התחזית שהתממשה

יותר טבעי שאַת תגיעי אל השדכנית, למצוא את בחיר-לבך שכבר הגיע אליה – במקום ה'הפקה' הדֵּי נִסית של להפגיש את שניכם ליד איזה מעיין בתיילאנד

הסופר הרב יוסף אליהו , כ"ט באב תשע"ד

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

לפני כשנה, פִּרסמנו באתר זה מאמר בשם "איך זוכים לעשות שידוך?".

היה זה סיפור השידוך הראשון של השדכנית גילה כהן ממעלה אדומים, שקיפל בחובו משהו ייחודי: גילה לא ניסתה קודם לכן את כוחה בַּתחום, והפְגשה ראשונה זו שעשתה בחייה עם סיום הקורס לשדכנות אותו למדה ב"מכללה ירושלים" - הובילה לחתונה.

לקחנו אז מעט סיכון והעזנו לִצפות את העתיד, שלאור המאמץ הרב שהִשקיעה והצעדים הנכונים שנקטה להבאת בני הזוג לקשר של קיימא, הרי (ציטוט) "שגילה היא מודל למי שחושבת להצליח בשדכנות: חרוצה ומשקיעה ש'שימשה' שדכניות וַתיקות, למדה מהן, והֱעשירה את המאגר האישי שלה.

אמביציה אישית כֶּשלה היא גורם מרכזי להצלחה בשידוכין... בנוסף ליכולתה ליצור קשר נעים עם אנשים, מתוך ענווה. כל אלה מַשרים על הצעיר/ה שנפגש אִתה, ביטחון, אֵמון ורוגע, שהם סגולות-מפתח בעבודה עם נשמות". וסיימנו, ש"סיפורהּ הוא בהחלט יוצא-דופן בתחום, ומעיד אולי על רצון ה' במעשיה".

עברה שנה – והגיע הזמן לבדוק אם אותה 'נבואה' אופטימית התגשמה...

– ואכן, ברוך ה': מאז פִּרסום הכתבה, זכתה גילה להביא לחופה עוד 5 זוגות!

האמת ניתנת להיאמר, שה'נבואה' התגשמה בעיקר משום שכלל לא היתה זו 'נבואה'. התחזית לא התבססה על משאלות-לבו של הכותב, אלא על הערכה הגיונית; על איסוף נתונים מהשטח וניתוח שכלי שלהם (בניגוד גמור, למשל, לְמה שעשו הנביאים האופטימיים של הגירוש מגוש קטיף). וכבר אמרו, "חכם, עדיף מנביא". אם יש לכם, לדוגמה, מורֶה שלמד במוסדות טובים, שקשוב לתלמידיו, ושעובד קשה מאוד - קרוב לוודאי שיֵּצאו מתחת ידו תלמידים מוצלחים. במהלך השנה המשיכה גילה ליזום, להגיע למכללות למכונים ולישיבות, ואחת "הכניסות הקרקעיות" שלה לישיבת "המאירי" בירושלים, הניבה שני שידוכים מוצלחים.

שוב הוּכְחה הנחת היסוד של כל עבודתנו, ששדכנות היא כישור שניתן לרכוש אותו על-ידי למידה, כְּבִשאר התחומים בחיינו: חינוך, ביטחון, רפואה ועוד. תשקיע, תכשיר עובדים בעלי יכולת, תעבוד קשה ונכון – תקבל תוצאות טובות. מן הראוי לציין כאן את הנהלת "ישיבת הכתל" וראשיה, שבין שאר מאמציהם להביא לכך שההֶסדרניקים המוצלחים שלהם יקימו בתים בישראל, חיפשו ומצאו שדכנית 'עם קבלות' עבור התלמידים והבוגרים – ובעז"ה מר"ח אלול תשע"ד, תתחיל גילה כהן לעבוד כשדכנית ישיבת הכתל.

ממש: אני לדודי ודודי לי.

* * *

ואיך כל זה מסתדר עם מה שהסבתא הצדקת זכרונה-לברכה, אמרה לנכדתהּ יותר מִפעם מתוך אמונה נרגשת בה': "אַת לא צריכה לעשות כלום בשביל להתחתן, חבובה - הכל בידיים שלו!", וש"שידוך זה רק מהשמים!"?

– ובכן, מתברר ש"השמים" האלה נהיו מאוד מתוחכמים בעת האחרונה: בִּמקום "לעבוד קשה" וּלתזמן שבן-הזוג של הבחורה יעלה לאוטובוס קו 33 בדיוק כשגם היא שם (כפי שהבחורה חולמת); ואז לדאוג שהמזגן ליד הנהג יתקלקל, כך ששניהם יֵשבו דווקא בחלק האחורי של האוטובוס; ואז למנוע כניסת שיחות לסלולרי של שניהם, כדי שיהיה להם פנאי להביט סביב ולראות "פתאום" איזה בן-זוג מדהים יושב בטור השני; ואז להתחיל לדאוג שמישהו יפגיש ביניהם וכו' וכו' – במקום לְקמבֵּן 'סיפור' מתיש כזה עם כל בחור ובחורה בישראל (כַּשיטה שהיתה נהוגה בימי הסבתא הצדיקה שלנו) "השמים" משתמשים כיום בטכנולוגיה חדישה.

הם הכניסו לָהַרְד-דיסק של הנהלת "מכללה ירושלים" לפתוח קורס לשדכנות, דאגו שהעיתון עם המודעה על הקורס יגיע לבֵיתה של גילה כהן, ואפילו עזרו לה לעשות שידוך בהפגשה ראשונה ואז כתבו עליה באתר ערוץ 7 – ומאז הבחורים והבחורות מגיעים אליה הביתה לריאיון – ומתחתנים...

בקיצור: "השמים" העבירו לגילה כהן וחברותיה הנפלאות, את כל ה"כאב ראש" של עשיית השידוכים...! חכם, לא? בסך הכל, שדכנית רצינית מהדגם החדש יושבת רוב היום בבית ויוצרת שידוכים, ויותר טבעי לַ"שמים" שאַת תגיעי אליה הביתה בִּזמנך החופשי, למצוא את בחיר-לבך שכבר הגיע אליה בזמנו החופשי – במקום ה'הפקה' הדֵּי נִסית של להפגיש את שניכם בצהרי-היום באוטובוס קו 33, או לחילופין (כפי שיש החולמות) ליד מעיין באיזה מסלול עוצר-נשימה בתיילאנד.

אכן, "הכל משמים", כמו שאמרה סבתא. כולל זה שקראת כַּרגע את הכתבה הזו.

מאז פירסום הכתבה אשתקד בערוץ 7, זכתה גילה להביא לחופה עוד 5 זוגות.