עולמנו עובר טלטלה רצינית בתקופה זאת. רצף המאורעות מאז חטיפת הבחורים היקרים שלנו הי"ד ובהמשך תקיפת האספסוף בצפון ירושלים על דבר הטירוף של רצח הבחור הערבי (שאת התמונה שלו ושל הרבה מצעירי בית הקוראן עם סימן שלשת האצבעות ראינו) מספיק היה להבעיר את תבערת השנאה לעוד כמה שנים.

ההמשך במבצע "צוק איתן" עקב ממטרים בלתי פוסקים של טילים בגדלים ובטווחים שונים ממקד את תשומת לב עולמית לאזור מוכה טרור זה. קרבנות הטרור של העזתים ושלטון החמאס רק ממחיש יותר ויותר את התנהלות הטרור ולאיזה רמה הגיעה זילות חיי האדם אצלם. וכי את טבח חברון שיום זכרונו יחול בעוד כחדש שכחנו? וכי את טבח מינכן שכחנו? וכי את טבח מעלות שכחנו? ועוד כאלה וכאלה שבאו לפני ואחרי שכחנו? תכניסו לכם קצת פרופורציות לומדי הקוראן! גם לנו יש על מה להתאבל וזה לא מובן מאליו שיהודים צריכים להתאבל כל הזמן. באבלנו נתכנס בינינו ולא נחריב את ערינו או את עריכם. צאו וראו האם נכנס מישהו לחלחול, חברון או רמאללה לזרוע הרס?

ובפעם נוספת רואים אנו בעליל שארצנו מיוחדת והיא "אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"(דברים יא:יב). ה"פלטרין של מלך" שלנו קורץ להרבה אומות. טבור העולם, מקום שממנו הושתת העולם "הר קדשי", עיר הדתות ומה לא? בכל רגע נתון אנחנו חווים נסי נסים "על ניסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך" . ואנחנו לא סומכים על הנס ועושים את ההשתדלות שלנו עם ה"פאטריוטים" שלנו ונשק אחר, כי "צינים ופחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם". אנו חייבים להשתדל בכל מיני כלי נשק- "המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה" אבל "מחסי ומצודתי אלקי אבטח בו". וראה זה פלא. עם כל הנשק וההתחמשות המתקדמת, הרגש האנושי עדיין נשאר בכל איש מלחמה שלנו.

יש הרבה ששואלים ובצדק למה לא מורידים להם את ה"שאלטר" למקורות החשמל, הדלק, המזון ומוצרי היסוד? מה זאת העברה היומית של 200 טון סיוע? לעזור להם לשנע את הטילים המאיימים על כל הארץ? לתת להם חשמל להמשיך ביצור ה"קאסמים שמאסמים", פאג'ר, גראד, מזלט"ים ושאר מוצרי היבוא האירנים וההמצאות הבליסטיות שלהם. לאחר יומיים שלשה שרצועת עזה תשותק מחוסר מים חשמל ודלק יתקוממו תושבי הרצועה נגד ה"הנהגה הדואגת" שלהם ותהיינה התוצאות אשר תהיינה.

מחד, רואים את האויב משתמש בטילים מתוך ולתוך מרכזי אוכלוסיה ללא כיוון וללא סיבה – העיקר להרוג כמה שיותר יהודים. הם משתמשים גם במגינים אנושיים, ילדים בעיקר, לחציית רחובות או שמעלים אותם באיומים על הגגות אחרי האזהרה ואותם אלה ש"דואגים" לאוכלוסיה שלהם יורים מתוך חדרי שינה, חצרות בתי ספר, ליד בתי חולים ומסגדים וכדומה.

מאידך, רואים אצלנו מושגים כמו "הקש בגג" וטייסים שלנו שזמן החלטה/תגובה שלהם נמדד בשברירי שניות מבטלים תקיפה מתוכננת בגלל שנדמה לטייס שראה ילדים או אנשים סביב המטרה. וכי יש צבא בעולם שלוקח את זה בחשבון? וכי יש חסד גדול מזה שחיילי ישראל מתנהגים מכח מורשת "וישמע אל קול הנער באשר הוא שם" ולא שאולי יגדל ויהיה שאהיד, שונא ישראל, אויב ישראל ודורש רעתו בכל צורה. ובכל זאת יהיו כאלו שבאיולתם או באכזריות מושליהם יעמדו או יועמדו בטווחי האש ויפגעו ויאשימו את צה"ל.

"אתם קרויים אדם ואין עכו״ם קרויים אדם". המדרש על הפסוק הזה ביחזקאל נדרש להרבה פנים. מסופר על הרב מלובלין ־ רבי מאיר שפירא ז״ל,(1887-1933) שנפגש פעם עם קבוצה אנטישמית, (ויש מקשרים את זה למשפט מנדל בייליס-ספטמבר 1913) שהצביעו לו על מאמר חז״ל: ״עובדי כוכבים אינם מטמאים באהל, שנאמר (יחזקאל לד, לא): ״ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם - אתם קרויים אדם ואין עובדי כוכבים נקראים אדם" (יבמות סא, א; בבא מציעא קיד ב; כריתות ו, ב). האמנם הגויים אינם בני אדם, כפי שאמרו חז״ל?

החזיר רבי מאיר שפירא את דברי תשובתו בשאלה, האם לגוי, אזרח בריטניה יכאב כאשר לגוי אחר המתגורר במדינה שכנה יגיע איזה כאב גופני או נזק כספי? בוודאי שלא - היתה תשובה, שהרי כל אזרח חי את חייו הפרטיים ולא מעניין אותו מה קורה לגוי אחר במדינה אחרת. לכאורה, את אותו גוי גם לא יעניין אם לאזרח בריטניה, שעקר למדינה אחרת יגיע איזה צער או כאב, אפילו שהוא בן עמו ובן דתו - שניהם נמנים על בני אותה דת נוצרית כל שהיא. האם יש להם את המושג של "כל ישראל ערבים זה לזה"?

אצלנו היהודים - אומר רבי מאיר שפירא, כאשר יהודי נמצא בצרה, בין אם הוא שכנו הגר עמו במדינתו, בין אם הוא גר בארצות הברית, בסין, או בכל מקום אחר בעולם, הצרה נוגעת לכל יהודי באשר הוא. תמיד מתפללים לטובתו, ומשתדלים בכל דרך שהיא, להושיעו ממצוקתו ולהצילו מצרתו. עם ישראל כולו נחשב לעם אחד ואין זה משנה היכן הוא מתגורר. כל יהודי מרגיש שהוא חב לזולתו. חז״ל בדרשתם מתייחסים איפוא, להבדל תהומי זה.

יתרה מזו, "אתם קרויים אדם" אתם גוף אחד –אדם אחד- כשכואבת האצבע הקטנה למישהו הרי כל הגוף מרגיש את הכאב. כל עם ישראל הוא גוף אחד ומה שכואב לאחד בקצה העולם מרגיש אחר בקצהו השני וזאת האמת לאמיתה. הכאב מתבטא בשיח, בתפילה במאמרים בעתונות, בהשתתפות בהפגנות המראות כאב ולא אלה המלבות את שנאה. ותדע כל אם עבריה ואם נאמנה למדינה שלבנו תפלה להצלחת כל היוצא לקרב כאילו הוא אחינו בשרנו ויתקיים בנו "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (במדבר לא:מט) ולביתם בשלום ישובו.

ועל דרך זה יש את הדיוק של ״אתם קרויים אדם״ - בלשון יחיד, ״ואין עובדי כוכבים קרויים אדם״ ־ בלשון יחיד, אלא בלשון רבים. מהות האחדות קיימת רק בעם ישראל ולא באומות העולם. היהודי מגרמניה, ועמיתו מבוכארה, החסיד ממזרח אירופה והחכם מתימן, החבר מבריטניה ועמיתו מספרד וממקסיקו. כל השבטים והדגלים, מהווים יחד חטיבה אחת ואומה אחת, כולם רעים זה לזה, ועל כולם נאמרה מצות: ״ואהבת לרעך כמוך׳ - אהבה שאינה תלויה בדבר.

אחדות זאת מתבטאת אפילו אצל אותו יהודי "עמך" שלא כל כך מתמצא בהוויות המלחמה והפוליטיקה העולמית ואומר את ארבעת פרקי התהילים הקבועים שלו ולאחריהם את ה"אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה". זה עומק הרעיון של ״וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו״ ־ לאמור, כל אחד במחנהו, כל אחד בדגלו על צבעו המיוחד, רק כך מתקיים ״וחנו בני ישראל״ ־ אחדות בין כל פלגי העם, זה סוד הקיום של העם הנצחי.

וזה גם מסביר את ביטויי השנאה שאנחנו רואים כלפי יהודים במדינות שונות. רק אתמול תקף אספסוף מוסלמי את מתפללי בית כנסת "אברבנאל" בפריז ופורעים אחרים במרוקו את הרב המקומי שנזקק לטיפול רפואי. זה בנוסף ל"מנת חלקנו" בחילול מצבות בבתי קברות בהר הזיתים ובאירופה וגם "קישוטים" בבתים פרטיים בבתי כנסיות בצלבי קרס ברחבי העולם. האויבים יודעים שאם איזה יהודי ייפגע באיזה מקום בעולם או איזה קבר מלפני מאתיים שנה יחולל זה יכאב לכל יהודי העולם. " זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמוֹ וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה". (תהלים מט:יד).

מסדר היום של אויבינו מבית (הסוסים הטרויאניים שלנו) או מחוץ שממש לא השתנה למרות כל המחוות, יצאנו למדים ומקוים שגם אחינו מהשמאל יבינו את מה שאמרנו לפני עשרות שנים - שאין פרטנר לשלום. כל דבור יפה נתקל במענה רפה, בוויתורים, בשחרור טרוריסטים, בהפגנות אלימות או סתם התקהלות. נראה שחסד גדול עשה עמנו הקב"ה שמידי פעם ישנה "תזכורת" שפני אויבינו אינם לשלום. מי יודע מה היה קורה אלמלא שנאתם הבלתי מרוסנת אלינו וה"יהיה בסדר" של רוב הציבור הישראלי.- "לא אליכם כל עוברי דרך". מי יגלה עפר מעיניו של זה שאמר "לא יהיו קטיושות מעזה". הרי האיום של כלי הנשק האלה אינו רק ל"עוטף עזה" אלא לאורך מישור החוף, השפלה וגב ההר ועכשיו גם על הגולן.

סדר היום הקבוע שלנו בכל העולם משתדל לא להכנע לטרור וכולל עירנות וטיפול בו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. העולם עבר מהפיכה של אין ברירה בנושא. העמדת חברות אבטחה יקרות בכל בנין ציבורי ושדות תעופה, ייצור מכונות בידוק, מעברי בידוק, זמזמים, מכונות שיקוף והמצאות לרוב. לעולם נמאס מזה! זה הפך למטרד אבל זו דרכו של טרור. לשבת בפרשת דרכים וללסטם את הבריות פשוטו כמשמעו. תעשית האבטחה היא אחת מהגדולות בעולם - על חשבון הנוסע- כמובן!

נתפלל כולנו שהיא שעמדה לאבותינו תעמוד לנו בדור הזה ויקויים בנו "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". זו שעת כושר ויש גיבוי מאומות העולם. נציגי ארה"ב ונשיאם ממש לא יוצאים מגדרם לטפל בנושא כי נראה שכבר סר חנם וצלם מעליהם (ע"ע אובמה –פוטין במעשה דאוקראינה). ראש ממשלת קנדה, דעת הקהל בחו"ל, ראשי מדינות אמריקאים די בולטים וחלק הארי של התקשורת מגלים הבנה אם לא אהדה לנושא הישראלי. אז טרם תטרף השעה ונאחר את המועד יש להמשיך לפעול ולדבר על פירוז הרצועה שלא נמצא את עצמנו שוב ב"בין המצרים". בה' נעשה חיל והוא יבוס צרינו, אמן.