אלו הם גונבי הנשמות...
אלו הם גונבי הנשמות...

הספרדים במפלגה חרדית מאבדים את עתידם ועתיד המדינה. זה הזמן של יהדות ספרד לתקן את לפיתת השקר ואת טעותם ההיסטורית.

סוציולוגים ואנטרפולוגים קובעים כי "האכולים ברגשי נחיתות לא מבינים את האינטרס האמיתי שלהם ונשאבים לתעמולה המלטפת את נחשלותם ומנציחה אותה בצידוק דתי".

זה ההסבר שנתנו סוציולוגים לכך שהזוכים בהטבת חוק הדיור הציבורי לא נתנו את קולם לרן כהן מטיבם הסוציאליסט.

זו הטרגדיה של רבני יהדות ספרד וצפו"א, שנפלו שבי לתעמולת חלק מרבנים מהמזרח חשוכים ודמגוגיים. וערבוב גדלות בתורה עם אידאולוגיה משובשת, התוצאה: ספרדים הנותנים את קולם ואת חינוך ילדיהם למפלגה חרדית אנטי ציונית ואנטי יצרנית, ולא מבינים את האינטרסים האמתיים שלהם, של ילדיהם ושל המדינה כבית לאומי יחיד לעם היהודי. האינטרס האמתי שלהם ושל המדינה, לשרת ולהשתלב בקידמה, בהשכלה מסודרת ושילוב חיי תורה עם אחריות לכל תחומי החיים בעשייה.

אך זה התחילו להשתלב, ומיד נשאבו להמיר דתם הציונית תורנית ספרדית לזו החרדית, ולחזור כמעט לחשכת ימי הביניים. תת המשיגים ברגשי נחיתות נפלו שבי לתעמולה המוכרת להם אשליות. כאילו בשם "החזרת עטרה ליושנה."

הדפוקים מצאו צידוקים להפוך מורשעים לזכאים, להיפטר מהצורך בתעודת בגרות, מלימודים אקדמאים, מעבודה הדורשת הכשרה מוקדמת, ואף מהשירות בצה"ל לילדים ולנכדים. ולהיהפך לחברת לומדים סגורה. כאילו בנגינה על רגשי הנחיתות שלהם יש פטור בשם האלוקים!

אמנם הם חנוטים, נפוחי חשיבות עצמית ריקה מתוכן, בחליפה ומגבעת כטווסים מפוטמים, אוכלים את חסכונות הוריהם מהמעט שהצליחו עוד לחסוך בטרם נשאבו לחרדיות ולשפוטי הליטאים. נשאבים לבדיות ופנטזיות כאמת שעליה ימסרו את הנפש. יעסקו בשנור ופולחנים שאולים מכתות אחרות בלי לתת דין וחשבון דתי בשם התבונה.

רבנים ובאבות למילוי כיסים המספקים פולחנים מיסטיים לנבערים, ועוברים יום יום על "בל תוסיפו" ועל פריצת סייגים לתורה מקריבי "אש זרה". בידי רבנים ועסקנים הדואגים למשימה להותירם נבערים ותלותיים בתודעת מדוכאים הישר לקלפי.

הם נשאבים לתעמולה בלפיתה בלתי פוסקת, כשיום יום דרשנים, עלונים, ערוצים, בכור היתוך שאינו פוסק מטפטף להם פולחנים בשם הדת, לפרנסה, ברכה הצלחה וזיווג אם רק יחתמו על הוראות קבע! מוכרים להם סיפורים ובדיות כדי לקנות כרטיס לעולם הבא, כי את העולם הזה בקידמה כבר לקחו מהם ומילדיהם.

במציאות הדוהרת לרוב חרדי-ערבי נדרשת לקיחת אחריות אישית. אסור לטמון את הראש בחול ולא להבין את האינטרס האישי והלאומי. יש לפעול בשכנוע גדול ובאמונה לבריחה מדהירה ודאית לחורבן הבית השלישי.

אחרי עידן מרן, כשמורשעים ומקלל סדרתי, ויורשי סיני הקרובים להר עיבל עומדים בראש, זה הזמן וזו ההזדמנות להחזרת השפיות לברוח ולחזור למסלול של יהדות תורנית נאמנה אך מתונה, ציונית, ויצרנית, שיבטיח את עתיד הילדים, הנכדים והמדינה.