נסיגה מהגולן? מפחיד לחשוב מה היה קורה

ח"כ יריב לוין , ט"ו באלול תשע"ד

יריב לוין
יריב לוין
צילום: פלאש 90

בימים האחרונים התעוררנו למציאות חדשה. הדגל השחור של הג'יהאד מונף לאורך כל גבולה של ישראל עם סוריה.

האיסלאם הקיצוני הרצחני מתדפק על שערינו בחזית נוספת. זהו רגע נכון לתהות מה היה מצבה של ישראל לו היינו שומעים לעצתם של אנשי השמאל, שדרשו במשך שנים כי נוותר על רמת הגולן לטובת חזון אוטופי של הסכם שלום עם סוריה.

רק לפני כמה שנים, בדצמבר 2006, פעילי שלום עכשיו הפגינו מול משרד ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, כדי לקדם את השלום עם סוריה.

על השלטים שהניפו כתבו הפעילים: "אולמרט, אסד מחכה שתתקשר" או "אסד מחכה לאולמרט". הפעילים ביקשו לקדם ויתור ישראלי על רמת הגולן תמורת הסכם עם הרודן הסורי, ומהר מאוד הצטרפו למקהלה גם גנרלים בדימוס, פרשנים ועוד דמויות ביטחוניות שאמרו מעל לכל במה: "אם לא נעשה שלום עם סוריה מהר - בשאר אל־אסד ינסה לשחרר את רמת הגולן דרך מלחמה, ולא דרך שלום".

ראש הממשלה אולמרט הצטרף מהר מאוד למקהלה, ולקראת פרישתו דיבר בחום על רעיון השלום עם הנשיא הסורי. לשיטתו אז, אם רק היינו מוותרים על הגולן, השלום היה מעניק לישראל את הביטחון הדרוש.

פוליטיקאים, וארגונים מהשמאל המגובים בפרשנים מטעם, הביאו עלינו את הסכמי אוסלו לפני 20 שנה ואת ההתנתקות לפני תשע שנים. למרבה המזל, הם לא הצליחו לחבר לשרשרת הכישלונות הזו גם נסיגה הרת אסון מהגולן. אותם אנשים לא רק שלא מכירים בטעותם ואינם עוצרים לרגע לחשוב, אלא הם ממשיכים לדהור אל התהום, והפעם לזרועותיו הרצחניות של יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן.

שוב אותם דיבורים על נסיגה מיהודה ושומרון ועל הביטחון שתביא כביכול נסיגה זו. זהו חוסר אחריות שאין למעלה ממנו.
לא רק עצות רעות לביצוע נסיגות מעניקים לנו אותם גורמים, אלא שיש באמתחתם גם פתרון קסם שיבטיח כביכול את ביצוע ההסכמים עם אבו מאזן - הצבת כוחות זרים שישמרו על הגבול.

בינתיים, כפי שהיה אפשר להיווכח לאחרונה, כוחות האו"ם בגבול סוריה עסוקים בהימלטות לתוך שטח ישראל מאימת לוחמי הג'יהאד או נופלים בשבי בלא קרב. המדינות השונות השותפות לכוח האו"ם כבר מצהירות כי יחזירו את חייליהן הביתה. שוב מוכח כי איש אינו מוכן באמת לסכן את חייליו עבור שמירת ביטחונה וגבולותיה של ישראל, וכי רק אנחנו יכולים וצריכים לעשות זאת.

המסקנה המתבקשת מהאירועים האחרונים בגבול סוריה וברצועת עזה היא כי ההתיישבות כעיקרון בסיסי של הציונות היתה ועודנה המפתח גם לביטחון. במקום שבו יש התיישבות ושבו שולט צה"ל, מצבנו טוב בהרבה מאשר באותם מקומות שמהם נסוגונו ושאליהם נכנס מייד הטרור האיסלאמי.

עם זאת, ודווקא לנוכח אירועי הימים האחרונים, ראוי שנזכיר לעצמנו כי עם כל חשיבותם של צורכי הביטחון, זכותנו על ארץ ישראל היא הבסיס הצודק והמוסרי לקיומנו. חיזוק ההתיישבות ואחיזה נחושה בארץ ישראל כולה הם הדרך היחידה לחיזוקה של ישראל מוסרית וביטחונית כאחד.