מהתנתקות להתחברות

המלחמה הזו פקחה עיניים רבות. היא גילתה לנו לא רק מי האוייב שלנו , אלא גם מי הידידים שלנו.

אבי וורצמן , י"ב באב תשע"ד

אבי וורצמן
אבי וורצמן
צילום: פלאש 90

תשע שנים בהיסטוריה של עם – הן פרק זמן קצר מאד. כדי להבין לאפיין ולזהות תהליכים היסטוריים משמעותיים אנו זקוקים לפרספקטיבה של מאות שנים.

אולם לפעמים, הקב"ה מקצר לנו את טווח הזמנים, ומראה לנו עין בעין דברים שמתרחשים בהפרש של תשע שנים בדיוק. למשל- הזמן שחלף מיום עקירת גוש קטיף, עד יום סיומה [הזמני?] של מלחמת צוק איתן.

רק עיוור לא רואה את הקשר בין התאריכים והאירועים. רק עיוורים לא ראו אז, את כל מה שכל תינוק קטן שהיגיון בקודקודו הבין- שדין נצרים כדין תל אביב.

כמה הזויות נראות עכשיו ההפגנות של חלק מתושבי עוטף עזה, שהפגינו בזמנו לא רחוק ממחסום כיסופים בעד עקירת גוש קטיף, מתוך אמונה שבכך הם מקרבים את השלום.

תמיד היו ויש בעם ישראל כל מיני חוכמולוגים ומומחים לאיפכא מסתברא, שמוכנים להתפתל בסברות להכניס פיל בחור של מחט, והעיקר לא להודות באמת הפשוטה ולא להכיר במציאות.

הם הסבירו לנו שאם ניתן רובים לאש"פ הוא ילחם בהם נגד החמאס.

הם הסבירו לנו שאם נעקור את גוש קטיף- יבוא שלום והעולם יצדיע לנו.

הם הסבירו לנו ששלום עושים עם אויבים.

הם הסבירו לנו שויתור ונסיגה הם סימן לחוזק.

והם הסבירו לנו שיש כאן מזרח תיכון חדש וחבל שאנחנו לא רואים אותו.

הבעיה הייתה שעד שהם הסבירו לנו את כל ההסברים הללו- באותן שעות ממש החמאס כרה מנהרות מתחת רגליהם ממש- תרתי משמע.

המלחמה הזו פקחה עיניים רבות. היא גילתה לנו לא רק מי האוייב שלנו , אלא גם מי הידידים שלנו.

היא גילתה לנו לאילו ערכים של קדושת החיים מחנכת האימא היהודיה את ילדיה, ולאיזה טירוף של שאהידיות מחנכת האימא הערבייה את ילדיה , הגאה בכך שהם גדלו להיות רוצחי ילדים.

היא גילתה לנו מהם ערכי החמאס, מה רמת המוסר שלו והיחס שלו לחיי אדם, והיא גילתה לנו בעיקר איזה עם נפלא יש לנו, איזו רוח התנדבות התגלתה בקרב כלל ישראל, ואיזו אחדות מופלאה צצה ועלתה לפתע מכל שכבות ושדרות הציבור. רק בשביל זה היה כדאי לעבור את הימים הקשים הללו, כדי לגלות כמה עוז ותעצומות, גבורה ורעות יש בעם הזה בחייליו ובאזרחיו.

הלב דואב על חללי בת עמי, והשפתיים מתפללות לרפואה שלימה לכל הפצועים.

מהעז הזה יצא מתוק. שיר הרעות עדיין רלוונטי גם לדור הזה של הלוחמים שגילו רעות מופלאה. שירי ארץ ישראל היפה שבו להתנגן מעל גלי האתר והזכירו לנו את מסורת העם והצבא, ואת גילויי האחדות ושותפות הגורל.

עוד מוקדם להסיק מסקנות. אבל מלחמה הזו גילתה לנו שיש אור יהודי גדול וחם ופועם בקצה המנהרה, אור חדש שעל ציון יאיר.