הפרדה, הרחבה והנהגה

דניאל סגרון , כ' באלול תשע"ד

דניאל סגרון
דניאל סגרון
צילום: עצמי

בשבוע שעבר, נפל דבר בציונות הדתית. עד היום הייתה לנו מפלגה דתית שפניה לכלל ישראל, אך מיום רביעי שעבר העובדה הזו כבר נתונה בספק.

בנט, כידוע, לוטש עיניו לכיסא של ביבי, ולשם כך הוא מוכרח להשתחרר מן הנישה המגזרית. היו ספקולציות שהוא ינסה לכבוש את הליכוד, אך מהתנהלותו נראה שהוא מעדיף לפעול דווקא מתוך 'הבית היהודי', לאחר מתיחת הפנים שהוא עשה לו. ומכיוון שהדתיים לבדם אינם יכולים להקים ממשלה, בנט שואף להציף את המפלגה בהמוני מסורתיים וחילוניים.

לא צריך להסכים עם יוני שטבון, כדי להבין שהמגמה הזו של בנט עלולה לטשטש את הציונות הדתית, להפר את האיזון המסורתי בין הבסיס הדתי לתוספת החילונית. יהיה קשה מאד לשמר את שלל ערכיה של הציונות הדתית, להיאבק למען התורה ולא רק למען הביטחון, כאשר רוב מצביעי הבית היהודי לא יהיו דתיים.

אם עד יום רביעי שעבר היה ניתן לפעול מתוך המפלגה עצמה, הניצחון המוחץ של בנט בהעברת החוקה הכריע את הכף. נראה שכעת אין מנוס מהקמת מפלגה. אם התוכניות של בנט יתגשמו, האיחוד הלאומי ושטבון יהיו אגף זניח בקצה המפלגה, שתהיה בדמותם ובצלמם של בנט ואיילת שקד.

אמנם שטבון וחבריו יצטרכו להתמודד עם טענת ה'פלגנים נמאסתם', כי נקעה נפשה של הציונות הדתית מפיצולים הממוססים את כוחה, אך על כך ישנם שתי תשובות טובות.

ראשית, לימדונו חכמינו ש'כל המשנה ידו על התחתונה', בנט הוא זה שמשנה את צביונה של המפלגה וזכותם של מתנגדיו לשמור על הצביון המקורי.

אך התשובה החשובה יותר היא, שפיצול כזה רק יועיל לשני הצדדים. אם אורי אריאל, שטבון, יוגב, ואולי עוד ח''כ או שניים, יחברו לרב עמאר, לאלי ישי ולשאר מאוכזבי דרעי, אולי גם לבן ארי שגרף שני מנדטים בבחירות האחרונות, הם יוכלו להקים יופי של מפלגה שתדאג בנאמנות לערכי הציונות הדתית, תבצר את עולם התורה ותמנע בנחישות כל פגיעה בהלכה.

גם בנט רק ירוויח מכך, כי אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה הוא לא יכול להישאר 'תקוע' עם החרד''לים, לתת לאברמוביץ' לעשות הדרן למתקפה הפראית שהוא עשה לבנט בערב הבחירות. בנט מבין זאת טוב יותר מכולם. והאמת שגם מתנגדיו צריכים להודות שקשה למצוא קידום משמעותי יותר של חזון ה'קמעא קמעא' של הציונות הדתית, מאשר ראש ממשלה חובש כיפה.

דומה שזהו הפתרון הטוב ביותר למחלוקת שמשסעת את המגזר - להיפרד, להתרחב כל אחד לכיוונו ומשם לחתור להנהגה. שתי המפלגות ישתפו פעולה באופן הדוק, בכל זאת ממגזר אחד הם באות, וביחד הם יכבשו את היעד. בנט ישעט קדימה, ושטבון וחבריו ידאגו שבלהט החזון הגדול לא נפספס את הבסיס של התורה שלנו.

שטבון, יקיר המגזר החרדי, יאחה את הקרע שנוצר בין המגזרים וידאג לשיתוף פעולה עם החרדים, בנט יביא את החילונים, ויחד הם יביאו את הציונות הדתית להנהגת המדינה, מבלי לפגוע בערכי התורה.

אם תרצו, אם הם ירצו, אין זו אגדה.