אבולה, תרבות וצביעות

פרופ' מוטי רביד , ט"ז באלול תשע"ד

פרופ' רביד
פרופ' רביד
עצמי

ווירוס האבולה שוכן דרך קבע באוכלוסיית עטלפי הפירות באפריקה. מדי מספר שנים נדבקים עשרות או מאות בני אדם.

עד היום אין חיסון ואין תרופה למחלה. שיעורי התמותה גבוהים מ- 50 ועד 70% מבין החולים. בניגוד לשפעת, הווירוס אינו נמצא באוויר ואינו נפלט בשיעול או עיטוש. ההדבקה היא רק באמצעות מגע עם החולה או הפרשותיו.

המגיפה שפרצה בחודש מרץ, השנה, בגיניאה והתפשטה לארצות הסמוכות ליבריה, סיירה ליאון, ניגריה וסנגל פגעה עד כה ביותר מ-4000 בני אדם מהם מתו כ 2000. למרות התגייסות שירותי הבריאות במדינות מערב אפריקה שנפגעו ולמרות סיוע ממתנדבים מארגון הרופאים ללא גבולות, ארגון הבריאות העולמי ומתנדבים אחרים, הווירוס הולך ומתפשט ולא נראית האטה במגיפה.

תיאורטית כל שנדרש על מנת לעצור את המגיפה הוא בידוד יעיל של החולים ומניעת מגע ישיר בינם לבין אנשים אחרים. בפועל, במדינות הנגועות, לא מצליחים לבודד את החולים. מבין הנפטרים עד כה היו למעלה מ 120 עובדי בריאות. כלומר גם אנשים שלכאורה היו אמורים לדעת כיצד להתגונן לא עבדו בהתאם להנחיות ולא הקפידו על בידוד. לגבי תושבי הכפרים יש מעט מידע וזמינות נמוכה של סיוע רפואי.

שיעורי ההדבקה והתמותה כנראה גבוהים משמעותית מהמספרים המתפרסמים רשמית. בערים, החולים חוששים להגיע לבתי החולים (כי שם מתים), נשארים בבית ללא בידוד. בני המשפחה המטפלים בהם נדבקים. לכל חולה באים מבקרים הלוחצים את ידו, יושבים סביבו ובחלקם נדבקים במחלה. ההסברה לקויה, אין כלל אמצעי אכיפה לכן, בתנאים הנוכחיים, קשה לצפות את סיום המגיפה.

ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום, הכרזה חריגה מאד לנוכח המספר הצנוע יסית של המפגעים. התעשייה במערב התגייסה ונעשה מאמץ חריג לפתח תרופה וחיסון נגד הווירוס. תרופה ניסיונית ,המכילה חלבונים הנקשרים לווירוס ומונעים את חדירתו לתאים, נוסתה על מספר חולים ועדיין אין נתונים בדוקים על יעילותה. כעת מגייסים מתנדבים לניסוי תרכיב חיסון שיוצר על ידי חברה בריטית בשיתוף פעולה עם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב.

באפריקה חולים, מדי שנה, כמאתיים מיליון איש במלריה מהם נפטרים כ שש מאות אלף. 85% מהנפטרים הם ילדים מתחת לגיל חמש. מעל חצי מיליון איש מתים בכל שנה משחפת, כעשרת אלפי ילדים עדיין מתים, מדי שנה, מחצבת. ארגון הבריאות העולמי לא הכריז מצב חירום בשל מחלות אלה ואחרות הגובות מאות אלפי קורבנות, מדי שנה, בעיקר בארצות שמדרום לסהרה. מדוע אם כן קמה זעקה כה גדולה ביחס למחלה ממנה נפטרו אלפיים איש בלבד. הסיבה ברורה מאד, למחלה זו אין טיפול יעיל.

מלריה אינה מסכנת את תושבי הארצות המפותחות, החיסון נגד חצבת יעיל ובמערב לא מתים מחצבת, בארצות המפותחות יש מעט מקרי שחפת ויש טיפול יעיל למחלה. לכן אפריקאים ותושבי חלק ממדינות דרום מזרח אסיה מתים בהמוניהם אך בארצות המפותחות אין תחושת סכנה לכן אין הד תקשורתי והסיוע לרכישת תרופות ולפיתוח חיסונים צנוע מאד. האבולה הוא האבעבועות השחורות, בזעיר אנפין, של המאה ה 21.

הוא עדיין קטן אך, בהעדר טיפול יעיל או חיסון, הוא מפחיד. לכן העולם המפותח מתגייס ונעשה מאמץ עליון לפתח תרופה ותכשיר חיסון. מצג הדאגה לתושבי אפריקה הוא תפאורה נאה המדגישה את הצביעות והאנוכיות של החברה המערבית. מאידך המשך התפשטות האבולה למרות פשטותם היחסית של אמצעי הבלימה מצביעה מצבם העגום של שירותי הבריאות בארצות אלה ועל העדר מוחלט של מודעות לבריאות.