מפרשת השבוע לפרשת החטיפה

הרב שמעון בן - ציון , א' בתמוז תשע"ד

הרב שמעון בן ציון
הרב שמעון בן ציון
צילום: עצמי

קראנו השבת בפרשת השבוע (חקת) אודות עמלק החוטף נערה אחת, שבאה מאומות העולם להתחבר לישראל , עובדת זרה, וכל עם ישראל עוזב את עיסוקיו ורץ להצילה.

אמנם עומד העם להיכנס לארץ ישראל אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר אך בכל זאת זונח את עיסוקיו והכל מונח בצד.

יש חטיפה של נערה ועם ישראל בתגובה, יוצא כולו להילחם "עד חורמה".

הקריאה היא "למות או לכבוש את ההר" ואכן הורג ישראל את אויביו ומשחרר את הנערה.

האם גם אנו, שבועיים אחרי חטיפת בנינו האהובים מתנהגים כך?

האם חולקו צווי 8 לחטיבות המילואים? האם בעורף מורגשת אווירה של מלחמה וקרב? האם מנהיגינו יוצאים בראש כל צבאות ישראל עד חורמה? לדאבוננו התשובה היא לא!

חיילי צה"ל פועלים במסירות נפש יומם ולילה, המפקדים בשטח לא נותנים שינה לעיניהם, שב"כ, מג"ב וגורמי המודיעין עושים לילות כימים.

מאידך, על השטח קשה לעבוד. אין מלחמה כוללת, אין חיפושים מבית לבית בעיר חברון ובכפריה.

אכן, הכרזות מפוצצות של ראש הממשלה ושריו יש בהחלט, אך אין הם מרתיעות את אויבינו, דומה כי ההצהרות בעוצמה אך ערביי יו"ש בשלהם.

שכניי, תושבי חברון הערבים, מגחכים בפומבי, לא מתרגשים. להם המבצע כלל לא מפריע, אני רואה ושומע בכאב את לעגם.

אנו, תושבי האזור חווים זאת יום יום בכבישים, חוצפתם ועזות פניהם ניכרת בנהיגתם באדוני הארץ חסרי כל מרות או יראת שלטון.

מידי פעם יוצאות קבוצות פורעים ותוקפות את צירי התנועה המרכזיים צפונה לירושלים או דרומה לבאר שבע, אבנים ובקבוקי תבערה המראים את ביטחונם העצמי מחוסר הפחד.

אין מלחמה מצד אחד – ואין מורא מצד שני.

מתי נזכה למנהיגי אמת, כמשה רבינו וכיהושוע בן נון, כגדעון השופט ויפתח, וכמלך ישראל דוד, נעים זמירות ישראל.

מתי תקום מנהיגות שתקיים את ציוויו וברכתו " ארדוף אויבי ואשיגם - ולא אשוב עד כלותם".