כִּי שָׁב ה' אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל

הרב ד"ר שוקי רייס , ט' בתמוז תשע"ד

הרב ד"ר שוקי רייס
הרב ד"ר שוקי רייס
יח"צ

מאחז חדש הוקם בגוש עציון לזכר שלושת הנערים הנרצחים: גבעת עוז וגאו"ן (על שם גלעד, אייל ונפתלי הי"ד) –הקמת המאחז מהווה מעשה ציוני ורוחני, וביטוי לעוז הרוח ולגאון ישראל, המשך למאה שנות מאבק להתיישבות בהרי יהודה.

בערב שבת י"ז באב שנת תרפ"ט, נטשו תושבי 'מגדל עדר' את הישוב הצעיר שהקימו שנתיים ימים קודם לכן (1927) בצומת גוש עציון. תושבי הישוב, היו קבוצת תימנים וחרדים ממאה שערים, חברי אגודת "זכרון דוד" אגודה שהוקמה בשנת 1925, במטרה להקים ישוב חקלאי בהרי יהודה. הםהיו חסרי כל ניסיון חקלאי והתיישבותי ולמעשה פרעות תרפ"ט טרפו את ניסיון ההתיישבות הבוסרית. על אף שניסיון בוסרי זה לא צלח, הוא היווה פריצת דרך לתהליך ממושך של שיבת עם ישראל להרי יהודה שנעזבו אלפיים שנים קודם לכן לאחר חורבן הבית השני וכשלון מרד בר כוכבא.

אולם נדמה, שיותר מהמעשה החלוצי, מרתק ההקשר הרוחני והאמוני שהניע את אותם המתיישבים. מה בעצם הביא אותם להעתיק את מושבם מירושלים לסלעי הטרשים, ומדוע דווקא לשםמקום שאינו מוכר: 'מגדל עדר'?

נדמה שהתשובה לכך טמונה בפרשנות לתורה, ובמשמעותה לדורות:

בספר בראשית פרק ל"ה פסוקים כ-כא מתוארת חזרתו של יעקב אבינו לקרית ארבע היא חברון בדרך אפרתה לאחר קבורת רחל: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וַיֵּטאָהֳלֹה מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל-עֵדֶר." מפתיעה במיוחד התוספת הפרשנית לשם המקום מגדל עדר בתרגום הירושלמי לארמית (בתרגום לעברית): 'מקום שממנו עתיד להתגלות המלך המשיח'. מנין שאב המתרגם תוספת זו? מסתבר, שהמקור לכך הוא ההופעה השניהוהיחידה של מקום זה במקרא: "וְאַתָּה מִגְדַּל-עֵדֶרעֹפֶל בַּת-צִיּוֹן עָדֶיךָ תֵאתֶה וּבָאָה הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשֹׁנָה מַמְלֶכֶת לְבַת-יְרוּשָׁלָם" (מיכה ד' ח) 'מגדל עדר' זוכה בפסוק נבואי זה למעמד המציין אותו כמקום שעד אליו תתפרס 'הממשלה הראשונה, ממלכת לבת ירושלים'.

נדמה, שהמוטיבציה של חלוצי מגדל עדר לפני כמעט מאה שנים הייתה לכונן וליישב את המקום שממנו עתידה לצמוח גאולת ישראל, הם שאפו להיות שותפים ללידתו של המשיח, במובן הקיומי של המילה.

חמישים שנה מאוחר יותר (1977), כעשור לאחר השיבה לגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים, הוקם ממזרח לצומת גוש עציון קיבוץ מגדל עוז.הקיבוץ הוקם בסמוך לאחד ההרים הגבוהים באזור (976 מ' מעל הים): 'חירבת אום א-טלע'. ההר זוהה על ידי מספר חוקרים כמקום האפשרי לזיהויה של 'מגדל עדר' המקראית. הזיהוי התבסס על הממצאים הארכיאולוגיים מתקופת המקרא שנתגלו במקום, וגם בגלל גובהו של ההר והבולטות שלו למרחוק. ראייתו למרחוק מתאימה לציון המופיע במשנה במסכת שקלים (ז' ד): "בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמידתה לכל רוח, זכרים: עולות, נקבות: זבחי שלמים" כלומר: מגדל עדר, הוא מקום ציון גבוה וניכר למרחוק כנקודת זיהוי לקרבה יחסית לירושלים וסימן אפשרי לזיהויה של בהמה תועה, שיועדה לקורבן והתרחקה מירושלים. ועדת השמות הישראלית לא אישרה את שם הישוב החדש: "מגדל עדר" בשל אי הוודאות בזיהוי המדויק של מגדל עדר המקראית. השם שנקבע לקיבוץ היה: "מגדל עוז" הלקוח מספר משלי: "מִגְדַּל-עֹז שֵׁם ה' בּוֹ-יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב" (משלי י"ח ו) שם זה משמר את הצליל הקדום: 'מגדל עדר'. תוספת ה'עוז' לשם הקדום אפיינהמן הסתם גם את עוזם של מתיישבי ההר. עזותם ניכרה בהתמודדותם עם הקשיים הפיזיים של חקלאו ההר, ויתר על כן, במאבק המתמשך באויבי הישוב היהודי לאורך מאה שנים. הם נאבקו בפורעי תרפ"ט שחיסלו את הישוב מגדל עדר, בפורעי תרצ"ו שהפסיקו את יוזמת ההתיישבות של הולצמן ובמערכה הקשה בגוש עציון במלחמת העצמאות שהסתיימה בחורבנם של ארבעת הישובים בגוש ערב הקמת המדינה. על ההר הגבוה הזה, הועמדו תותחים ירדנים שהפגיזו את יישובי הגוש הנצורים.

השבוע, ערב ימי בין המצרים תשע"ה נקבעה נקודה נוספת במאבק הציוני כנגד המאיימים על עוזו של עם ישראל, על המשך ההתיישבות והאחיזה במקום.חטיפת שלושת הנערים בידי בני עוולה, חברי החמס פגעה לכאורה, בחוסן הלאומי. אולם דווקא הביאה לפרץ של דאגה לאומית לשלומם ולאחדות יוצאת דופן שנתגלתה בשבועיים של החיפושים, ועם הבשורה על גילוי גופותיהם לבכי ולאבל ומספד לאומי.

הקמת מאחז בסמוך למקום חטיפתם, מלבד היותה תגובה ציונית הולמת, מצטרפת לסיפור החזון הנבואי של עם ישראל השב לארצו. שם המאחז החדש שהוקם: 'גבעת עוז וגאו"ן" משלב בתוכו את שם הנרצחים יחד עם המשמעות הלאומית והרוחנית הקשורה למקום, בימים ההם בזמן הזה.

שלושה הנערים הנרצחים: גיל-עד שאער, אייל יפרח, ונפתלי פרנקל הי"ד, היו בנים למשפחות,ששמותיהן ודמות הוריהם האצילית, שהשתקפה לעינינו בשבועיים האחרונים, מייצגים את הפיזור היהודי בתפוצות, במקומות שמהם עלו יהודים לארץ והתיישבו בה, במאה השנים האחרונות. עוצמת אישיותן שנתגלתה בחיבוק שחיבקו זה את זה ושיחזקו את כולנו ופרץ האחדות הלאומית שנתגלה זועקים להמשכיות חיובית. התסכול והכעס, שאופפים את כולנו צריכים להיות מנותבים לעשיה חיובית ועוצמתית של בניה ויצירה של עוז וגאון, ולצד זה, מחויבים אנו לשמר בכל כוחנו את פוטנציאל האחדות שבלעדיו לא תיתכן גאולה וכדברי הראי"הזצ"ל.

יהי רצון שקביעת המאחז, בסמוך ל'מגדל עדר' בה נטה יעקב אבי השבטים את אוהלו, בדרכו לעיר האבות תחזק את עוז וגאון ישראל, ותעודד אותנו להשכיל לחזק את אחדות ישראלולא רק ברגעי צער ומשבר: "כִּי שָׁב ה' אֶת-גְּאוֹן יַעֲקֹב כִּגְאוֹן יִשְׂרָאֵל" (נחום ב' ג).