נדרש שינוי דחוף במשוואה

על הממשלה להגדיר את האינטרסים שלה והיכן היא רוצה להרחיב את האחיזה היהודית, לצד מקומות בהם היא סבורה שטובת המדינה שלא להרחיב את הבנייה בהם בשלב זה

ארז וינר , י"א בסיון תשע"ד

ארז וינר
ארז וינר
צילום: Yossi Zeliger/Flash90

בשנה האחרונה אנו עדים לתופעה פבלובית, שיצרה הקשר ישיר והדוק בין התקדמות (או אי-התקדמות) במשא ומתן עם הפלסטינים, לבנייה ליהודים ביהודה ושומרון (או לפחות הכרזות על בנייה שכזו).

אני מבקש לטעון כאן, שחיבור זה שנעשה על ידי ממשלת ישראל, בעידוד רועם של המרכיבים הימניים של הממשלה והציבור, הינו חיבור שגוי ופסול שלא תרם משמעותית להרחבת הבנייה בשטח ומהצד השני, תרם רבות למיצוב הבנייה היהודית ביהודה ושומרון  כגורם בעייתי ודווקאי. 

הפיכת הבניה ביהודה ושומרון לסוג של מקל לכל צעד פלסטיני שמכעיס את ממשלת ישראל, הינה פסולה כמעט כמו הקפאת הבנייה לשם קידום משא ומתן מדיני. משוואה זו שנוצרה והתעצבה בשנים האחרונות, הפכה מפעל חשוב וערכי לקוץ בעיני העולם כולו. אם ממשלת ישראל סבורה שנכון וראוי לבנות ביהודה ושומרון, תתכבד ותעשה זאת באופן מוצהר.

אם נכון בבחינת האינטרסים של מדינת ישראל להגביל הבנייה לגושים או למרחבים מסויימים – אזי ניתן לעשות זאת כך. מה שברור הוא, שנדרש לשנות את המשוואה לפיה בנייה ליהודים ביהודה ושומרון היא "מקל" המשמש ל"ענישה" למול התנהגות לא נאותה של הפלסטינים.

בידי ממשלת ישראל כלים רבים אחרים להפגין את חוסר שביעות רצונה מההתנהגות הפלסטינית ובראש ובראשונה נכון וראוי לכוון למעשים שפונים לעבר מקור הבעיות והוא – ההנהגה הפלסטינית. הגבלות תנועה, פגיעה בעסקים הרבים שהם מנהלים על חשבונם של כלל התושבים ועוד. כחלק מאותה חבילה, הייתי מרחיב את ההקלות התעסוקתיות לתושבים ומחזק כל היבט כלכלי שיכול לסייע לרווחתם.

כבר היום ישנו פער משמעותי בין ההנהגה המתלהמת שחיה חיי נוחות ומטיילת בעולם הרחב, בחסות העסק הרווחי שנקרא "תהליך השלום". פער זה מתורגם בחוסר היכולת להוציא את הציבור הרחב מאדישותו ולהניע הפגנות וארועים המוניים. יש חשיבות רבה לחזק את מצבו הכלכלי של התושב הפלסטיני ולהמחיש לו את הנתק של ההנהגה ממנו. הצהרות על בנייה או הפסקת בנייה, לא תורמות במאום לחיזוק הכלכלה (באופן אבסורדי אם תרצו, המתפרנסים הגדולים מהבנייה ליהודים ביהודה ושומרון הם תושבי האזור הפלסטינים).

אם כך, אסכם ואומר: די לתגובה הפבלובית על כל צעד פלסטיני בהכרזה על בנייה. ראוי לגבש שורת צעדים רלוונטיים אחרים כמענה לפעילות ההנהגה הפלסטינית נגד מדינת ישראל – צעדים שיפגעו בהנהגה ולא בציבור הרחב, לצד אותם צעדים, יש לפעול לחזק ולשפר את מצבם הכלכלי והתעסוקתי של התושבים הפלסטינים ככל שניתן.

בנוגע לבנייה ליהודים ביהודה ושומרון, הרי שבאופן אישי אני סבור שאין למנוע מיהודים בנייה בכל מקום בארץ ישראל, בוודאי ובוודאי ביהודה ושומרון ערש התרבות והישוב היהודי בארץ.

יחד עם זאת, נכון שממשלת ישראל תגדיר מהם האינטרסים שלה והיכן היא רוצה להרחיב ולחזק את האחיזה היהודית, לצד מקומות בהם היא סבורה שטובת המדינה שלא להרחיב את הבנייה בהם בשלב זה. בחינה זו, נכון שתתקיים מהגליל והגולן בצפון, דרך שטחי יהודה ושומרון ועד הנגב.

נדרש שינוי במשוואה.