ללכת עד הסוף

התפיסה הביטחונית שעליה התבססה הנסיגה מעזה קרסה לחלוטין. חייבים להפיל את שלטון החמאס ולהחזיר את עזה לשליטה ביטחונית של צה"ל

עמנואל שילה , כ"ז בתמוז תשע"ד

עמנואל שילה
עמנואל שילה
INN

ממשלת ישראל וראשי צה"ל יצאו למבצע 'עמוד ענן' בעל כורחם, לאחר שההצעה "שקט ייענה בשקט" נדחתה בבוז על ידי האויב החמאסי. גם המעבר לפעולה קרקעית נעשה מתוך חוסר ברירה, גם כדי להכריח את חמאס להסכים סוף סוף להפסקת אש, וגם כדי לטפל באיום המנהרות - שהתגלה כחמור הרבה יותר משידענו או שיערנו.

כשבוע לאחר תחילת המבצע הקרקעי, נראה שישראל לא תוכל להסתפק במטרות המבצע כפי שהוגדרו על ידי ראש הממשלה - "השבת השקט לאזרחי ישראל לתקופה ממושכת, תוך פגיעה משמעותית בתשתיות הטרור". המטרה הזו אינה מוגדרת דיה ואינה מחייבת דיה. מהי "פגיעה משמעותית בטרור"? שלוש מאות חמאסניקים הרוגים? חמש מאות? אלף? ומהי "תקופה ממושכת" - עשר שנים? חמש שנים? שנתיים? ומה ייחשב כהפרה של השקט - עשרות רקטות על תל אביב וערי המרכז או קסאם אחד על שדרות? הכניסה הקרקעית עלתה לנו עד כה בעשרות הרוגים. באמצע הקרב זה לא הזמן לבכות את אובדנם, אבל זה כן הזמן לדרוש הישג אסטרטגי שורשי וארוך טווח שיצדיק את קרבנם.

המטרות שהוגדרו על ידי ראש הממשלה מזכירות את הישגי מבצע 'עופרת יצוקה', שבזמנו נחשב לסיפור הצלחה. לפני הכניסה הקרקעית באותו מבצע ניבאו רואי השחורות שהיא תהיה כרוכה במאות הרוגים. זה נגמר בעשרה הרוגים, מחציתם מאש כוחותינו. כל אחד מהם נפש יקרה, עולם מלא - אבל הרבה פחות ממה שחששנו. מבחינת דעת הקהל, כשהמחיר אינו כבד אפשר להסתפק בהישג חלקי. אבל במישור האסטרטגי זו הייתה שגיאה קשה שאת מחירה אנו משלמים היום.

אין ספק שבמהלך השנים החמאס מצליח להפיק לקחים ולתקן ליקויים. במבצע 'עופרת יצוקה' הם ברחו מכל מקום שכוחות צה"ל הגיעו אליו. הפעם הם נלחמים. מובסים, אבל גובים מחיר. והם לא רק מתגוננים אלא גם תוקפים – דרך הים ודרך המנהרות. במבצע 'עופרת יצוקה' חסר להם נשק נ"ט יעיל. בינתיים הם הצטיידו והשריון של הנגמ"שים כבר לא מספק הגנה מלאה. בעבר חיסלנו את בכירי חמאס, הפעם הם מצליחים להסתתר. במערכה הזאת העורף מוגן כמעט הרמטית וחיל האוויר נהנה מחופש פעולה בשמי עזה. מי יערוב לנו שעד לסיבוב הבא הם לא ימצאו תשובה ל'כיפת ברזל', או יצטיידו גם בנשק נגד מטוסים?

נתניהו צדק בדרישתו לפרז את עזה מנשק התקפי, אבל קשה לראות כיצד זה קורה כל עוד החמאס שולט שם. לכן אסור להסתפק בהרס רוב המנהרות או אפילו כולן. כל דבר שהוא פחות מהפלת שלטון החמאס, ניקוי רצועת עזה מאמצעי לחימה והשבת השליטה הביטחונית באזור לידי ישראל לא יבטיח שקט לאורך זמן ויותיר את עזה כפצצת זמן טרוריסטית מתקתקת. כדי שזה ייעשה במחיר נפגעים נמוך יחסית, מותר וחובה להפסיק לחוס על חיי אזרחי האויב ולשלוח את חיל האוויר לעשות את רוב העבודה.

את ארגון הטרור החמאסי יש להשמיד. אי אפשר לכלוא אותו מאחורי גדרות, כי הוא יחפור מתחתן מנהרות ויירה מעליהן רקטות. המצב הביטחוני בעזה יכול להיות סביר הרבה יותר, בדומה למצב ששורר למעלה מעשור ביהודה ושומרון. אבל לשם כך יש צורך בעוד מבצע 'חומת מגן', הפעם בעזה, שלאחריו תחזור לשם הנוכחות הצבאית ואולי גם האזרחית. כן, אין לנו ברירה אלא לחזור לעזה, לאחר שקרסה לחלוטין התפיסה הביטחונית שעליה התבססה הנסיגה משם.

מלבד האיום העזתי שהולך ומתעצם, מתבוננים בנו מן הצד כל החלאות האחרות: האיראנים, הסורים, חיזבאללה, דעא"ש ושאר חורשי רעתנו. ניצחון ברור במערכה הזאת יכול להרתיע גם אותם. אם חלילה נסיים בסוג של תיקו, הם יתעודדו ויעבירו הילוך במזימות שהם חורשים נגדנו.