חברון ו"ישראל" הראשון בעולם

נועם ארנון , כ"ט בניסן תשע"ד

נעם ארנון ליד מערת המכפלה
נעם ארנון ליד מערת המכפלה
חזקי עזרא

עם ישראל חוגג ברחבי ארץ ישראל את הקמת מדינת ישראל; כל הארץ דגלים – דגלי ישראל. לא רבים עוצרים רגע לחשוב על מקורו של השם, היכן נטועים שרשיו, ומה משמעותם למדינתנו החוגגת עצמאות.

בשם "ישראל" נקרא, כידוע, יעקב אבינו, אחרי ניצחונו על המלאך. מ"יעקב", העוקב והולך אט אט בצעד זהיר – עקב בצד אגודל, הוא הופך ל"ישראל" – בו משולב שם ה', שם המסמל ניצחון, עוצמה ושררה. עדיין הוא נקרא בתורה ובנ"ך פעמים כך ופעמים כך, ועדיין הוא ממשיך להופיע גם כיעקב וגם כישראל; אך מאז ואילך – בניו הם בני ישראל, העם שהקימו הוא עם ישראל, הארץ היא ארץ ישראל, והיעוד הוא הנפת דגל ישר-אל בראש ההרים.

בצוואתו האחרונה מנחיל יעקב – ישראל לבניו משימה סמלית ורבת משמעות: להחזירו הביתה, לחברון, ולקברו עם אבותיו במערת המכפלה. קברים מפוארים אינם חסרים, כידוע, במצרים; אך יעקב ידע כי חברון היא המקום שדרכו יתחברו הבנים למורשת האבות, וימשיכו לשאת הלאה את השליחות אל העתיד.

כך נטמן בחברון ישראל הראשון בעולם, וכך הונח בעיר האבות היסוד לזהות הישראלית הנצחית. השם "ישראל" הופך לשמו של העם, הנושא אותו בכל העולם, בכל התנאים והמצבים. בקריאת "שמע ישראל, ה' אל-הינו, ה' אחד" הבטיחו הבנים לאביהם, בכל הדורות: אנו נאמנים, אנו ממשיכים.

קרוב לארבעת אלפים שנה חלפו; עם ישראל התרומם לגבהים וגם ירד לתהומות; הוא הקים ממלכות ומקדשים, אך עבר גם חורבן, גלות ושואה. והנה, מתוך אפר הכבשנים, קם העם לתחיה ומקים מחדש את עצמאותו המדינית. והנה, השם שנבחר למדינה היהודית המתעוררת – הוא "מדינת ישראל".

לא רבים יודעים כי להחלטה על השם קדמו דיונים והצעות רבות. הראי"ה קוק כבר קרא בשם וחזה אותו שנים לפני הופעתו, ואהרן ראובני (אחיו של הנשיא יצחק בן צבי) הציע אותו מול הצעות אחרות, בהן "עבריה", "יהודה" ,"ציון" או "ישורון". "מדינת ישראל" – זהו השם שנבחר, בו מופיע שם ה', זהו השם המסמל את הניצחון, השררה והעוצמה. כמה סמלית העובדה שהראשון שזכה לשאת את השם הזה - טמון בחברון, עיר הראשית. איש לא חשב, ורבים אינם יודעים, כי השם "ישראל" אינו רק שמו של יעקב; רמוזים בו, בראשי תבות, כל האבות והאמהות: י' – יצחק ויעקב, ש – שרה, ר – רחל ורבקה, א – אברהם, ל' – לאה. יסודותיה של מדינת ישראל הם האבות והאמהות; הם השרשים החיים, המעניקים לה - ממעמקי מערת המכפלה - זהות וזכות, כח וצדק, עצמה ואמונה.

רגע מיוחד מכונן היה כאשר ביום שחרור חברון בתשכ"ז הניף הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן, את דגל ישראל – בכניסה למערת המכפלה, ואיחד שוב עם האבות את דגלם של הבנים השבים אליהם ונושאים את שמם.

ולכל אלו מצטרף כעת גם ממצא ארכיאולוגי נדיר וייחודי, ממצא אשר זכינו להציגו כעת במוזיאון העתיקות "ארץ יהודה" בקרית ארבע: זהו שבר של ארון קבורה מאבן, ככל הנראה מימי בית שני, שהתגלה באזור חברון, ועליו כתובה – בבירור ובכתב קריא ורהוט – המילה "ישראל".

בדרך כלל, על ארון קבורה נכתב שם הנפטר שנקבר בו. מנהל ואוצר המוזיאון, ידידי דוד גולדמן, ניתח את הכתבת, ושם לב לעובדה, כי יתכן מאד שלפנינו הפעם הראשונה מאז ימי המקרא שאנו מזהים אדם הנושא את השם – ישראל. אכן, אין מקום הולם יותר להציג את הממצא המדהים הזה מאשר מוזיאון עתיקות "ארץ יהודה" בקרית ארבע, כה סמוך למערת המכפלה, למקומו של יעקב - ישראל הראשון, אשר את שמו ושליחותו אנו נושאים בגאווה כבסיס ויעוד למדינתנו – מדינת ישראל.