מדין לרחמים בראש השנה

הרב נעם ולדמן , כ"ו באלול תשע"ד

הרב נועם ולדמן
הרב נועם ולדמן
יח"צ

ראש השנה איננו רק הראש והתחלה של השנה החדשה אלא הוא בעיקר יום הדין בו כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון.

וכדברי חז"ל במסכת ר"ה דף טז' - "אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין - נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים - תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה".

וצריך לברר מדוע דוקא ר"ה נבחר להיות יום הדין מה המהות המיוחדת של יום זה שמתעוררת בו מידת הדין. עוד יש לברר מה העבודה שעלינו לעשות ביום הדין, מה התפקיד שלנו ביום זה.

הגמרא בר"ה דף י ע"ב מביאה את מחלוקת ר"א ור"י מתי נברא העולם : "תניא, רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל".

לפי דעת ר"א ר"ה הוא יום של לידה ויצירה יום שבו כל המציאות מתחדשת וע"פ זה מובן היטב מדוע יום זה הוא יום דין. כיוון שבכל שנה לפני התחדשות הבריאה ריבונו של עולם בודק ומברר האם כל אחד ואחד מתאים וראוי לקבל חיים חדשים.

אך לדעת ר"י שבניסן ניברא העולם לכאורה ראש חודש ניסן הוא הראוי להיות יום הדין, ובכל זאת לא מצינו שר"י חולק על כך שראש השנה הוא יום הדין.

התוספות במסכת ר"ה דף כז' מביא את דברי ר"ת - דאלו ואלו דברי אלוקים חיים, בתשרי עלה במחשבה לברוא את העולם ובניסן העולם נברא בפועל. וביאר האר"י הקדוש שלכן אנו אומרים בתפילת מוסף אחרי תקיעות "היום הרת עולם" מלשון הריון.

ע"פ יסוד זה ניתן להבין מדוע דוקא השעה שבה עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם היא יום הדין. דחז"ל במדרש גילו לנו שכאשר עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם רצה ריבונו של עולם לברואו במידת הדין ומכיון שראה שאין העולם יכל להתקיים בדין שיתף עמו מדת הרחמים. הרי שבכל שנה מחדש ביום זה מתעוררת מחדש מחשבתו הראשונית של רבונו של עולם לברוא את העולם בדין, ובניסן זמן שהעולם נברא בפועל מתעוררת מידת הרחמים. לכן ימי ניסן הם ימים של גילוי אהבתו הגדולה של הקב"ה שלא ע"פ מידת הדין כאשר הוציא את ישראל ממצרים למרות היותם שקועים במט' שערי טומאה.

אך אם כן כיצד נוכל לעמוד מול מידת הדין הרי כדברי חז"ל ראה הקב"ה שאין העולם מתקיים בדין. ומי יכל לעמוד ולהעיד על עצמו שהוא נקי וישר לגמרי?

לכן צוותה אותנו התורה לתקוע בשופר כדברי חז"ל בפסיקתא שתקיעת השופר מעוררת את מידת הרחמים – "יהודה בר נחמן בשם ריש לקיש פתח עלה אלהים בתרועה וג' (תהלים מז: ו). בשעה שהקב"ה עולה ויושב על כסא הדין בדין הוא עולה, דכת' עלה אלהים בתרועה ובשעה שישראל נוטלין שופרות ותוקעין הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמי', דכת' י"י בקול שופר. ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך להם מידת הדין למידת רחמים. אימתי, בחדש השביעי... א"ר יאשיה כת' אשרי העם יודעי תרועה ואומות העולם אינם יודעים להריע, כמה קרנות יש להם, וכמה בוקינס יש להם, כמה סלפינגס יש להם, ואת אומר אשרי העם יודעי תרועה, אלא אשרי העם שיודעין לפתות את בוראם בתרועה.

המדרש מתאר בצורה נפלאה כיצד ישראל בשופר שלהם מפתים כביכול לקב"ה ומעוררים את אהבתו אליהם ומעבירים את רבונו של עולם מהנהגה של דין להנהגה של רחמים. מה יש בשופר מה הכוח הטמון בשמיעת קולות השופר שמעורר אהבה גדולה זו?

הרב קוק זצ"ל בעולת ראיה מבאר את המהות של התשר"ת – התקיעה הפשוטה מבטאת את הישרות הבסיסית של האדם לפני שהסתבך במהומת החיים. השברים מבטאים את המידות והתרועה את המעשים. לאחר מכן שוב באה תקיעה פשוטה לבטא את הרצון וההשתוקקות שלנו לשוב לאותה ישרות.

התקיעה הפשוטה מבטאת בעצם את מידת הדין התובעת מאתנו להיות ישרים. וכשאנו עומדים ומקשיבים בהקשבה עמוקה ופנימית לקולות השופר מתעוררת בתוכנו הישרות הפנימית שלנו, מידת הדין הנשמתית שלנו. כך אנו עומדים לפני ריבונו של עולם ואומרים לו רצוננו לעשות רצונך זו האמת הפנימית העמוקה שלנו. וכאשר הקולות הנשמתיים האלה עולים לפני הקב"ה הוא מתמלא רחמים על ישראל לא מתוך וותרנות ח"ו אלא מתוך מבט עמוק על האמת הפנימית שמעבר לכל החטאים החצוניים שעוטפים אותנו. ומתוך כך אנו ממשיכים קדימה ליוה"כ ועוברים שטיפה ונקיון מכל החטאים שסובבו את נשמתנו ומקבלים כוח לצאת לשנה חדשה בתפילה ובאמונה שנהיה ישרים יותר ונאמנים יותר לנשמתינו.

שתהיה בעז"ה השנה הקרובה שנת גאולה וישועה לכלל ישראל. שנה של צמיחה ובריאות לכם ולכל בני ביתכם.