בקיץ הזה עושים חיים

איתמר ליברמן , כ"ז באייר תשע"ד

איתמר ליברמן
איתמר ליברמן
עצמי

באחת מחופשות הקיץ חלה תפנית משמעותית בחיי ששינתה לגמרי את נקודת המבט שלי על אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים בפרט, ועל החברה בכלל.

זה קרה כששימשתי כחונך בקייטנת הנכים של איל"ן. הקייטנה שנמשכה ששה ימים, סיפקה לי חוויות רבות וציידה את ליבי במנה מכובדת של אושר שהשפיעה עליי בחוזקה והיא שהעלימה כל סימן היכר למה שהרגשתי קודם ביחס לאוכלוסייה המיוחדת.
הקיץ טומן בחובו הזדמנויות לעשות דברים משמעותיים ולא שגרתיים. דרכו אנו יכולים להיחשף לחיים האמתיים, כעין הכנה נפשית לתחנות בחיים כגון- צבא וזוגיות. התנדבות בקייטנות היא דרך טובה להגשים את אותן משימות

ביני ובין שלומי – הילד שאותו חנכתי יחד עם בחור נוסף, נרקמה ידידות נפלאה, והחיבור בנינו היה גלוי לב ואמתי. משלומי הכרתי עוצמות של גבורה, אומץ ושמחה לאין שיעור, וניכר היה שהנכות לא מתגלה כמשתקת ומכבידה. אמנם זו לא הייתה הפעם הראשונה בה פגשתי באדם עם לקות זהה לשלו, ותסלחו לי על השימוש הפוגעני במילה "נכה", אבל זו הייתה היכרות ראשונה עם נכה "אורגינל" שזימנה התבוננות לתוך נבכי נפשו ונשמתו. הוקסמתי מנכונותו הנשגבה להפיק הנאה מכל רגע ורגע.

אנו עומדים בפתחו של הקיץ, מעט לפני יריית הפתיחה של החופשה, וכמידי שנה בימים אלו נפתחות ההרשמות לקייטנות לסוגיהן. הפתגם הידוע אומר ש"החיים הם לא קייטנה", אולם בעבור הנכים, הקייטנה היא לא סתם "קייטנה" מעולם המושגים שלנו. היא מעניקה להם, ללא נימה של הגזמה – חיים של ממש. זו הזדמנות ליזום קייטנות במקום מגוריכם לאותם ילדים מיוחדים שאנחנו כה אוהבים. חשיבות יתרה לפעילויות חברתיות שישימו דגש על שיתוף פעולה ואינטראקציה בין כל הקבוצות בחברה. תוכלו להציע את עצמכם כמתנדבים, אם חונכים ואם כמלווים, ולהעניק חיים כפשוטם, שבייחוד במקרה כאן זאת בהחלט איננה בגדר מליצה.

יוזמה כזאת מתקיימת זה כמה שנים בבית אל, הישוב בו אני גר. אני מבקש לציין בגאווה אדירה שמדובר על נוער שמארגן הכול מא' ועד ת'. החל מגיוס כספים, דרך הכנת התכנית החווייתית ועד לקיחת חלק באופן פיזי במערך החונכות. הקייטנה, או כל מסגרת אחרת של נתינה, היא מעין תיקון ליחס המוטעה על ידי יצירת תפיסת עולם  של "שווים בין שווים". אופי ההתנהגות שלנו כלפיהם הוא בעצם בבואה של עצמנו. התנדבות בחופש בארגונים ובפרויקטים שונים יכולה להגדיל את הסיכוי להבנה כי ה"חריגים" שבינינו אינם שונים כלל. גם בהם, כמו בנו, טמונים רגשות, שאיפות ורצון לפתח ולגלות תחומי עניין.

הקיץ טומן בחובו הזדמנויות לעשות דברים משמעותיים ולא שגרתיים. דרכו אנו יכולים להיחשף לחיים האמתיים, כעין הכנה נפשית לתחנות בחיים כגון- צבא וזוגיות. התנדבות בקייטנות היא דרך טובה להגשים את אותן משימות, ובאותה הזדמנות ליישם את מה שלמדנו ולימדנו כל השנה.

אם בשבילנו כל מפגש עם "בעלי מוגבלויות" מסתכם בחוויה זמנית, במסגרת כזו או אחרת, שאולי מותירה מחשבות ואולי לא, יש כאלה שבעבורם מדובר במציאות יומיומית לא פשוטה. כמו למשל, בעבור אם המתגוררת בישראל בנה הסובל משיתוק מוחין היה כל עולמה. הקושי שלו לצעוד בכוחות עצמו הביא אותה להשקיע מאמץ במחשבה ולרקום רעיון מהפכני שהתגבש לכלי שימושי להורים בכל העולם. מדובר במין חגורה שצמודה לגופה וכאשר היא פוסעת, בנה, המחובר לצדה השני של החגורה, מצליח בעזרת תנועות רגליה לפסוע יחד אתה. אין ספק שרק היכרות מעמיקה, מחשבה ויצירת חיבור בין העולמות יכולים להוביל למציאות שבה ניתן להצעיד את אותם בעלי צרכים מיוחדים המון צעדים קדימה.

אסיים את דבריי כהרגלי בקריאה, לא מתוך התנשאות או יוהרה, שננצל, מבוגרים וצעירים כאחד, את הזמן של החופש הממשמש ובא להכיר עולמות חדשים וקסומים, לספוג חוויות ועוצמות, ולקבל המון.