גם אני לא מבין למה הוא דרך את הנשק? הרי אם הייתה אצלנו מספיק הרתעה, והנערים הפלשתינים האלה היו מבינים שלא מתעסקים אם חיילים, לא מתקרבים אליהם באיום, ובטח ובטח שלא מקללים ותוקפים אותם, לא היינו צריכים להגיע למצב שחייל חושש לחייו ודורך את הנשק שלו.
גם אני לא מבין למה חייל צריך נשק, אם הוא לא יכול להשתמש בו? אולי עדיף שילך בלי נשק, הרי לירות בו הוא לא יכול, ואם הוא דורך אותו באיום נורמטיבי לחלוטין הוא עלול להשלח לכלא, אז למה צריך נשק?
רוצים לקצץ בתקציב הביטחון? הנה הפתרון - קחו לחיילים את הנשקים.
גם אני לא מבין את ארגוני השמאל שמפריעים לחיילים לבצע את מלאכתם בהגנה עלינו, שמגדילים לעשות בכך שהם תורמים מצלמות משוכללות לערבים שיצלמו את המתרחש בשטחים ויציגו את צה"ל בצורה מעוותת בעולם, בזמן שהוא הצבא הכי מוסרי שיש בתבל, שמרוב דאגתו להיות מוסרי וערכי כל הזמן, הוא כבר נאיבי שחולה בהרס עצמי. (ועיינו מקרה המח"ט שלום אייזנר).
גם אני לא מבין איך בערוצי התקשורת השונים מכנים את התוקפים "נערים פלסטיניים" במקום לקרוא להם מחבלים או מפגעים. מה ההבדל בין הנערים האלה שחוץ מקללות ואיומים, גם זורקים אבנים ובקבוקי תבערה על חיילים לבין מחבל שיורה או מתפוצץ עליהם? זה רק מקרה שהמחבל שדקר למוות את עדן אטיאס הי"ד גם היה "נער פלסטיני" ?
גם אני לא מבין איך צה"ל לא מספיק נותן גיבוי לחיילים שהוא שולח למערכה. לא צריך לחכות שחייל ימות חס וחלילה כדי להעלות אותו בדרגה שלא מועילה לו בכלום, עדיף שתהיו לצדו בזמן שהוא עוד חי, רגע לפני שמפתיעים אותו עם אגרופן מעבר לסמטה... מקרים כאלה קורים יום יום בשטחים, ובזמן האחרון זה הולך ומתגבר ממש כמו הדרישות של ג'ון קרי לשלום מדומה בארצנו, אז למה לא לעשות לזה סוף?
גם אני לא מבין איך אי אפשר להזדהות עם חייל שרוצה להגן על עצמו בארץ ישראל, שרוצה לחזור הביתה בשלום למשפחה ולחברים שמחכים לו, ולא להפוך חלילה לעוד נר זיכרון בכמות הנרות הבלתי נתפסת שיודלקו בעוד כמה ימים, ביום הזיכרון. אולי היום היחיד בשנה שבו המדינה באמת מגבה את חייליה.
גם אני לא מבין תפיסת עולם אחרת, וגם אני עם דוד הנח"לאי.