לסגור את "קול ישראל"

רחמים א. זִיינִי , ח' בתמוז תשע"ד

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אני שומע לאחרונה פרסומת שמשדרת תחנת הרדיו "קול ישראל" ובה מגויסים כל מיני אנשים מפורסמים המשמיעים את קולם ומבקשים לתמוך בהמשך השידור "הציבורי" בתחנה זו.

אני לא תמיד מעודכן בכל המתרחש בעולמנו גדוש בחדשות מתחדשות ומחודשות ולכן לא ידעתי שמשהו מאיים על חיי התחנה. לשמע הבשורה יכולתי רק לשמוח ולתמוך ברעיון הסגירה מאחר שאנו העם היהודי היושב בציון רק סובל מרדיו מגמתי שאפשר לכנותו מכל מיני כינויים חוץ מכינוי "ציבורי". ואם כן ציבורי בוודאי לא הציבור היהודי היושב בארצו. ולכן, צריך דחוף לסגור את תחנת הרדיו "קול ישראל" ויפה שעה אחת קודם. תחנת רדיו שמתיימר להיות רדיו ציבורי ואינה אלא שופרה של אליטה שמאלנית שמייצגת את פלסטין ואת העולם הערבי הקיצוני הפונדמנטליסטי.

"קול ישראל" חדלה מזה זמן רב להיות הקול המייצג אותנו הציבור היהודי. כן, הציבור היהודי, כי שלושת הנערים שנרצחו, נרצחו באשר הם יהודים וכמו כן, כל הדם שנשפך לאורך כל השנים על ידי בני עוולה אלה, נשפך רק באשר הוא דם יהודי. ואני היהודי שניצל מאלפיים שנות גלות מרה, חוזר לארץ אבותיו כדי לשמוע תחנת רדיו שמשדרת דברי שנאה והסטה נגדי נגד עמי ... ?!

אתמול התקיימה הלוויתם של שלושת הנערים היהודים. על אף הביקורת שיש לי על עמי שזוכר להתאחד בעת משבר, אין לי ספק שבכל זאת האחדות סביב לפרשה הנוראה הזאת נובעת מפוטנציאל אמתי אדיר של אחדות המאפיינת את עם ישראל. אחדות שחוצה את הזמן בשל כך שדורנו מחובר לדורות קודמים של העם היהודי באשר להם היסטוריה וגורל משוטף. אחדות שחוצה עדות ומצליחה לחבר דתיים וחילונים, ספרדים ואשכנזים, יהודי פולין ויהודי מרוקו, וכו'... . אבל רק גזע אחד לא מצליח להתאחד ולא סובל את האחדות הזאת והם השמאלנים הקיצונים ששואבים את דבקותם בדתיותם הקיצונית כלפי מערכת ערכים מפוקפקת שבכוונה לא אומר את שמה, שמא יאשימו אותי בכפירה ואֶפִּיקוֹרְסוּת ובוודאי שאם היינו חיים בתקופה אחרת זהו בדיוק אופי של אותם אנשים שהיו כבר תוקעים אותי על צלב או מעלים אותי על מוקד אש – הכל תלוי איזה תקופה. אותם אנשים שיודעים להניף את דגל הסובלנות, דגל של חופש הביטוי אבל רק כאשר זה משרת את מטרתם. את הדעה האחרת של הקול השפוי משתיקים ואין לו מקום מול המיקרופון הלאומי.

אם כן, מה גרם לי לכתוב את השורות האלה ? – עם ישראל כולו עוד בוכה את בניו והינה, בקושי עברו 12 שעות מאז סיום הלוויה, שכבר בבוקרו של יום ד' 2.7.2014 ביומן החדשות של שעה 08:00, הרדיו ה-"לאומי" מדווח לנו כי אתמול התקיימו הפגנות שהרדיו "הציבורי" שלנו מכנה "הפגנות שנאה". פשוט מקומם ויאה לומר לעורך החדשות הזה ש-"הפוסל במומו הוא פוסל". התבטאות זו הנובעת משנאה עצמית – אם היה עורך ערבי הייתי מבין – היא זו שזורעת שנאה.

שנאה כלפי החברה האומה שהוא עצמו אמור לייצג. העורך הזה בוחן ליבות וכליות ? הוא יודע בוודאות מה יש בלב של כל אחד ואחד מהמפגינים ? – אלא הוא היה מעוניין להציג את המפגינים באור שלילי, משום שהמפגינים האלה ביטאו סימנים של נפש שעדיין בריאה. הם היחידים שמצליחים להישמט מציפורני הפרופגנדה השמאלנית משטיפת המוח הבולשביקית שכל מטרתם להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, מדינה נטולת אופי יהודי, נטולת ערכים יהודיים. מדינה שבה בועטים בערכי יסוד כמו המשפחה וזוגיות תקינה וטהורה ועוד ... לעיני "קול ישראל" מדובר באנשים חשוכים וכך מעוניינים להציג אותם. המפגינים האלה עלולים לשבש את ניסיון השמאל להציג את ישראל כפי שהגוי רוצה לראות אותנו, אומה כפופה ונחבטת ושמאמצת את הדפוס הנוצרי שממליץ על הושטת הלחי השנייה.

עוד, הבוקר מעלה הקריין נושא שהזכיר לי את התקופות האפלות של ההיסטוריה היהודית שבה נוצרים האשימו אותנו היהודים – אשמת שוא כמובן - ברצח ילדים על מנת להשתמש בדמם לצורך הכנת מצות לחג הפסח. תתפלאו לשמוע, זה קרה היום פה בישראל בגרסת 2014 עם הבדל קטן – המאשימים הם יהודים ובחסות הרדיו ה-"ציבורי" – "קול ישראל". וכך מודיעים לנו כי ביער ירושלים נמצאה גופה של נער ערבי בן 17 שנרצח. ומוסיף הקריין כי ייתכן ומדובר בפעולת נקם של "תג מחיר" ובכל זאת כדי שלא נתפוס אותו במילה הוא מדייק באומרו כי המשטרה בודקת גם את האפשרות כי מדובר בפרשה על רקע פלילי. כך הוצגו הדברים ולפי הסדר הזה. קודם כל לאומני יהודי ואחר כך אולי פלילי. וכדי שלא נשכח את הנחת היסוד כי המקרה לאומני, שוב חוזר ומוסיף כי הנער הוכנס בכוח אל תוך רכב, נחטף, נרצח וגופתו הושלכה ביער ירושלים.

עוד מפרט הקריין תוך פטפטת מיותרת ובלתי נסבלת כנהוג במרבית התחנות ובעיקר ב-"קול ישראל", כי המשטרה בודקת את שתי האפשרויות כאשר בשתיהן, אומר הקריין, יש סימנים תקדימיים שבהם ניתן לזהות קשר: מצד אחד הנער שייך למשפחה מעורבת במאבקים בין חמולות ומאידך פעולות תג מחיר של ריסוס גרפיטי של יהודים. אתם מבינים את ההשוואה – ניתן לזהות קשר בין מאבקים של חמולות שכבר הובילו לאין ספור רציחות לבין רצח הנער הערבי ובאותה מידה ניתן ליחס את רצח הנער לאנשים שציירו גרפיטי וגרמו נזקים ברכוש. אם זו לא שנאה ...

בעצם זו דרכה, בדרך כלל, של התקשורת הישראלית, והעובדה ש-"קול ישראל" מוגדר רדיו ממלכתי, "ציבורי" לא פטרה אותה ממגמתיות זו. כך הם נוהגים בדרך כלל כאשר נחשפת פרשה של הונאה או הטרדה שבה מעורבת על פי החשד אישיות ממלכתית או אישיות מוכרת אחרת. המשטרה חוקרת וטרם אספה את פרטי הפרשה. אבל התקשורת כבר "יודעת הכל", מפרסמת פרטים ומפעילה לחצים כבדים לכל עבר כדי שיתאפשר להם לדעת ולפרסם את שמו של החשוד. קודם כל עוסקים ברצח אופי, מכתימים את שמו הטהור, משמיצים עליו לפני שהוכח שיש זיכה בינו לבין המעשה המיוחס לו. וכשמתברר כי אלו היו רכילויות שהומצאו לשם הכפשת שמו של מועמד לבחירת נשיא המדינה או לרשימת אנשי מרכז הליכוד וכו' ... אף אחד לא בא להתנצל ויותר מזה הם אינם נרתעים מלחזור על אותו ריטואל לקראת הקורבן התורן.

אם זו דמוקרטיה, אם בשביל זה נלחמים על חופש הביטוי אז באמת הגיע זמן לסגור את תחנת הרדיו "קול ישראל" ויפה שעה אחת קודם.

לעצם העניין, על אף שאני יודע בוודאות שבאופן כללי אין שנאה בלבו של יהודי, אם היו אלו ביטויי שנאה, אחרי רצח נתעב כזה שאינו הראשון וחס וחלילה עלול לא להיות האחרון כל זמן שיש בישראל תקשורת עוינת כזו, אני מוכן לוותר לאחיי היהודים ולתת להם לבטא את מרירות לבם אפילו אם זה נקרא שנאה. במקרה כזה והדומים לו זו שנאה לגיטימית לחלוטין. ואל תבואו אתם אנשי התקשורת ללמד אותנו מה הוא מוסר. שימרו על לשונכם ותאמינו לי שהדמוקרטיה לא תזדקק בכלבי שמירה.

באשר לנאקותיכם ונאקתם של מוגי לב בממשלתנו לקראת חשש לפעולות נקם כלפי שופכי דמינו, מכאן אני קורא לממשלת ישראל לנקום את הדם השפוך. נקמה חייבת להיות. אם לא תעשה זאת ממשלת ישראל עצמה, משמע שהיא מפקירה את פעולת הנקמה בידי אחרים ואל יתפלאו אם יילקחו יוזמות שכאלה. נקמה אינה מילה גסה. הצורך בנקמה היא תגובה בריאה בנפשו של אדם שלולא הייתה קיימת היה זה מוביל אותנו לאדישות כלפי ערך החיים עד כדי הצדקה כל רצח. נקמה היא בבחינת נוגדנים שבגוף האדם שמחזיקה אותו בריא.

דמות חשובה בישראל אמרה, אני מצטט: " מנקודת המבט היהודית נקמה אינה כילוי זעם, אלא העמדת צדק – תקומה של דם הנרצח, ועמו של העם כולו, והעברת המסר כי הדבר אינו נסבל מבחינתנו. הנקמה היא מרכיב בלתי נפרד מאהבתנו לנרצחים ולקרוביהם ... ". עלינו לזכור כי כל עת שלא תיעשה נקמה יתקיים בנו הפסוק שבספר במדבר (לג,נה-נו) "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם:" ובמילים אחרות, אי מילוי אחרי אחריותנו הלאומית למגר את האויב, כמוהו כהזמנת הרעות שתיפולנה עלינו, חס ושלום.