הר הבית לידינו

את השלטון על הר הבית יש להחזיר אלינו לא רק כדי שנוכל להתפלל בו בחופשיות * לקראת כנס הריבונות בהר הבית

פרופ' אריה אלדד , כ"ז באייר תשע"ד

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

מתי התחילו יהודים לפקפק בזכותם המוחלטת על הר הבית? מתי היה זה שצפו אל פני השטח תחלואי הגלות גם בקרב היושבים בציון? אנו נוטים בדרך כלל להאשים את השמאל הישראלי בזיכרון קצר. ההיסטוריה מתחילה אצלם במלחמת ששת הימים, ולפיכך רמת אביב אינה שיח מוניס, כי היא בגבולות הקו הירוק שקדושת הסכמי רודוס 1949 מרחפת עליו. ואילו מערת המכפלה היא שטח כבוש, באשר זכותנו עליה מעוגנת רק בתורת הנצח של ישראל.

אבל גם המחנה הלאומי חוטא לעתים בחטא דומה. גם אנו נוטים לחשוב שמיד בתום מלחמת ששת הימים – מיום שהורה משה דיין להסיר את דגל ישראל מכיפת הסלע ומסר את מפתחות ההר לידי הווקף - החלה ההתנערות מהאחריות והאדנות בהר הבית. כי כבר שכחנו את "באוזני ילד אספר" של המשורר הנביא אורי צבי גרינברג, אשר מספר איך גירשו הרוכלים, עסקני מפא"י-ההסתדרות והיישוב המאורגן, את המשיח משערי הר הבית. ושכחנו איך ויתר בן-גוריון על שחרור העיר העתיקה במלחמת השחרור, גם כשהיה יכול. גם כשלקראת תום המלחמה לא נותרה ללגיון הערבי הירדני תחמושת כבדה אפילו ליום קרב אחד.

וכבר שכחנו כי דיין לא היה בודד בוויתורו על ההר: הצטרפו אליו מנחם בגין שתמך בהורדת הדגל ובהמשך ניהול ההר בידי הווקף, וחיים משה שפירא מן המפד"ל שדיבר בכלל על בינאום ירושלים באותם ימים נאפדי הוד גבורה. וחברו אליהם רבנים שנס הגאולה היה גדול עליהם ותירצו את ההפקרה המוחלטת של ההר לידי שונאי ישראל בדיני טומאה וטהרה וספקות לגבי קווי התיחום בהר, אף שעל דעת גדולי ישראל אחרים אין ספק מה בוודאי מותר.

רק מעטים רצו את ההר ולא הסתפקו בכותל. ההבנה של אורי צבי גרינברג בשירו "ישראל בלי ההר" שנכתב בתש"ט כי מי שלא ישלוט בהר הבית לא ישלוט בארץ ישראל, וכי ההר מגדיר אותנו לא פחות ממה שאנו מגדירים אותו, כי "ישראל בלי ההר הוא לא ישראל" – הבנה זו נעדרת מקודקודים רבים בהנהגה שלנו גם היום.

ונכון בעניין זה של ריבונות להגיע לאותה אבחנה שהגיע אליה מחולל לח"י, אברהם שטרן יאיר: אנחנו נלחמים בבריטים לא כדי לגרש אותם ולזכות בריבונות, אמר, אנחנו נלחמים ומגרשים אותם מכאן כי אנחנו ריבונים, ולא נסבול שלטון זר בארצנו, בין אם הוא טוב ובין אם הוא רע. וכך נכון גם להתייחס לריבונות בהר. אין להיאבק עם ממשלת ישראל שתתפוס מחדש את הריבונות שוויתרה עליה ותהפוך אותה מהאמירה החלולה "הר הבית בידינו" לאמת יצוקה זהב-מקדש וארגמן-מלכות.

לא כדי שהממשלה תרשה ליהודים להתפלל בהר אנחנו נאבקים, לא כדי להשיב לידינו את הריבונות, אלא מכיוון שאנו ריבונים בהר מטבע הווייתנו כיהודים – איננו יכולים לסבול שלטון זר בהר, ואיננו יכולים לסבול כשיהודים חסרי תחושת אדנות ונכי-ריבונות טבעית מוותרים על מה שהוא שלנו בזכות ובדין.

ביום ראשון כ"ה אייר, 25 במאי, יתקיים בכנסת כנס הריבונות בהר הבית מטעם חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי וסגן יו"ר הכנסת ח"כ משה פייגלין. בכנס נעסוק בסוגיות המשפט הבינלאומי ובמקומו של הר הבית באסלאם, בריבונות הדתית והלאומית, במרכזיותו של ההר לעם ישראל ובדו"ח (החסוי) של מבקר המדינה שחשף את הוויתור על הריבונות בכל היבטיה.