מבצע "צוק איתן" נכנס ליומו העשרים ואחת ביום שני ראש חודש אב.

החל מראש חודש אב נוהגים האשכנזים שלא לאכול בשר, כזכר לחורבן הבית, והחל מיום המחרת נוהגים כך גם חלק ניכר מבני עדות המזרח (שולחן ערוך או"ח תקנא, ט). ממילא עולה השאלה: האם לחיילים המשרתים במבצע צוק איתן מותר לאכול בשר בימים אלו? ברור לחלוטין שאם אין מזון אחר בנמצא מותר לחיילים לאכול אפילו מזון לא כשר, משום שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, אך במצב שבו יש מזון חלופי עולה השאלה האם מותר להם לאכול בשר או שעליהם להעדיף מזון צמחוני.

מקורה ורקעה של ההלכה האוסרת לאכול בשר בימים הללו שבין ראש חודש אב לתשעה באב. במשנה (תענית כו:) בה נאמר כי בבסעודה המפסקת שלפני צום תשעה באב אסור לאכול בשר, ואילו בשאר הסעודות הדבר מותר, אפילו ביום שלפני תשעה באב. עם זאת, הראשונים כתבו שנהגו ישראל שלא לאכול בשר בתקופה הסמוכה לתשעה באב: יש שנהגו כך רק בשבוע שחל בו תשעה באב (רמב"ם), יש שנהגו כך החל מראש חודש אב (רשב"א) ויש שהחמירו כבר מי"ז תמוז (רא"ש).השו"ע הביא את שלשת המנהגים אולם המנהג הרווח אצל האשכנזים הוא מר"ח אב ואצל הספרדים בארץ ישראל מ-ב' אב.

אך מכיוון שמדובר במנהג בלבד, מצאנו בדברי הפוסקים שהקלו במנהג זה במצבים רבים. וכך כתב הרמ"א (או"ח תקנא, ט):

אין שוחטים כי אם לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו.

הרמ"א התיר לשחוט בשר עבור חולה, וכתב המשנה ברורה (שם ס"ק סא) שהכוונה היא אפילו ל"חולה קצת",ובשערי תשובה כתב שהו"ה למעוברות ומניקות, ובאורחות חיים (הלכות תשעה באב, אות ו) מבואר שגם לאדם "חלוש" מותר לאכול בשר.

ממילא נראה שחיילים העוסקים בתעסוקה מבצעית הדורשת מאמץ פיזי ניכר נכללים בגדר של אדם "חלוש" שהותר לו לאכול בשר כדי להתחזק.

מלבד סברה זו, נראה שיש להתיר אכילת בשר לחיילים העוסקים בלחימה מטעם נוסף. הגמרא במסכת חולין (יז.) אמרה שבזמן כיבוש הארץ הותר לבני ישראל לאכול אפילו "כתלי דחזירי", ועל בסיס גמרא זו פסק הרמב"ם (מלכים ח, א):

חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום וישבו מהן, מותר להן לאכול נבלות וטרפות ובשר חזיר וכיוצא בו, אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מאכלות אלו האסורים.

מדברי הרמב"ם עולה שמדובר בהיתר כללי שנאמר בכל מלחמה, ושהוא קיים רק כאשר אין לחיילים מזון כשר. יש להדגיש שאין הכוונה למצב של פיקוח נפש (שבו מותר לכל אדם לאכול אוכל לא כשר), אלא במצב שבו יש קושי להשיג מזון כשר (ציץ אליעזר יח, ע). אך הרמב"ן (דברים ו, י) השיג על הרמב"ם בשתי נקודות:

ואין זה נכון, שלא בשביל פקוח נפש או רעבון בלבד הותר בשעת מלחמה, אלא לאחר שכבשו הערים הגדולות והטובות וישבו בהן התיר להם שלל אויביהם. ולא בכל חלוצי צבא, אלא בארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו כמו שמפורש בענין.

לדעת הרמב"ן ההיתר מוגבל למלחמת כיבוש הארץ, והוא נאמר גם כאשר המצב איננו מצב של חוסר ברירה. לא ברור מדברי הרמב"ן האם ההיתר מוגבל רק לשבע שנות כיבוש הארץ בימי יהושע, או לכל מלחמה בארץ ישראל, ועל כל פנים הפוסקים נטו שלא להתיר באופן גורף אכילת מאכלות אסורות במלחמה (שו"ת היכל יצחק אורח חיים סי' מב).

אמנם מצאנו שחכמים הקלו בכמה הלכות ליוצאי צבא, כפי שכתוב במשנה במסכת עירובין (יז.) ש"ארבעה דברים פטרו במחנה" וביניהם נטילת ידיים ואיסור דמאי. איסורים אלו הותרו בכמה מקומות בשעת הדחק, ובמלחמה הותרו באופן גורף. ממילא יש מסתבר שגם איסור אכילת בשר בתשעת הימים, שהותר לאדם חלוש וכדומה, יהיה מותר במלחמה באופן גורף והוא אינו גרע מאיסור דמאי.

ולמעשה כבר הורה זקן וכבר כתב הרב שלמה גורן בסידור לחיילים (משנת תשל"א):

חיילים בתפקיד האוכלים במחנות, בבסיסים ובמשלטים התירו להם כהוראת שעה לאכול בשר בתשעת הימים.

אשר על כן חיילים הנוטלים חלק פעיל במבצע צוק איתן בין אם במאמץ הלחימה הישיר או תומך הלחימה הפעיל רשאים לאכול בשר בתשעת הימים.יחד עם זאת אין לקיים ערבי מנגל פלוגתיים וכדומה כיון ששם אכילת הבשר היא חלק מתרבות של בלוי ושמחה ואינה חלק מהאכילה הנחוצה לבריאות החיילים וחוסנם הפיזי.