מלח הארץ עוד כאן

אמילי עמרוסי , ז' באב תשע"ד

אמילי עמרוסי
אמילי עמרוסי
מירי צחי

שבעה שבועות אחרי חטיפת הנערים היה נדמה שמבצע צוק איתן חזר לנקודת ההתחלה, לשובו אחים. שוב חטיפה ביום שישי, ושוב יוצאת השבת ויוצאת המשפחה אל הבזקי המצלמות, שוב אותו חיוך, אותה בלורית שיער. ושוב משפחה שצמחה מהאדמה הזאת ופירותיה טובים עד מאוד.

אפשר להניח שהשבת שעברה על משפחת גולדין בבית בכפר סבא היתה אחד משישים מגיהנום, אם לא יותר. הבשורות הקשות שהתקבלו אמש התירו את הספקות ומנעו מהמשפחה טלטלה מייסרת של אי־ודאות מתמשכת.

במוצאי השבת, כשבני משפחת גולדין יצאו לשוחח עם המשפחה המורחבת, עַם ישראל, וריגשו את כולנו באיכות האנושית שלהם, בדאגה שלהם להדר, התבוננתי בהם. אלו הפנים האמיתיות שלנו. זו ישראל. שרשרת האובדנות בימים האלה חושפת אותנו לחלקים שמרכיבים את הפאזל הישראלי, לחומרים שמהם עשוי עם הנצח. והם ברזל ואהבת מולדת, עדנה ופלדה.

משפחות פרנקל, יפרח ושער, משפחת שאול וכעת גם גולדין - הם שקיבעו את הרוח המלווה אותנו במלחמה הנוכחית: אחריות, סולידריות, אמון בצה"ל. המסך שהורם מעל פניהן של המשפחות הללו חשף את מי שתורמים מחלבם ודמם למדינה, יום יום, שעה שעה. עוד חיים בינינו גיבורים אצילי נפש. מלח הארץ עוד נמצא כאן, בערימות גבוהות. אם ניקח מהרוח הזאת אל חיי השגרה, יהא זה גדול הניצחונות של ישראל.

ד"ר שמחה גולדין, אביו של הדר, מרצה בכיר להיסטוריה, הוציא לפני שנים ספורות את ספרו "עלמות אהבוך" המבקש הסבר לתופעת היהודים שמסרו נפשם על קידוש השם. באינטרנט מצאתי תקציר של הספר באלו המילים: "אילו גורמים עיצבו את דמותו של מקדש השם היהודי? כיצד חינכו אותו להתנהגות זו?".

שמחה וחדווה גולדין חינכו ארבעה ילדים לתפארת מדינת ישראל. ארבעה קצינים. ילדים שיודעים להחזיק בפסנתר וברובה, בספר שירה ובמכחול. אחד מהם נפל על קידוש השם, על קדושת העם והארץ. שמחה וחדווה, אתם יכולים להיות גאים בבנכם הלוחם. כולנו איתכם באבלכם הכבד.

פורסם בעיתון "ישראל היום"