במערכת הבחירות האחרונה עקבתי אחר פעילותו התקשורתית של אלון דוידי. את עבודת המחקר המסכמת בסיום לימודיי תואר ראשון בתקשורת הקדשתי לפעילותו במרחב המקוון; חקרתי את עמוד הפייסבוק 'אלון דוידי' ושילובו עם אמצעי תקשורת מסורתיים בעידן הניו מדיה- הממצאים היו מעניינים והמסקנות והציון גם כן.

צריך להודות, חברת היח"צ והאסטרטגיה שהובילה את קמפיין הבחירות של דוידי בכלל ופעילותו בערוצי המדיה החברתית בפרט, בהחלט עשתה עבודה מקצועית ויסודית כמעט בכל אספקט אפשרי, ועל כך מגיע לה שאפו. לא אגזים אם אומר שאת הניצחון בבחירות ייתכן והביאו לו ההבנה והשימוש הנכון באמצעי התקשורת המודרניים בהם פייסבוק בשילוב עם האמצעים המסורתיים ובעיקרם העיתונות המקומית בשדרות.

היום מספר חודשים לאחר בחירתו לראשות עיריית שדרות, פעילותו התקשורתית של דוידי ממשיכה להישען על אותו יועץ תקשורת שליווה אותו בקמפיין הבחירות ואני תוהה לעצמי, האם זה נכון ועד מתי זה יימשך; מספר שגיאות קריטיות בתקופה האחרונה הביאו למחאות של תושבים בשדרות, ותחושה שהאוטופיה הציבורית שעטפה אותו בתקופת הבחירות ולאחריה מתפרקת.

הנה דוגמא לכך שאותה לא הרבה יודעים, אך למסר הבלתי מילולי בתקשורת בין אישית יש למעלה מ- 90% השפעה לעומת 10% בלבד שישנם למילים. שפת הגוף היא שפה מורכבת ומשמעותית בסיטואציות רבות, החל מראיון עבודה, וכלה בהרצאה, פגישה חשובה וכמובן בקרב פוליטיקאים בהם ראשי ערים, חברי כנסת ושרים.

יועצי תקשורת מלמדים את לקוחותיהם הפוליטיקאים כיצד להעביר מסר נכון ומדויק באמצעות טכניקות מסירה בלתי מילוליות, ואין לי ספק שגם דוידי קיבל ועדיין מקבל הדרכה מיועציו; איך לדבר, מה ללבוש וחשוב מכל כיצד נכון להצטלם בראיונות לתקשורת. למעשה, הרבה טמון בשפת הגוף, צורת התנהגותם הפיזית של הפוליטיקאים ממלאת פרקים שלמים בספרות של לימודי תקשורת.

כך למשל, הספרות מלמדת שהצבת ידיים פתוחות על שולחן מעידה כי לעומד מולנו אין מה להסתיר והוא אדם הבטוח בדבריו. ניתן לראות דוגמא לכך בתמונה מתוך ריאיון שנערך עם דוידי בעיתון המקומי בשדרות 'דין וחשבון' לפני כשנה בשיא קמפיין הבחירות לראשות; ידיו נראות פרושות לרווחה על השולחן, וכך גם התקיים ההיזון החוזר כלפיו מצד הציבור שנפתח לפניו והרגיע כי הגיע לעיר פוליטיקאי חדש, צעיר שמבטיח שינוי מרענן ובעיקר אג'נדה חדשה.

רבים לא יודעים, אך לסמל המדינה והתמונות שהיו תלויים מאחוריו באותה תמונה זכורה הינם בעלי משמעות פסיכולוגית משמעותית בפן התקשורתי ומטרתם לייצר תחושות חיוביות בקרב הציבור, כאשר דוידי זכה לאהדה ציבורית מקיר לקיר. מאידך גיסא, מומחי שפת גוף אומרים כי שילוב כפות ידיים מצביע על סגירות מסוימת, יהירות או על ביטחון עצמי מופרז. ניתן לראות דוגמא לכך בתמונה אחרת שצולמה לאחרונה בריאיון ראשון שהעניק דוידי לתקשורת לאחר בחירותו.

זה יכול להישמע קטנוני במקצת, אך יש מומחים שיאמרו ששפת גוף של פוליטיקאי היא שמעידה יותר מכל על מצבו ועל רמת אהדתו בקרב הציבור. גם במקרה זה, ניתוח שפת גופו של דוידי מעידה על תחושותיהם של חלק ניכר מתושבי שדרות. סאגת הזמנת הזמר אייל גולן לחגיגות העצמאות גררה עמה מחאה לא מבוטלת מצד תושבים המתנגדים בכל מחיר לרעיון ורואים בהזמנתו של מי שהומלך בעבר בידי יועצו האישי מר רני רהב כזמר הלאומי ולאחרונה עמד בסערה ציבורית בשל התנהלות לא ראויה.

ככה זה בתקשורת, הידיים אומרות הכול. וחוץ מזה, צריך לזכור שתקשורת בלתי מילולית ושפת גוף חשובים לכל איש ציבור, והציבור עצמו, הוא צריך להיות מודע לעובדה הפשוטה שמאחורי כל פוליטיקאי עומד יועץ תקשורת, והיועץ שלא ישכח שהציבור פוקח עיניים על לקוחותיו. פוקח עיניים טוב טוב, וחוקר.