסח אמרו גם המלאכים שירה.

ולבד זה לא ידעתי מה דחקום לאלה הפוסקים ומדרש הרנינו לטעם זה אחרי דבערכין י' ב' מפורש הטעם מה שאין גומרים ההלל בחוה"מ ובשביעי של פסח כמו בסכות, מפני שימי הפסח אינם חלוקים בקרבנותיהם כמו חג הסכות והלל שלם בא ביום קרבן מיוחד, וטעם זה יותר נכון מטעם המדרש, משום דלטעם המדרש אינו מבואר כ"כ איזה חילוק בין הלל שלם לחצי הלל, הא זה וזה שירה הוא (תורה תמימה הערות שמות פרק יד הערה ט).

סוף דבר: כולם מוזמנים לשמוח בשביעי של פסח על טביעת המצרים ולהמשיך ולומר בכל יום בתפילת שחרית: "וזדים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר. על זאת שיבחו אהובים ורוממו אל ונתנו ידידים זמירות, שירות ותשבחות למלך אל חי וקיים...