פוליטיקאים עם צהבת

הבון-טון התקשורתי הנוכחי: לפרגן למכבי על הניצחון, אבל להגחיך את הפוליטיקאים שממהרים לנכס אותו לעצמם

עדי גרסיאל , כ"ז באייר תשע"ד

עדי גרסיאל
עדי גרסיאל
עדי גרסיאל

מבקר הטלוויזיה של 'ידיעות אחרונות' לא אהב "הפארסה הקבועה" אחרי הניצחון של מכבי תל אביב: "הברכה הטלפונית מבכירי המדינה".

גם פרופ' משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית, היסטוריון שאחד מתחומי התמחותו הוא ספורט, טען ב‑ynet כי "בכל מדינה אחרת באירופה אף מנהיג לא היה מתקשר. מכבי תל אביב לא מייצגת את המדינה וערכיה, והעובדה שהמנהיגים מתייצבים מאחוריה היא בלתי נתפסת".

השניים משקפים את הבון-טון התקשורתי: לפרגן למכבי על הניצחון, אבל להגחיך את הפוליטקאים הישראלים הפובינציאליים שממהרים לנכס אותו לעצמם. ההתלוצצות של נתניהו על הקו האדום והקו הצהוב במפגש עם השחקנים והתקלות בקו הטלפון כשהנשיא התקשר כדי לברך את המאמן בלאט עשו ללועגים את החיים קלים למדי.

אבל האם באמת בשום מדינה מתקדמת המנהיגים אינם מתייצבים מאחורי מי שזכו להישגים בתחומי הספורט או הבידור? יצאנו לבדוק.

ובכן, באתר קבוצת הפוטבול סיאטל סיהוקס, שזכתה השנה בסופרבול, מתבשרים אוהדיה כי סגל הקבוצה הוזמן השבוע לפגישה עם נשיא ארצות הברית. אובמה מארח מדי שנה באופן מסורתי את הזוכים בליגות השונות בארצות הברית: ה‑NBA, הקולג'ים ואפילו הזוכים בכדורגל - משחק לא פופולרי במיוחד בצפון היבשת. הוא עושה זאת, על פי דוברות הבית הלבן, "כדי לכבדם על מאמציהם לתרום בחזרה לקהילה".

לא רק באמריקה, גם באוסטריה הצוננת: הזוכה באירווויזיון, הזמר/ת קונצ'יטה, נפגשה עם קנצלר אוסטריה ששיבח אותה וקבע כי היא "סמל לסובלנות, לאהבה ולשמחה שבחיים", ואפילו הארכיבישוף של וינה בירך אותה על הניצחון.

ואילו באנגליה, מולדתם של כללי הטקס והנימוס, מעניקה המלכה מדי שנה תוארי אצולה ועיטורים שונים לספורטאים. בשני העשורים האחרונים הם הוענקו בין השאר לשבעה אתלטים, למתאגרף, לשבעה שחקני קריקט, לשלושה נהגי מירוצים, לשני שחקני גולף וליותר מ‑60 שחקני ומאמני כדורגל, ביניהם דייוויד בקהאם ואלכס פרגוסון ממנצ'סטר יונייטד.

מסתבר אפוא שלא רק בארצנו המיוזעת, גם בעולם הנאור המנהיגים יודעים היטב להשתבח בהישגים של ספורטאים ובדרנים. מצד שני, חייבים להודות שהם עושים את זה ביותר סטייל, אבל זה כבר סיפור אחר.